בעקבות הסוד הנעלם: סיור ברובע היהודי בברצלונה

ברצלונה היא מקום של "גויים" בימינו. לאור היעדר נוכחות יהודית ברחובות קשה להאמין שהיהודים התגוררו כאן במשך אלפי שנים, ושלפני הפוגרומים במאה ה-4 הם היוו מעל 15 אחוז מאוכלוסיית העיר. כעת אפשר להבחין בסימנים של התעוררות עברית בברצלונה, לראשונה מזה למעלה מ-500 שנים, וזאת בגלל שטף היהודים מארגנטינה, פתיחת בתי כנסת חדשים ומרכזי לימודים כמו בית חב"ד (www.chabadbarcelona.com) ואפילו פסטיבל קולנוע של סרטים יהודיים.

המקום הטוב ביותר להתחיל בו סיור בן חצי יום בברצלונה היהודית הוא ה-call, ששמו נובע מהמילה העברית קהל. זוהי חלקה קטנה של רחובות ימי ביניים צרים בצד המערבי של הקתדרלה. למרות מיסוי כבד ומיעוט זכויות אזרחיות היהודים שגשגו כאן: במאה ה-13 התגוררו ב-call למעלה מ-4,000 תושבים, והאזור נחשב כמשכנה של אחת הקהילות הדתיות המלומדות ביותר בקרב יהודי ספרד.

צאו לדרך ב-Placa Sant Jaume ופנו מערבה ב-C/Call שהיה פעם הרחוב המרכזי במתחם ובו שערים בכל קצה שננעלו מדי לילה. הרחוב הראשון מימין הוא C/Sant Honorat שבו נמצאו מזרקות המים. הרחוב השני, C/Sant Domenec del Call, היה בעבר הלב הדתי של האזור בזכות בית כנסת המרכזי, בתי מטבחיים כשרים ובתי ספר. הרחוב השלישי הוא הגבול המערבי של האזור ושיכן בעבר בית ספר יהודי לנשים.

שמות הרחובות הנוצריים הם תוצאה של הפוגרום האכזרי ב-1391 – האזור עבר לידיו של המלך, התושבים נרצחו או נאנסו להמיר את דתם לקתוליות, ובניינים שהיו סמלי הקהילה קושטו בדמויות נוצריות.

ב"הר היהודים" (צילום: טיים אאוט)

בית הכנסת הנעלם

שובו אחורה ולכו לרחוב Marlet מס' 5. כאן שרד חלק מבית כנסת המרכזי, שידוע כעת בשם Shlomo ben aderet. זהו אחד מבתי הכנסת העתיקים באירופה, שנוסד ככל הנראה במאה הראשונה לספירה, אולם אחרי הפוגרום הוא נעזב ונשכח מלב. שני החדרים הקטנים והתת-קרקעיים למחצה שימשו כמחסן למוצרי אלקטרוניקה, ורק מחקר היסטורי מקרי חשף את זהותם המקורית. ה-Call association of barcelone שיפצה את המקום מחדש ב-2002 כמוזיאון ובית כנסת פעיל. בחדר המרכזי, משמאל לכניסה, מתנוססים חלונות מזכוכית צבועה של Max iaffa ובהם מגן דוד ו-12 אבנים להנצחת שבטי ישראל, אוסף נאה של חפצי יודאיקה ומנורה גדולה של האמן המיורקי Ferran Aquilo.

לאחר היציאה מבית כנסת, לכו כמה צעדים מערבה לכיוון Sant Ramoon, שם תראו תחריט בעברית כמחווה לרבי שמואל הספרדי שחי כאן במאה השביעית. בניסיון למשוך עוד תשומת לב להיסטוריה של האזור, מועצת העיר משפצת בימים אלה כמה בניינים ויוצרת שכבות של מידע בקטאלנית, ספרדית ואנגלית.

פנו שמאלה בחזרה ל-Call ופנו ימינה ל-Banys Nous שם נחבאים שני מקוואות. המקווה לגברים נמצא מאחורי חנות הרהיטים Soliver ובו קשתות משומרות היטב שמוארות באופן דרמטי בגוני צהוב ומתנשאות מעל המיטות ושולחנות העץ שמתחתיהן.

המקווה לנשים נמצא בצומת הרחובות Banys Nous במרתף של רפה. חזרו אחורה לכיוון Ferran. בבניין מס' 30 נמצאת הכנסייה Jaume Sant שהייתה בית כנסת של Call Menor – שלוחה של הרובע היהודי שעלה עד גדותיו. העקבות היחידים לעברה היהודי של השכונה הם כמה גומחות דהויות במפתני הדלתות ששימשו כמקום הנחת המזוזות.

בית הקברות היהודי עצמו נמצא בצד השני של העיר, ב-Montjuic (ההר היהודי). זה בית הקברות היהודי העתיק והגדול ביותר בכל אירופה, שפעל מאז המאה התשיעית. כדי להגיע לשם חזרו ל-Ferran ומשם ל-La Rambla וקחו מטרו מ-Parallel. המשיכו ברכבל. חלק מהמצבות נמצאות במוזיאון Militar הסמוך, אבל ב-2001 התגלו למעלה מ-500 קברים נוספים במהלך עבודות בנייה על ההר. למרות לובי של קהילות יהודיות, אין שום מונומט שמנציח את החשיבות ההיסטורית של האתר, ובתכנון בניית מתקנים למבקרים מעל לאדמת הקבורה.