בלי ברקסים: מדריך התחבורה הציבורית ללונדון

מדריך לאוטובוסים, לנסיעה באופניים ולהליכה ברגל בעיר התוססת

אוטובוס לונדוני. צילום: shutterstock
אוטובוס לונדוני. צילום: shutterstock
3 בדצמבר 2014

הדבר הראשון שמעורר בכולנו קנאה בעת הביקור בלונדון הוא מערכת התחבורה הציבורית, ובעיקר הרכבת התחתית, היא הדרך המהירה ביותר להתנועע בעיר עצומת הממדים. אבל כמו שהיא נוחה, היא גם מכשילה את הביקור. נכון, הטיוב עוזר להספיק הרבה כשצריך, אבל בשביל ליהנות מלונדון – עיר יפה, מלאת היסטוריה, עם אדריכלות מרתקת, אורבניות ופסטורליה – צריך לראות אותה, דבר שמתפספס לחלוטין כשמתניידים מתחת לאדמה. האלטרנטיבות פחות אפקטיביות מבחינת הזמן אבל טובות לנפש:

אוטובוסים

אחרי שבממלכה נפטרו מאוטובוס האקורדיון המסוכן לרוכבי אופניים והולכי רגל, שבו כל אוטובוסי לונדון למסורת של שתי קומות צבועות באדום. במקרים שבהם אחד מצמד המושבים הקדמי בקומה העליונה פנוי, מדובר בתחליף מדהים (שעולה רק 1.45 ליש״ט) לאוטובוסים התיירים. הקווים המומלצים הם 8, 25, 242 שנוסעים מהמרכז למזרח דרך הבניינים המרהיבים של אזור הסיטי, קו 94 שלוקח אתכם מנוטינג היל לרחוב אוקספורד דרך הייד פארק; קו 38 מהמוזיאון הבריטי עד לארמון המלכה. האחרון הוא גם הראשון שזכה עד כה לקבל את עיצוב הרוטמאסטר החדש לאוטובוסים הדו קומתיים שנעשה בהשראת דגם הקומתיים של אמצע המאה הקודמת אך מצויד בקדמה טכנולוגית "חדשה" באנגליה – מזגנים.

אופניים

אופניים הם אמצעי תחבורה מצוין, מהיר כמעט כמו הטיוב ושומר על כושר, שמור בעיקר לאמיצים. בלונדון אסור בתכלית האיסור לרכוב על המדרכה אלא באזורים המורשים, והתנועה היא בצד שמאל של הכביש. מומלץ אפוא לתכנן מסלול שעובר דרך כמה שיותר רחובות קטנים, פארקים ונתיבי נהר כדי להימנע מתנועה צפופה או כיכרות. לרשות אלה שרוצים לצלוח את המשימה הספורטיבית עומדות תחנות הבארקליס – התל אופן של לונדון – שפזורות בעיקר במרכז העיר.

ברגל

כל מי שהלך פעם אחת בחייו מתחנות הרכבת התחתית של קובנט גארדן לתחנה של לסטר סקוור – נוכח לדעת שהמרחק על מפת הטיוב נראה הרבה פעמים גדול מהמרחק במציאות. לכן בימים שמזג האוויר מאפשר זאת ובחסות החירות שנותנים לנו מכשירי ה־GPS של הטלפונים החכמים – כדאי ומומלץ לנתב את עצמכם ברגל במקום להתחבא מתחת לאדמה. כך תכירו את העיר ותגלו מקומות עניין חדשים.