משולש הזהב של מוזיאוני מדריד

שלושה מהמוזיאונים החשובים והטובים ביותר שיש למדריד להציע

מוזיאון Thyssen Bornemisza (צילום: shutterstock)
מוזיאון Thyssen Bornemisza (צילום: shutterstock)

ה-Prado, Thyssen ו-Reina Sofía הם שלושה מוזיאונים משובחים הניצבים לאורך Paseo del Prado, המכונים "משולש הזהב". השילוש הקדוש הפך את מדריד לאחת מבירות האמנות של העולם, ושלושת הגדולים נעשו גדולים עוד יותר. באמצע שנות התשעים נהגו תוכניות התרחבות שונות, שהתבשלו וטופחו לאורך השנים, וכעת הן סופסוף לבשו צורה. לפי החישוב הכולל, הממשלה השקיע לפחות 150 מיליון יורו ביישומן. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של שלושת המוזיאונים. התוכניות נועדו בראש ובראשונה לשפר את איכות המיצגים ולהגדיל את חלל התצוגה של כל אחד מהם. עם זאת, המטרה הסופית היא לנצל את הסמיכות ביניהם כדי להציג תמונה קוהרנטית וכוללת של האמנות. יחדיו הם מרכיבים את Paseo del Arte, בדומה ל-Museum District בלונדון או ל-Museums on the Mall בוושינגטון.

כדאי לדעת כי אפשר לרכוש כרטיס אחד (Paseo del Arte) בדוכני הכרטיסים של שלושת המוזיאונים. הכרטיס מעניק כניסה חד-פעמית לכל אחד משלושת המוזיאונים, ולאחר שביקרתם באחד מהם נותרה לכם שנה שלמה לבקר באחרים.

מוזיאון תיסן (צילום: טיים אאוט)
מוזיאון תיסן (צילום: טיים אאוט)

Prado

המוזיאון, הממוקם במבנה ניאו-קלאסי עצום שבנה חואן דה ויאנואווה עבור המלך קרלוס ה-3 בשנת 1785, הוא האתר המפורסם ביותר במדריד. במקור קרלוס התכוון לייסד מוזיאון שיוקדש למדעי הטבע, תחום שהיה קרוב ללבו. אך עד שהמבנה הושלם בשנת 1819 השתנו התוכניות: Prado הפך למוזיאון ציבורי לאמנות – מהראשונים בעולם – שהציג את אוסף האמנות המלכותי. ז'וזף בונפרטה, ה"לא-מלך" ה"לא-ספרדי", הוא שהציע את הרעיון, ופרננדו ה-7, ששב למלוך אחרי שגורשו הצרפתים מהמדינה, אימץ אותו עם ההצעות של רעייתו השנייה, מאריה איזבל דה ברגאנסה, שדחפה ליישם את שינוי הכיוון. עד היום היא נחשבת למייסדת האמיתית של המוזיאון.

ליבת האוסף הן היצירות שהיו נכסי חצר המלכות. כתוצאה מכך ה-Prado מציג אמנות המשקפת בצורה ברורה את טעמי המלכים והתהפוכות הפוליטיות שהתחוללו במאות ה-17-15: ציירי החצר, דייגו דה ולאסקס ופרנסיסקו דה גויה, מיוצגים היטב. הבריתות שנכרתו עם צרפת, איטליה והדרום הקתולי של הולנד באות לידי ביטוי ביצירותיהם של טיציאן, רובנס והירונימוס בוש, למשל. אולם בכל הקשור לאמנים ממדינות פרוטסטנטיות האוסף לוקה בחסר, משל הנהיגה ספרד חרם תרבותי על האומות היריבות. המוזיאון סובל מחסך נוסף, הנובע מחוסר ההיכרות של המלכים הספרדים עם אמנים שקדמו לשיא הרנסנס. יש לציין, עם זאת, שהמוזיאון הנהיג לאחרונה מדיניות רכש הפותרת, לפחות באופן חלקי, את שתי הבעיות הללו.

לאור מספרם העצום של הנסים והנפלאות המעטרים את קירות המוזיאון אי אפשר לעשות עימו צדק אם מבקרים בו רק פעם אחת, אם כי המפות המחולקות בכניסה מקלות על הניווט לעברן של היצירות החשובות ביותר. ציורים ופסלים מוקדמים מוצגים בקומה הראשונה: ציורי קיר רומנסקיים מרהיבים וקישוטי מזבח גותיים. כאן תמצאו גם יצירות רנסנס איטלקיות של טיציאן, בוטיצ'לי וקרוואג'ו, וכן ציורים של אמנים פלמיים (ה-Prado מחזיק באוסף הגדול ביותר בעולם של ציוריו של הירונימוס בוש).

כשנכנסים למוזיאון דרך Puerta Alta de Goya מגיעים לקומה הראשונה, הנחשבת גם לקומה החשובה ביותר. כאן מוצגות יצירותיהם של ציירים צרפתים ואיטלקים מהמאה ה-16, לרבות פוסאן, ארטמיסיה ג'נטילסקי וכן ציירים פלמים נוספים, כגון רובנס, ברויגל וואן דייק. הלאה מימין נפרשת גלריה המכילה ציורים ספרדיים מאותה התקופה, עם יצירות של ריברה וסורבראן. אותה הגלריה מובילה את המבקרים לאחת האטרקציות החשובות ביותר של המוזיאון: אולמות ולאסקס. באי המוזיאון יכולים לשזוף את עיניהם בדיוקן עצום של המלך פליפה ה-4 והחצר שלו, או כפי שהוא נכונה בגאווה: Las Meninas. יש הטוענים שזהו הציור המופלא ביותר בעולם בשל המשחק המורכב של פרספקטיבות ומציאויות. ולאסקס הכניס את עצמו לציור כמצייר את המלך והמלכה. באופן משונה אפשר לראות את השתקפות הזוג המלכותי במראה, אך המיקום הממשי שלהם אמור להיות היכן שעומד הצופה, עליו מונחות לעד עיני הצייר, הנסיכה מרגריטה ודמויות נוספות בציור.

האולמות המוקדשים לגויה נמצאים בקצה הדרומי של הקומה הראשונה ובקומה שמעל. כל שלב בקריירה של הצייר החצוף מתואר באוסף, החל בדיוקנות הציניים של האצולה וכלה ביצירת המופת – Majas. אל תפסחו על ציורי המלחמה, כדוגמת Tres de Mayo, המתארים את המלחמות בצורה חדשנית לתקופה: כהרפתקאות איומות עקובות מדם.

מוזיאון פראדו (צילום: shutterstock)
מוזיאון פראדו (צילום: shutterstock)

כתובת: Paseo del Prado

אתר: www.museoprado.es

מטרו: Atocha או Banco de España

Thyssen

כאשר מוזיאון Thyssen-Bornemisza נפתח ב-1992 נוסף הקודקוד השני במשולש הזהב של מדריד. מדובר באוסף של הברון המנוח האנס-היינריך תיסן בורנמיסה, הנחשב על ידי רבים כאוסף הפרטי החשוב ביותר בעולם. הוא מונה 775 יצירות שנרכשו בשנת 1993 על ידי המדינה. המוזיאון ממוקם ב-Palacio de Villahermosa, מבנה מהמאה ה-19 שעבר שיפוץ מצוין אם כי יקר להחריד. בשנת 2004 נפתח האגף החדש, המכיל 200 ציורים ופסלים מהאוסף האישי של כרמן סרוורה, רעייתו של תיסן ומלכת היופי לשעבר של ספרד.

אם תעקבו אחרי התצוגות לפי סדר כרונולוגי תקבלו שיעור מאלף בהיסטוריה של האמנות המערבית. בקומה השנייה מוצגים ציורים מהמאה ה-13 ובקומת הקרקע מופיעות יצירות של רוי ליכטנשטיין. בין לבין תמצאו דוגמאות למעללים של כל אחת מהאסכולות המרכזיות. גדולי האמנים, כדון ואן אייק ופטרוס קריסטוס, מככבים גם הם על קירות המוזיאון. היצירה המפורסמת ביותר היא דיוקנו של ג'ובאנה טורנבואוני, פרי מכחולו של דומניקו גירלנדיו, המופיע באולם הדיוקנות. שני אולמות מכאן מוצג "אביר צעיר בנוף" של ויטורה קרפצ'ו, עוד יהלום אמנותי יוצא דופן.

הקומה הראשונה מכילה כמה יצירות הולנדיות מהמאה ה-17 וכן ציורים של קספר דוד פרידריך, דיוקן של גויה ומבחר עצום של אימפרסיוניסטים (מונה, מאנה, רנואר, סזאן, דגה ואפילו שני ציורים מופלאים, אם כי פחות מוכרים, של ואן-גוך). האוסף מגלה גם בקיאות מרשימה באמנים גרמנים, כדוגמת אמיל נולדה, אוטו דיקס או קנדינסקי.

בראק, מונדריאן, קלי ופיקאסו פזורים בקומת הקרקע, ואילו האולמות האחרונים מוקדשים לאמנות אמריקאית, עם אדוארד הופר, לוסיאן פרויד ודייויד הוקני כמייצגיה הגאים.

כתובת: Palacio de Villahermosa, Paseo del Prado 8

אתר: www.museothyssen.org

מטרו: Banco de España

מוזיאון Thyssen Bornemisza (צילום: shutterstock)
מוזיאון Thyssen Bornemisza (צילום: shutterstock)

Museo Nacional, Centro de Arte Reina Sofía

המוזיאון שוכן במבנה מרשים בעל חזית העשויה מזכוכית ופלדה, יצירתו של הארכיטקט הבריטי איין ריצ'י. שלושת המבנים האחוריים מקיפים חצר ועשויים גם הם זכוכית ופלדה. את כולם מכסה גג משולש עשוי אבץ ואלומיניום, פרי עבודתו של ז'אן נובל, עמיתו הצרפתי של ריצ'י.

היהלום בכתרה של המלכה סופיה הוא ללא ספק גרניקה – קריאת הגנאי החריפה של פיקאסו נגד המלחמה והפאשיזם שהוא צייר לזכר הרס העיר הבאסקית על ידי מפציצים גרמניים. ישנם היסטוריונים של האמנות שרואים את היצירה במונחים פורמליים יותר, כתמונת ראי היסטורית של האמנות המערבית, הנשענת על אלמנטים שהושאלו מגדולי האמנים האירופים. האמן עצמו עודד בשעתו את הפרשנות הזאת. פיקאסו לא הרשה להציג את הציור בספרד כל עוד פרנקו החזיק בשלטון, ולכן רק בשנת 1981 הוא הועבר לחזקתה. הוא נמצא ברשות Reina Sofia מאז שנת 1992.

שאר היצירות השייכות לאוסף הקבוע הובאו מהמוזיאון הספרדי לאמנות עכשווית במונקלואה. אך מבחינת רבים, הצגת המוזיאון כמרכז בינלאומי לאמנות עכשווית היא שקרית. במקרה הטוב, לטענתם, מדובר באוסף סביר של אמנות ספרדית עכשווית המתהדר בשכבה דקה בלבד של אמנים זרים. ואכן, אפשר למצוא ב-Reina Sofia יצירות של כל האמנים הספרדים המובילים של המאה ה-20: פיקאסו, דאלי, מירו, חוליו גונסאלס, טאפייס ועוד. אך גם במקרה שלהם הייצוג הוא אקלקטי עם מעט יצירות חשובות. בעקבות הביקורת המוזיאון החל במבצע רכש שנועד למלא את החסר באוסף הספרדי ולהעניק ייצוג של ממש ליוצרים זרים. ברוח זאת נרכשו ציורים ומיצגים של דונלד ג'וד, אניש קאפור, טוני קראג ועוד. תקציב הרכש צומצם באופן משמעותי בשנים האחרונות, אך המוזיאון הוסיף לאמתחתו יצירות נוספות של אמנים כדוגמת מירו, גריס, אנדרה ברטון ומאן ריי.

Reina Sofia מפעיל גם את אולמות התצוגה Palacio de Cristal ו-Palacio de Velázquez השוכנים בפארק Retiro. אלה מציעים תערוכות ומיצגים משובחים של אמנות עכשווית, והמבנים עצמם ראויים לביקור – אפשר בהחלט להגדיר אותם כיצירת פאר, אם כי ארכיטקטונית במקרה שלהם.

כתובת: C/ Santa Isabel 52

אתר: http://museoreinasofia.es

מטרו: Atocha

מוזיאון ריינה סופיה (צילום: טיים אאוט)
מוזיאון ריינה סופיה (צילום: טיים אאוט)