כמה כסף תחסוך לנו לגליזציה של סמים קלים?

הדוד סם מתעשר מסמים: הלגליזציה בקולורדו גלגלה לקופת המדינה יותר מ־53 מיליון דולר בשנה החולפת. מה היא תעשה בישראל?

ג'וינט. קנאביס. מריחואנה. צילום: Shutterstock
ג'וינט. קנאביס. מריחואנה. צילום: Shutterstock
21 במאי 2015

קולורדו הציתה את הג'וינט הלאומי שלה עת השעון הורה חצות והשנה התחלפה ל־2014. היה זה מהלך היסטורי: המדינה הראשונה בארצות הברית שמאשרת לגליזציית קנאביס מלאה. לקולורדו הצטרפו במהרה אלסקה, אורגון, וושינגטון ומחוז קולומביה, ומדינות רבות אחרות עומדות להצביע על הנושא ב־2016. התמיכה חוצה קווים מפלגתיים: לעומת קולורדו ואורגון הליברליות, אלסקה לא תמכה במועמד דמוקרטי מאז לינדון ג'ונסון ב־1964.

בגדול, הלגליזציה של קולורדו נחשבת לסיפור הצלחה: כמעט 60% מתושביה תומכים בחוק כיום (כאשר אזרחי המדינה הצביעו על התיקון ה־64 לחוקת קולורדו, שאישר את הלגליזציה, תמכו בו כ־55%), אבל כרגיל בארצות הברית, כדי שמשהו ייחשב לסיפור הצלחה הוא צריך לעשות כסף. בפן הזה הקנאביס לא מאכזב: מחזור מכירותיו בקולורדו ב־2015 היה יותר מ־700 מיליון דולר, שהניבו לקופת המדינה יותר מ־53 מיליון דולר (על המכירות מוטל מס רציני – 28%; עם זאת המס על קנאביס רפואי נמוך בהרבה – רק 2.9%). יש לציין שהכלכלנים ציפו תחילה ליותר: השוק השחור ממשיך להתקיים והיות שסוחרים לא חוקיים לא משלמים מסים, הם משיבים לרשויות מלחמה באמצעות תעריפים נמוכים. גם האישור לגדל כמות קטנה בבית לשימוש עצמי פגע בשוק המסחרי. עם זאת זה עדיין "כסף חינם" לקופת המדינה, שמנצלת שוק שפשוט לא היה קיים קודם, שלא לדבר על החיסכון בעלויות שוטרים, בתי משפט ובתי סוהר שהעבירו דרכם אלפים על גבי אלפים של חשודים ומורשעים בשימוש עצמי או בסחר.

הנתונים האלו מצננים מעט את ההתלהבות המוקדמת שנבעה למשל ממחקר שפורסם בינואר 2014, רק שבועיים לאחר שקולורדו העבירה את התיקון ה־64, על ידי מכון ירושלים לסקר שווקים (שסוקר בזמנו ב־Time Out על ידי בן טופח). המכון העריך אז שלגליזציה מלאה תחסוך לישראל כ־1.6 מיליארד ש"ח בשנה – כ־418 מיליון דולר, לצורך ההשוואה לארצות הברית (יש לזכור כי בקולורדו כ־5.5 מיליון תושבים, כלומר כשני שלישים מאוכלוסיית ישראל). המכון הבטיח אז חיסכון של 690 מיליון ש"ח בשנה בעלויות אכיפה ועוד 950 מיליון ש"ח בשנה ממיסוי המכירות. גם הערכת הצריכה שלהם הייתה נדיבה – כ־94 גר' בשנה לצרכן ממוצע (כ־8 גר' בחודש, מספר שהולם מעשן בינוני עד כבד). בקיצור, סביר להניח שהלגליזציה לא תפתור את יוקר המחיה, אך בכל זאת מדובר בכספי מסים פוטנציאליים שכרגע הולכים לשוק השחור (האם אנחנו סומכים על המדינה שתעשה משהו טוב עם כספי המסים שלנו? זה כבר דיון אחר).