החולמים: שלמה קראוס
עיתונאי, משורר ויוצר אתר המיקסטייפים suan.fm
תמה חוזרת בחלומות שלי היא סוג של חזון אפוקליפטי שבו משתלטים כוחות רעים על העולם, בעוד אני נותר מהמעטים שיכולים להילחם בהם. חשבו על “הדרך" של מקארתי פוגש את “מת לחיות". בחלום אחד שאני זוכר במיוחד, אני נמצא בבניין שבו גרתי ביפו, אך הוא גדול יותר ובנוי על קו החוף. באחד הלילות אני שומע המולה מבחוץ כאילו כבר שעת צהריים. אני מסתכל מהחלון ורואה ספינות ענקיות מתקרבות מהים, עוגנות לאט, ומתוכן פורצים אלפי חיילים חסרי זהות, ספק אנושיים. הייתה תחושה כאילו ידענו שזה יבוא. אני יוצא למסדרון ואנשים מתרוצצים, נמלטים על נפשם. לפתע, בין כולם, אני רואה את ביבי, שגם בחלום הוא ראש ממשלה. הוא היה היסטרי ומפוחד, ושני אנשים תמכו בו ולא ידעו מה לעשות. דיברתי איתם אבל הם היו אובדי עצות ורק רצו לברוח. אמרתי להם, עזבו, אני אטפל בו, וסחבתי אותו איתי אל תוך אחד החדרים. הוא לא הפסיק ליילל בפאניקה ומלמל שכולנו הולכים למות וזה הסוף שלנו. בתוך החדר הכנסתי אותו לארון ואמרתי לו: “תקשיב לי טוב, אף אחד לא הולך למות. אף אחד. תחכה פה בשקט ואני מבטיח להוציא אותנו מזה. אל תזוז ובחייאת אלוהים – תפסיק לייבב, אחרת יגלו אותך". הוא הסתכל עליי בעיני עגל דומעות והנהן בדממה. סגרתי את הארון ויצאתי להילחם.
[tmwdfpad]