חדש בשוק: תרופות פסיכיאטריות וזני קנאביס מותאמים אישית

"המסעדות בניו יורק כל כך עמוסות שאף אחד כבר לא הולך אליהן", אמר פעם יוגה ברה, שחקן בייסבול מיתולוגי שהיה מעין אב טיפוס אמריקאי לאלון מזרחי, המהגג המקומי. בפרפראזה אסוציאטיבית רופפת על התופס של היאנקיז, אפשר לומר שכל מה ששומעים על תרופות פסיכיאטריות הוא על תופעות הלוואי שלהן, על תהליכי הסתגלות קשים ועל התאמות מינון אינסופיות. זו אשליית מתבונן, כמובן. כאשר התרופות עובדות, לא מדברים עליהן. אף אחד לא עונה על השאלה "מה שלומך?" ב"הכל מצוין, הכדורים עובדים!".

בדיקה חדשה שפיתחה חברת AB Biotics הספרדית, הנקראת Neuropharmagen, מיועדת להקל על הדרך המייסרת למינון האידיאלי. זו בעצם בדיקת רוק שדרכה נבנה פרופיל DNA המסייע לרופאים להתאים למטופלים את התרופות וממזער את שלב הניסוי והטעייה הטראומטיים, והיא כוללת מספר לא קטן של תרופות – 52 נכון לעכשיו – החל מנוגדי דיכאון ותרופות אנטי פסיכוטיות וכלה בתרופות המסייעות בגמילה מסמים.

“זה הכיוון", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל. “אלו הבדיקות הראשונות שמתחילות עכשיו ושיאפשרו לנו לעשות פרופיל מוצלח יותר של המבנה המוחי, כלומר לבדוק אילו רצפטורים יש במוח ואיפה הם מפוזרים. מתוך הפרופיל הזה אפשר להסיק לאיזו תרופה יש סיכוי גבוה יותר להשפיע או איזו תרופה יכולה לגרום לפחות תופעות לוואי. אנחנו מקבלים את ההחלטות על בסיס קליני, ועכשיו יש לנו מכשיר שפחות או יותר מנבא לנו אילו מהתרופות יכולות לתת את התוצאה הכי יעילה. וזו רק הבדיקה הראשונה, ברור שבעוד 20 או 50 שנה יהיו בדיקות מקיפות יותר".

ולמי היא מתאימה?

“קודם כל למי שאין לו בעיה כספית, כי היא יקרה מאוד, ולמי שיש זמן לו לחכות עד שהתוצאה תגיע כי היא גם לא מיידית, או למי שכבר ניסה כל מיני תרופות, הבין שהוא חייב לקחת תרופות לאורך זמן וצריך למצוא את הטיפול שהכי יתאים לו כך שיסבול מכמה שפחות תופעות לוואי.

כרגע הבדיקה מכסה בעיקר שתי אוכלוסיות: זו שסובלת מדיכאון וחרדה וזו שסובלת מבעיות פסיכוטיות". אכן מדובר בתענוג יקר: כ־1,000 יורו לבדיקה. לא זול, ויש לזכור שמעט מהסובלים מבעיות נפשיות יכולים למצוא את עצמם גם בבעיות כספיות (ושבעיות כספיות הן סיבה מעולה לפתח דיכאון, אם עדיין לא פיתחתם). “צריך להיזהר לא ליפול לטיפול סימפטומטי בלבד, לא לסתום את החור עם התרופה ולהסתפק בזה", מצנן ד"ר טל את ההתלהבות ולא ממהר לתלות את השוקר החשמלי. “צריך לטפל במה שיושב כמה שכבות מתחת, לא לשנות את המצב רוח ולהגיד בסדר, סיימנו".

בקיצור, היום שבו פסיכיאטרים יוחלפו על ידי רובוטים עדיין רחוק, אלא אם כן מישהו יבנה מכונה המשלבת בין ה־Neuropharmagen לתוכנת אלייזה הנוסטלגית.

בינתיים, החברה האמריקאית Potbiotics מקליפורניה – מדינה שבה אין עדיין לגליזציה, אבל חוקים רופפים מאוד למתן קנאביס רפואי, יצרו בה לגליזציה דה־פקטו – מגיבה לשינויים האחרונים בענף. “אחרים מנסים להפוך את המריחואנה לחזקה יותר", אומרת הצהרת הכוונות שלהם, “אנחנו רוצים להפוך אותה לחכמה יותר". נראה שאין תחום בחיים שמיטב המוחות של עמק הסיליקון לא יכולים לגרום לו להישמע מלוקק. לחברה שני פיתוחים: הראשון, PotBot (אייל גולן, תירגע בבקשה), מיועד למטופלים והוא בעצם מנוע המלצות המשלב בין מידע אמפירי בשקלול חוויות גולשים. השני, המיועד לרופאים, הוא למעשה קסדת EEG (אלקטרואנצפלוגרם – רישום הפעילות החשמלית במוח) האוספת מידע על תגובות פיזיות אצל המטופלים לזנים שונים של קנאביס כדי להתאים את רמת הקנבינואידים הרצויה. “אני מאוד בעד קדמה ברפואה, אבל אני חושבת שמרוב שאנחנו מוכרים קדמה אנחנו מוכרים את הדבר הלא נכון", אומרת ד"ר ברקת שיף, רופאת כאב ותומכת בולטת של קנאביס רפואי שאף התמודדה לכנסת במקום השני ברשימת עלה ירוק. “ההרגשה שהקנאביס נותן, בעיקר כשמדובר בתסמונת סובייקטיבית כמו כאב, היא דבר שמתואר במילים. לא צריך כלי אחר. מספיק שהחולה והרופא יהיו בתקשורת טובה, מספיק שיאמינו זה לזה ואפשר לקבל את כל האינפורמציה. לא צריך סריקות מוח, שזה דבר מאוד מאוד יקר. המטרה של מי שעושה את המחקר הזה, היא ליצור כלי אובייקטיבי, אבל מדובר כאן בדבר סובייקטיבי".

זו בדיקה שמחפשת לצמצם תופעות לוואי.

“גם תופעות לוואי הן סובייקטיביות".

מול הביקורת של ד"ר שיף ניצבת תמונה גדולה ומורכבת יותר. Potbotics היא עוד פרק בתהליך הולך ומעמיק של בניית דעת קהל חיובית לטיפול באמצעות קנאביס רפואי. גם אם סריקה מוחית להתאמת מינון ה־THC היא אכן מותרות, עצם פעילותה של Potbotics הוא צעד נוסף בדרך ללגיטימציה. אם יש אנשים שצריכים לראות צילומי מוח כדי להשתכנע, אולי צריך להראות להם צילומי מוח.