שיחות על אלוהים עם אנשי דת: הנזיר הבודהיסטי לירן קוצ'ק כץ

את המנזר שלו קבע לירן קוצ'ק כץ הרחק מפסגות ההרים המקובלות בתחום. הוא יושב על גבול רמת גן־תל אביב ומלמד שם בודהיזם מזרם טיבטי בקבוצת קלאסיקה בודהיסטית בישראל. ביומיום הוא משמש כמנכ"ל עמותת שיטה וחוכמה, אבל התואר הזה רק נשמע קרייריסטי. "את הקהילה שלי הכרתי עוד לפני שהייתי נזיר", מספר קוצ'ק (זהו שמו הבודהיסטי, שפירושו "נשגב"). "אני שם כבר יותר מעשר שנים, אבל רק לפני שש הפכתי לנזיר. היחסים שלנו הם של חברים טובים. הם תומכים בי, בעיקר דואגים שיהיה לי מקום לינה ואוכל".

אז איך לירן כץ מרמת גן הפך לנזיר קוצ'ק?

"נחשפתי לעולם הבודהיסטי דרך טיולים בהודו וגם קצת בארץ. במסגרת התרגול הרוחני שלי זה היה נראה לי תרגול שמתאים לי יותר. בין כה וכה באופי שלי לא היו לי כוונות להקים משפחה או להביא ילדים, אז מהבחינה הזאת זה הסתדר".

איך מתבטאת הנזירות במסורת הבודהיסטית?

"הנזיר עוזב את חיי הבית והמשפחה ולא צובר נכסים כמו מכוניות או בתים. הוא צריך רק קורת הגג, אז אני גר בדירה צנועה וקטנה. אנחנו גם לא מגדלים שיער ולא עונדים תכשיטים, לא מתאפרים או מתגנדרים. גם נמנעים ממערפלי תודעה".

קשה להיות בודהיסט במקום כמו תל אביב?

"אני אגיד לך את האמת, הקושי הגדול שיכול היה להיות לי (ולי אין אותו כי בורכתי בקהילה מדהימה שעוזרת לי) הוא שנזיר באופן עקרוני לא אמור לבשל וללכת לקניות ולחשוב על כסף. הוא אמור לתרגל, ללמד. לשמחתי אני עושה תרגול ולימוד ויש לי, כאמור, קהילה שתומכת בי, אז אין לי את הדאגות האלה".

ומה אתה חושב על העיר?

"אין לי ביקורת עליה. למה שתהיה לי?".

תראה, זאת העיר הכי תאוותנית במזרח התיכון.

"אני יכול להגיד לך בוודאות שמספר המסעדות והמועדונים כאן הוא הגבוה ביותר באזור, אבל זו גם העיר עם מספר הסטודיואים ליוגה והמקומות לתרגול מדיטציה והתפתחות אישית הגבוה ביותר במזרח התיכון. זו גם אחת הערים המובילות בעולם במספר המסעדות שמגישות מנות צמחוניות וטבעוניות. אני עצמי רוצה, בעקבות החמלה, למנוע כמה שיותר סבל, לא רק עבור בני אדם. מה שמציל אותי בהקשר הזה הוא תל אביב. אפשר להסתכל עליה בכל מיני אספקטים, אבל בשורה התחתונה זה המקום שבו אני ממקד את התודעה שלי. אם הייתי חושב עליה דבר שלילי אז זה רק מפני שזה בא ממני ואז הייתי צריך לתקן משהו בעצמי".

עוד אנשי דת (ואתאיסט אחד) מדברים על אלוהים:
הרב אבי זרקי, המוהל הראשי לתל אביב
האב גבראב מהכנסייה בנווה שאנן
השיח' סטל סלימאן ממסגד נוזהה
הכומר האורתודוקסי נאסר קונסטנטין
האודיטור הסיינטולוגי ספי פישלר
הרב אליהו פרץ של קהילת סיני
האתאיסט עמיר שנבל

ומה הערכים הבודהיסטיים אומרים לך על החברה הישראלית כיום?

"בתור אדם רוחני שמלמד גם בארץ וגם בעולם, אני רואה שישראל נמצאת במקום גבוה מאוד מבחינה רוחנית. בסופו של דבר, כל עוד יש לך כסף והכל מתקתק, אתה לא מחפש תשובות. ברגע שמתחיל לקרות איזה משבר, אסון, תקלה, מחלה – אתה מרגיש מופתע. כשאין לך שליטה, אתה מתחיל לחפש תשובות, לא בעשיית כסף או בעוד תואר באוניברסיטה, אלא בעולם הרוח. אנשים מתחברים לאמונה בעקבות משבר או אסון שקרה להם בחיים. בארץ שלנו, בניגוד לרוב המדינות, כל אחד מכיר מישהו שנהרג במלחמה או בפיגוע טרור. אם הוא לא מכיר מישהו אישית, אז חבר שלו מכיר. יש פה מצוקה וסבל גדולים מאוד בחיים שלנו, בעיקר בגלל המצב הביטחוני, אז אנשים עוצרים לתהות: 'רגע, מה קורה פה?'. הרבה מהם עולים על דרך רוחנית, ובגלל זה יש ריבוי מאמינים בארץ. לא בהכרח בזרם הבודהיסטי".

יש אלוהים? נמק.

"זו שאלה מאוד מאוד מורכבת ואתה צריך להגדיר בשאלה הזאת מה זה אלוהים. הבודהיסטים מאמינים במלאכים ובגן עדן אך הם קושרים את כל זה לדברים שמושלכים מהעולם הפנימי, מהתודעה, לא כמשהו חיצוני שלא קשור אליי ומתקיים גם בלעדיי".