לך תחפש: אתרי ההיכרויות מכירים אתכם טוב יותר ממה שנראה לכם

נחשו מה: אם אתם משתמשים באינטרנט, אתם מושא של מאות מחקרים בכל זמן נתון, בכל אתר. ככה אתרים עובדים", כתב כריסטיאן ראדר, הנשיא והמייסד־השותף של אתר ההיכרויות אוקיי קיופיד, בפוסט שפרסם בסוף חודש יולי בבלוג החברה. ראדר התייחס לניסוי השנוי במחלוקת שביצעה הרשת החברתית פייסבוק ב־689 אלף משתמשים.

במשך שבוע ב־2012, הציגה פייסבוק למשתמשים סטטוסים שליליים או חיוביים, כדי לבדוק את ההשפעה שלהם על התכנים שהם מפרסמים. הניסוי פורסם במרץ בכתב עת מדעי ובעקבותיו פרצה סערה ציבורית שאילצה את שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של החברה, להתנצל. לא על הניסוי, אלא על הדרך שבה הועבר לציבור.

באוקיי קיופיד, בבעלות ענקית האינטרנט IAC, לא חשו צורך להתנצל על הניסויים שהם מבצעים ביוזרים שלהם. הפוסט של ראדר חשף למשתמשים שורה של ניסויים שקיופיד ביצעה בהם כדי להעמיק את הבנתה בעולם ההיכרויות, ובהם הסרת תמונות המשתמשים מהאתר, שהגדילה את שיעור התגובות להודעה ראשונה ממשתמש אחר; הסתרת המלל שכתבו משתמשים, שהראתה שאנשים מדרגים אחרים בלי לקרוא את הטקסט; והצגת התאמה גבוהה בין זוגות משתמשים שלפי האלגוריתם אינם מתאימים זה לזה, שהגדילה את הסיכוי להתכתבות ביניהם. כותרת הפוסט היא “אנחנו מבצעים ניסויים בבני אדם!" ובראשו התנוסס רישום כעור של מכרסם ועליו נכתב “אתה".

במהלך חיפוש בני זוג לקשר רומנטי או מיני אנחנו מוגבלים על ידי הטבע האנושי, הדעות הקדומות שהסביבה הכניסה לנו לראש וההרגלים שאספנו לאורך חיינו. אפליקציות ואתרי היכרויות שונים מאלצים אותנו לשנות חלק מההתנהגויות המוטמעות בנו. בצ'ט טקסטואלי, שבו בני זוג פוטנציאליים מוצגים לנו בכינוי ובטקסט בלבד, לא נוכל לשפוט אותם או לפסול אותם מיד לפי שפת הגוף, המראה החיצוני, המוצא או צורת הדיבור, אבל שגיאות כתיב או שימוש פרוע בסימני פיסוק עלולים להבריח אותנו. בגריינדר וטינדר המראה הוא הדבר הראשון שניתקל בו, ונוכל לפסול אדם לא רק על סמך חזותו, אלא על סמך חזותו בתמונה מסוימת, מבלי שטרחנו לדפדף בתמונות הנוספות שלו.

אוקיי קיופיד מציג לנו שיעור התאמה שמבוסס על אלגוריתם מסתורי. אתר אלפא מסנן מראש ומונע הצטרפות אנשים מתחת לגיל 25 ונטולי קריירה מרשימה. בפייסבוק, אתר ההיכרויות הגדול בעולם שלא מוגדר ככזה, אפשר לעשות סטוקינג לפרופיל של פרטנר פוטנציאלי, עוד בטרם יוצרים איתו קשר, ולגלות עליו יותר ממה שהיה מרגיש בנוח לשתף. עוד לפני שמצאנו בה פרטנר, הפלטפורמה שבחרנו מבצעת מניפולציה בתוצאות החיפוש שלנו. יש הרבה דגים בים, אבל יכול להיות שאנחנו בכלל מנסים לדוג בבריכה של הקרפיונים?

“מניפולציות באתרי היכרויות אינן בהכרח נוהג פסול", טוען בראיון וידיאו נואל בידרמן, מייסד ונשיא אתר הניאוף הבינלאומי אשלי מדיסון, שהושק רשמית בישראל בחודש מאי ומאז גייס 75 אלף משתמשים רשומים, רובם, במפתיע, דווקא נשים. “כל שירות היכרויות שהפעלתי או שאני מכיר, כולל אי־הרמוני (אתר היכרויות שהוקם ב־2000 ויצאו ממנו כ־600 אלף חתונות לפי סקר שנערך ב־2012), מריץ אלגוריתמים. אם נרשמת כאישה בגיל מסוים, בסטטוס נישואים מסוים ומרקע אתני מסוים, ביום מסוים בשבוע, אנחנו עשויים להסיק שגברים מסוימים יהיו מושכים בעינייך. אם לוקחים את זה צעד אחד קדימה, ונותנים למשתמשים תחושה כוזבת כלשהי, זה לא ראוי. אני חושב שאנשים התבאסו מאוקיי קיופיד כי האתר לקח אותם לאיזושהי הרפתקה של חוויה שלילית כדי להוכיח משהו שהוא כנראה כבר יודע באופן אינטואיטיבי. אז לא, אני לא חושב שזה בסדר".

מתי זה בסדר לבצע מניפולציות במשתמשים? לפי בידרמן, כשהם לא יודעים מה טוב בשבילם, והוא כן: “אפילו במנועי קניות עושים את זה. איך הם יודעים שאני אוהב נעלי נייקי? הם מנחשים, על בסיס מידע שהם אספו עליי ברקע, או על בסיס מידע היסטורי שיש להם ומתאים לי. אני חושב שרשת חברתית או אתר היכרויות צריכים לתת לאנשים את החוויה הטובה ביותר, ולפעמים אנחנו יודעים טוב יותר מהם."

"לפעמים אנשים מאמינים שזה מה שהם רוצים, אבל מגלים שזה לא נכון. רואים את זה כשאנשים נרשמים ואומרים שהם מעוניינים רק בפרטנרים מאותו רקע אתני, וזה מתגלה כמאוד לא נכון. במיוחד כשזה נוגע לניהול רומן, אנשים הרבה יותר ליברליים בבחירה האתנית שלהם. אם זה אנשים ממורשת ספרדית, אסייתית־אמריקאית, אפרו־אמריקאית, או מה שלא יהיה, הם מאוד ליברלים יחסית לאופן שבו הם בוחרים בני זוג לטווח ארוך ולנישואים".

כי כשאתה מנהל רומן אף אחד לא יודע איך הפרטנר שלך נראה, מאיפה הוא בא.

"אין לחץ חברתי, אתה לא צריך להסביר למה הילדים שלך מעורבים. יש הרבה סיבות. כשאנשים בונים פרופיל הם אומרים שהם רוצים מישהו שדומה להם, אבל זה לא בהכרח נכון".

אתה תמעיט בחשיבות של הבחירות שלהם ותיתן להם משהו מתאים יותר, על בסיס הידע שלך על האופן שבו אנשים משתמשים בשירות.

"בדיוק. הדוגמה הבולטת ביותר היא נשים אסייתיות בצפון אמריקה שמשתמשות בשירות שלנו, וכמעט תמיד אומרות שהן מחפשות פרטנר אסייתי. אבל ב־90 אחוז מהמקרים הן יוצרות קשרים ארוכי טווח עם גברים לא אסייתיים. בשבילן, להגיד שזה מה שהן מחפשות, כשלמעשה הן רוצות משהו אחר לגמרי, זה כמעט צורך תרבותי. אנחנו יודעים את זה. בתוצאות החיפוש לא נציג רק גברים אסייתיים כי אנחנו יודעים שהן פתוחות לפגישה עם גברים לבנים, ספרדים־אמריקאים וכו'. אנחנו דוחפים את האנשים האלו בתוצאות."

"זה היה חסר תוחלת אם היינו אומרים 'לא מתאים לנו שנשים אסייתיות ידברו רק עם גברים אסייתיים'. אם היינו נותנים להן רק גברים אפרו־אמריקאים והן לא היו מדברות איתם היינו פושטים את הרגל. יש דרך אינטליגנטית לעשות זאת, והיא מבוססת על המידע ההיסטורי שיש לך על קבלת החלטות ובחירות שאנשים עושים. כולנו יודעים את זה אינטואיטיבית. אנשים אומרים, 'אני רוצה מישהו חמוד ומצחיק' ואז הולכים על מישהו שרוכב על אופנוע. אנחנו נוטים להתנהג באופן שונה מאוד ממה שאנחנו אומרים".

אוקיי, סטופיד

לאור התחרות הקשה בין פלטפורמות ההיכרויות והמין, רבות מהן חינמיות. אתרי היכרויות בתשלום שמבקשים לשוות לעצמם תדמית רצינית מדגישים שהם לא מיועדים למחפשי סטוצים. "זה לא אתר למציאת סקס", מבהיר בתחילת הראיון הטלפוני שי אליס, סמנכ"ל השיווק של אלפא, אתר היכרויות לאקדמאים ולקרייריסטים. "בתקנון האתר מצוין שהוא מיועד לרווקים ולרווקות שמעוניינים בזוגיות. אנחנו לא נגד סקס, אבל יש פלטפורמות למציאת סקס, ואנחנו לא פלטפורמה כזאת".

דניאלה פרלשטיין, סמנכ"לית לאתרים בינלאומיים בספארק, הבעלים והמפעיל של אתר ההיכרויות ליהודים ג'יידייט, מתנערת גם היא מההיכרויות הלא מחייבות: "אנשים עושים בסופו של דבר מה שהם רוצים, אנחנו לא יכולים לנהל את ההתנהגות שלהם, אבל הפלטפורמה מיועדת למערכות יחסים רציניות. יש לנו שירות לקוחות שצריך לאשר כל דבר שעולה לאתר, ועל כל פרופיל יש כפתור דיווח. אם מדווחים לנו על מישהו נשוי, אנחנו מבקשים שישלח תעודת זהות שבה אנחנו יכולים לראות אם הוא רשום כנשוי, ואם הוא לא יכול להוכיח שהוא לא נשוי, אנחנו מורידים אותו מהאתר. זה לא מקום לאנשים שאין להם כוונות רציניות".

אז אתם לא פתוחים לאנשים במערכות יחסים פתוחות או פוליאמוריות.

"אנחנו מאמינים בשקיפות. בסופו של דבר, בשביל לתקשר בג'יידייט אנשים משלמים כסף. אלו אנשים שיש להם כוונות להיפגש בצורה רצינית. אם אתה בוחר לעשות מנוי ואתה מכבד את האנשים שסביבך, לא תרצה לבזבז את זמנם. אנחנו מעודדים אנשים לבוא ולהגיד מה מעניין אותם. אם הם מעוניינים בפוליאמוריה, אנחנו תומכים בזה, רק שיהיו כנים".

כל פרופיל שעולה בג'יידייט עובר, כאמור, סינון אנושי. באלפא יש פסיכולוגית שמתמחה בהשמה, אשר עוברת על קורות החיים של הפונים לאתר ומחליטה את מי לקבל. בג'יידייט 750 אלף משתמשים בשנה, מהם 250־300 אלף בישראל, ופרלשטיין מגדירה אותו "האתר הגדול ביותר בעולם להיכרויות רציניות בין יהודים" (גם לא יהודים מתקבלים שם, והם צריכים לציין אם הם נכונים להמיר את דתם בשם האהבה). באלפא 55 אלף חברים, ולפי אליס "יש משהו במיון הראשון שמכוון יותר את מציאת האהבה. באתרים אחרים תוכל אולי לקבל יותר פניות, אבל הרלוונטיות שלהן תהיה נמוכה יותר".

אליס אומר שהקריטריונים הבולטים ביותר בחיפושים באלפא הם מקום המגורים והמיקום על הסקאלה הדתית: "מדובר בתת קטגוריות בתוך הדת. אנשים מייחסים חשיבות להיותו של בן הזוג הפוטנציאלי חילוני/אורתודוקסי/מאמין/מסורתי/לא מאמין. אני מניח שבמדינות אחרות זה פחות רלוונטי. אצלנו זה כנראה נושא יותר מובהק. אני גם מבין את החשיבות שלו. אני לא מצפה מבחורה חילונית לחפש בחורים אורתודוקסים, אבל לדעתי על כל החיתוכים הקטנים יותר, בין חילוני לאתאיסט למסורתי, אפשר להתגמש. בסופו של דבר לכולנו יש זיקה מסוימת למקום שבו אנו חיים. לחתוך את בן הזוג אם הוא עושה או לא עושה קידוש בשבת או בגלל שהוא צם או לא צם ביום כיפור יכול לגרום לפספוס".

הגיאוגרפיה נוגעת, אולי, לתחבורה הציבורית הלא מפותחת שלנו. "למרות שאנחנו אחת המדינות הקטנות בעולם, אנשים מייחסים חשיבות למרחק. נשים מחיפה יחפשו לרוב גברים מחיפה ולהפך", אומר אליס. "אנחנו מעודדים משתמשים להרחיב את החיפוש מבחינה גיאוגרפית, ולא לצמצם אותו. יש אנשים שאומרים שהם הרבה זמן באתר ולא מוצאים את מה שהם מחפשים, ואז אתה מגלה שהם מחפשים רק חילונים לא מעשנים באזור חיפה. אפשר להיפגש בתל אביב כשהדייט שלך גרה בחיפה. זה יכול להיות נחמד ללוות אותה ברכבת הביתה".

הגיאוגרפיה תופסת מקום גם ברמה הגלובלית, מעידה פרלשטיין: "הרוב באמת ממוקדים גיאוגרפית, אבל יש אלפי הודעות בחודש שמגיעות מחו"ל לישראל. בסיפורי ההצלחה שלנו אנחנו רואים גם חיבורים בין צרפתים לישראלים, בין אמריקאים לישראלים. יש חיבורים מכל העולם. ברגע שאתה נרשם או עושה מינוי לג'יידייט אתה רואה אנשים מכל חור. זה מייצר גשר בינלאומי שמאפשר ליהודים להתחבר, וזה דבר נפלא". לפי נתוני ג'יידייט, יותר מ־100 אלף הודעות נשלחות בין חברי האתר בחודש, ויותר מ־6,000 מהן ליהודים בארץ מיהודים בחו"ל. המדינות המובילות הן ארה"ב, אנגליה, צרפת, קנדה, מקסיקו ובלגיה.

80 אחוז ממשתמשי ג'יידייט הם בני 25־45, ופרלשטיין מגלה כי "הסגמנט הצומח ביותר הוא בני 50 פלוס שמגלים את הדיגיטל בשנה־שנתיים האחרונות". לדבריה, הפופולריות הדועכת של חיי הנישואים לא מעידה על דעיכתה של הזוגיות: "מסקר אנונימי שערכנו בישראל (לא בקרב חברי האתר) 80 אחוז מבני ה־25 ומעלה טענו השנה שהם מחפשים קשר רציני. זה אולי מפתיע אותך. אבל אני חושבת שבארץ, במיוחד עם האווירה והחיים שלנו פה, אנשים בסופו של דבר מחפשים ליצור את הבסיס הטוב, את הבית החם ואת הקשר הרציני. 90 אחוז מהנסקרים העידו שהם גולשים או גלשו בעבר באתר היכרויות, שזה מונח גלובלי, כי לא הגדרנו להם מהו אתר היכרויות. רק עשרה אחוזים טוענים שמעולם לא גלשו באתר היכרויות".

נשמע פישי

דרכי היכרויות שונות מחייבות לימוד ואימוץ של אסטרטגיות יעילות. TinderUs הוא שירות שמסייע למחפשי סטוצים או זוגיות בטינדר לבחור את התמונות הנכונות שיגרמו לפרטנרים הפוטנציאליים לבחור בהם, למצוא את הזיווג המושלם ולפלרטט בדרך שתוביל לדייט או לסקס. תמורת 50 דולר יבחרו בשבילכם מפעילי טינדראס חמש תמונות מפרופיל הפייסבוק שלכם וגם שורת פרופיל מוצלחת, יתנו לכם שורות פתיחה מוצלחות ויספקו לכם טיפים לפלרטוט ולשיחה.

אשלי פיינברג התנסתה בשירות וכתבה טור מאוכזב בגיזמודו, שבו היא מספרת שהתכוונה לצחוק עליהם, אבל יצאה אחרי שעה בתחושת “הולי שיט, זה היה מדכא". העצות שקיבלה היו בנאליות, כאלו שאפשר למצוא בחינם באינטרנט. להגדרתה של פיינברג, טינדר היא ממילא קביים המיועדים למתקשים להתחיל עם זרים בפומבי, ולכן טינדראס זה הקביים של הקביים. כשיועצת הטינדראס שלה, ריאנה, נתנה לה דוגמה מפרופיל של לקוח אחר, פיינברג הבינה שאנשים אמיתיים משתמשים בטינדראס ברצינות. הלקוח ההוא “התקשה כל כך עד לנקודה שבה הוא הרגיש ששווה להשקיע בזה 50 דולר".

לעומת זאת, למי שמחפש פרטנר למטרות רומנטיות או מיניות, כל אתר יכול להיות אתר היכרויות. גם אפליקציית סיקרט, שמאפשרת לפרסם סטטוסים באנונימיות, משמשת למטרה זו. תמונות עירום והצעות למין זמין מאנשים זרים עוברות מהמתחם האנונימי הפומבי לשיחה פרטית באמצעות שירותים כמו אנוניפיש, אימייל או צ'ט שבו אפשר לפתוח יוזר במהירות, להשתמש בו לתקשורת עם אדם מסוים או כמה אנשים ולסגור את החשבון כשנמאס. מסר ל"מי פנוי בשלמה המלך לסקס חזק וטוב": אל תתייאש, גם אם התגובה הראשונה שקיבלת היא “כנראה היד שלך".