עיין ערך אהבה: מילון הזוגיות של שי אביבי ומיכל ליבדינסקי

א

אהבה. מאז ומעולם משוררים, סופרים, מחזאים, קולנוענים, מוזיקאים, פילוסופים ואנשים מן השורה מדברים, כותבים ושרים עליה, חוקרים אותה, יוצרים בהשראתה, מתים למענה, חיים רק בשבילה ועדיין אין תשובה ברורה – מה זאת? אנחנו משתמשים במילה “אהבה" לכל כך הרבה דברים, החל מקוסמטיקה ועד פוליטיקה. אבל למה אנחנו מתכוונים? מורה הודי אמר פעם לחברה שלנו שכשמישהו אומר לך “אני אוהב אותך", הוא בעצם אומר שהוא אוהב את עצמו. אם כך מה נאמר על אנשים שטוענים שהם אוהבים חיות אבל מגדלים אותן בכלוב או באקווריום? “אהבה", שורר לנו פעם עוד איש חכם, “זה לתת למישהו לא את מה שבא לך, שנראה לך נכון או מתאים, אלא את מה שהוא מבקש".

ב

בגידה. במובנה הרחב וההיסטורי בגידה היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו למולדתו ולמדינתו וסיוע לאויב. במובן הזוגי בגידה היא לא להצליח לעמוד בסטנדרטים של ההתאפקות שהמונוגמיה (ע"ע) דורשת מאיתנו, בניגוד לדרכו הטבעית של הגוף. על פי הסטטיסטיקות אגב, יותר מ־50 אחוז מהנשואים בוגדים.

בייב. כינוי חיבה נפוץ המתאים גם לזכר וגם לנקבה. למרות החיבה שבכינוי, הוא מובע לרוב עם ציווי אחריו: "בייב, תעשי לי קפה", "בייב, קח את הילד. יש לו קקי".

ג

גבולות. אחרי הרבה שנים יחד לא תמיד ברור איפה הגבולות עוברים. איפה הוא נגמר, ואיפה היא מתחילה. לפעמים אין ברירה, ויש לצאת למלחמת עצמאות כדי להגדיר את הטריטוריה מחדש. הישות הזוגית נוטה לעתים למחוק לנו חלקים נכבדים מהאישיות כדי להסתנכרן. קורה שבוקר אחד מתעוררים, הולכים יחד להכין שייק ירוק, ופתאום נזכרים: אתם בכלל אוהבים קפה! ושונאים שייק! בעיקר ירוק! ואז קולטים שהפכתם למפלצת דו ראשית, ואולי הגיע הזמן לחזור להיות שני אנשים בוגרים ונפרדים, כי הרי אנחנו אינדיבידואלים! כלומר אני.

גירושים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל זוג שישי בישראל יתגרש ברבות השנים. מעניין איך פעם להתגרש היה סוד כמוס ומבייש, ובימינו מרוב שזה נפוץ לפעמים יש תחושה שדווקא אלה שדבקים זה בזה חשים בושה. אז למה כל כך הרבה מתגרשים? גם כי היום כבר פחות מתפשרים על לחיות את האמת שלנו, וגם כי כשהכל נגיש, מהיר, קל, נוח, ארוז יפה וחד פעמי – קל יותר ומפתה יותר לזרוק זוגיות שבורה ולהחליף בחדשה, מאשר להתאמץ ולתקן אותה.

ד

דומים. נראה שהזמן יחד מחליק הבדלים. זוגות רבים הולכים ונהיים דומים זה לזו וזו לזה ככל שהשנים עוברות. הגבולות מיטשטשים, האישיות נעלמת, הדיבור והאינטונציה נהיים זהים. הישות החדשה מדברת ב"אנחנו'" אוכלת ב"אנחנו", יולדת ב"אנחנו" ונמאסת ב"אנחנו".

ה

הורים. אנחנו נעשה הכל כדי א. להיות כמוהם. ב. להיות ההפך הגמור מהם. כך או כך, קרוב לוודאי שהזוגיות שלנו נראית ככה בגללם.

ו

ואל תחזור! קריאה שמשום מה מחזירה הביתה גברים על ארבע.

ז

זוגיות. מילה חדשה יחסית (החליפה את "נישואים"). יש אנשים שמאמינים שיהיו מאושרים כשימצאו זוגיות. יש אנשים שמאמינים שיהיו מאושרים כשיצאו מהזוגיות. כך או כך, זו אחת החידות המאתגרות של תקופתנו. שאלת השאלות היא איך לעזאזל מחזיקים מעמד יחד? לא מפחד ולא כי מכריחים אותנו, אלא מתוך בחירה אמיתית ועמוקה. כולם מחפשים את הדרך לזוגיות בריאה, וכל זוג מאלתר את הדרך שלו. מה שבטוח הוא שלפותרי החידה מובטחת פרנסה נאה מהמוני גברים ונשים מתוסכלים.

זמן הם. זוגות רבים אמנם חיים יחד, אבל למעשה הם לגמרי לבד בתוך הזוגיות. הם נפגשים יום יום בשגרת החיים, אבל למעשה לא נפגשו זה שנים. ומתעורר סוג של געגוע מוזר – אנחנו הרי נפגשים כל יום, אז למה מתגעגעים? אצל כולם מגיע השלב הזה, הרגע שבו מפסיקים ליהנות מהזוגיות ומתחילים לעבוד עליה. שמעו, זמן איכות זו לא קללה. נכון שזה פתאום נורא מלחיץ למצוא את עצמכם לבד, אחרי שנים שלא נפגשתם כי הייתם עסוקים בילדים, בעבודה, בריצות ובסידורים, אבל עם קצת מחשבה ויצירתיות, זמן איכות לא חייב להסתכם בסרט, במסעדה או בצימר. מה עם טבילה לילית בים, טיפוס הרפתקני על גג בניין גבוה או סתם לצאת לרקוד כמו פעם?

ח

חתונה. טקס פופולרי בקרב בני האדם זה דורות. נהוג ומקובל להוציא עליו הון תועפות. במהלך הטקס הגבר והאישה מכריזים אל מול חבריהם ומשפחתם כי הם מתחייבים זה לזו וזו לזה לכל החיים. מיד אחרי הטקס מתחילה הספירה לאחור: האם הזוג ייכנס לסטטיסטיקת הגירושים (ע"ע), לסטטיסטיקת הבגידות (ע"ע), או שיגברו עליהן ויצלחו את אוקיינוס החיים בצליעה משותפת.

ט

טובים. השניים מן האחד. פירוש הפתגם: עדיף להיות בשניים מאשר לבד. בימים שבהם אחוז הגירושים (ע"ע) עולה ועולה, ייתכן שיש צורך לעדכן את הפתגם ליש מצב שטוב האחד מן השניים.

טיפול זוגי. סוג של קביים שקשה מאוד בלעדיהם כשצולעים יחד למרחקים ארוכים. בעידן הנוכחי, נעדר החמולה התומכת, כל זוג הוא יחידה עצמאית הדואגת בעצמה לעצמה: גידול הילדים, עבודה ופרנסה, ניקיונות, בישול, הסעות. במירוץ המטורף אחר זמן, כסף ואנרגיה, הזוגיות היא הראשונה שמוותרים עליה, כי לא נשאר זמן, כסף או אנרגיה בשבילה. טיפול זוגי טוב עושה סדר בבלגן, מחזיר את הזוגיות למקום גבוה בסדר העדיפויות, ומזכיר למה נכנסתם לעסק הזה יחד. מובן שיום לאחר הטיפול, כשמכבש הלחצים יחזור למעוך אתכם, כבר תשכחו הכל. תעשו טובה ותשתדלו להחזיק מעמד עד הפגישה הבאה.

טנטרה. אם בחרתם במונוגמיה (ע"ע) אתם צמאים להתרעננות, מתביישים להגיע לערב סווינגרס (ע"ע), ועל זוגיות פתוחה אין מה לדבר, נראה שאין לכם ברירה. טנטרה היא המרעננת הרשמית של המונוגמיה. אתם מוזמנים ומוזמנות לבחור באומץ סדנה, לתרגל ישיבת שיווה שאקטי, לכוון כוונה, להדליק נר, להתרכך בחיבוק, לנשום סימולטנית, להשמיע קולות משוחררים, וכמובן לא לשכוח שכשמגיעים לשיא – מתאפקים! דרך צלחה, ועמכם הסליחה.

י

יצר. יש לו אג'נדה משלו, והוא יעשה הכל כדי להפריד ביניכם, לא משנה כמה אתם אוהבים. יש כל מיני דרכים להתמודד איתו: מצד אחד אפשר לכסות את העיניים, להפנות את המבט, להסיח את הדעת. מצד שני אפשר להכריח נשים לחבוש פאה מכוערת שתסתיר את שערן היפה, למנוע מהן לשיר, לחייב אותן ללבוש בגדים ארוכים שיסתירו אותן, או הכי טוב – פשוט להעלים אותן בתוך שק שחור המכונה בורקה כדי שלא ידליקו כאן איזה גבר. מצד שלישי אפשר ללמוד אותו, לדבר עליו, לשתף, לכתוב, לשורר, לצייר, ליצור אותו. יש גם כאלה שנלחמים בו, מתנזרים ונמנעים ממנו, יש כאלה שנכנעים לו ונותנים לו לעשות בהם כרצונו. מה שלא יהיה, חשוב לדעת: מהיצר אפשר לברוח, אבל אי אפשר להתחבא.

כ

כאן גרים בכיף. ובעצבים ובשמחה ובבלגן ובלי כוחות, ועם אהבה ובאנושיות רבה.

ל

לבד. טוב להיות בשניים, אבל מדי פעם עולה גם הכמיהה הזאת, להיות לבד. יש כאלה שנבהלים ממנה וחושבים שאולי משהו לא בסדר אצלם ועם זוגיותם. אפשר להירגע, הכל בסדר. כדאי להיות קשובים זה לזה ולפרגן זה לזה זמן אוטונומי. זה יכול להיות אחר צהריים, יום, שבוע או אפילו חודש בחו"ל. זוגיות מוצלחת היא שאיפה ונשיפה מאוזנות בין יחד ולבד. יותר מדי יחד עלול להיות מחניק, יותר מדי לבד עלול להרחיק.

לעשות אהבה. מונח קצת מבלבל. על פי הסרטים לעשות אהבה זה ללבוש בגדים סקסיים ולהיזרק על מיטה עם מצעים פוטוגניים בכל מיני תנוחות. על פי הספרים מדובר באיחוד קדוש בין גבר ואישה שדרך המפגש הפיזי מגיעים לפסגה רוחנית, שאין לה כל קשר ללנז'רי, למצעים או לתנוחות. בכל מקרה המונח הזה מלחיץ, כי אף אחד לא לימד אותנו מה לעשות, ובכל זאת יש תחושה שכולם יודעים.

מ

מונוגמיה. מיוונית: מונו = יחיד, גמוס = נישואים. מצב שבו בעל חיים או אדם שומר אמונים לבן זוג אחד. המונוגמיה מבטיחה לנקבה עזרה רציפה בגידול הצאצאים, לזכר היא מבטיחה כי הוא מגדל את צאצאיו שלו. חוץ מזה מבטיחה לכם המונוגמיה התמודדות לשארית החיים עם היצר (ע"ע). בהצלחה עם זה.

נ

נמאס. מה לעשות, קורה והרבה. אחד הדברים שהכי עצובים בזה הוא שבדרך כלל מה שמשך אתכם בהתחלה בטירוף, יהיה הדבר שבגללו לא תוכלו לסבול זה את זו יותר. אתה אוהב לשבת בבית, והיא אוהבת לצאת לבלות? "גדול", אתה מספר לחברים, "היא מעניקה לי חיים, עד שהכרתי אותה לא יצאתי בכלל, ועכשיו כל ערב!". אחרי שנה יחד זה נשמע ככה: "היא הורגת אותי", אתה מודה, מובס. "עד שהכרתי אותה לא יצאתי בכלל, ועכשיו כל פאקינג ערב". כן, ככה זה. מלכודת דבש. רק בלי הדבש.

ס

סווינגרס. חילופי זוגות. פתרון שמצאו בני האדם למצב הלא נעים הזה שבו הם קרועים בין היצר (ע"ע) שמציק מצד אחד והקנאה (ע"ע) שמעיקה מצד אחר: אם כל אחד בוגד ונבגד באותו הזמן אז הכל בסדר – יש תיקו!

ע

עד עצם היום הזה. משפט שתקע אותנו עד העצם. רוב האגדות נגמרות ביום החתונה. מה קורה בהמשך? האושר והעושר? זהו שקר שהוכנס לנו לראש וללב כל לילה לפני השינה כשהיינו ילדים, ודפק לנו את החיים (לפחות את החיים הזוגיים). אף אחד לא גילה לנו מה קורה עמוד אחד אחר כך, כשהשנים עוברות, כשהילדים מגיעים וכשאבא נמשך לנסיכות אחרות. בואו נלך על "והם חיו": עם מאהבים. לבד. ברביעייה. מה שעובד.

פ

פתוחים. נישואים או יחסים. רעיון חדש שמככב כבר בלא מעט בתים, ויש אף קהילה שלמה שחיה כך בפורטוגל. הרעיון הוא שחיים יחד מתוך בחירה, אהבה וללא פחד. יש אישור חוקי ורשמי לקיים יחסים עם אחרים ואחרות, תוך התמודדות עם הקנאה (ע"ע), וניסיון לשמור על ראש פתוח.

צ

צדיקים. גברים ונשים שחיים במונוגמיה ומשתוקקים לאחרים ולאחרות אבל מתאפקים חיים שלמים.

ק

קנאה. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאה – רְשָפֶיהָ רִשְפֵּי אֵשׁ שַלְהֶבֶתְיָה (שיר השירים). רגש קנאה מתעורר במקרה שבו בן או בת הזוג מביעים סימני חיבה לזרים או למכרים. בקיצור, לכל מי שהוא לא אנחנו. מכך אנו למדים שלא מספיק להיות מונוגמיים (ע"ע), אנו מתבקשים גם לא להיות יותר מדי חביבים לבני המין השני, ואם אפשר שלא לשוחח עמם לעולם – הכי טוב.

ר

ריב. פעולה שאי אפשר להימנע ממנה בחיים משותפים. כל זוג ודרכו היצירתית. אין כמו להיות זבוב על קיר בבית שבו מתרחש ריב כדי להכיר באמת ובתמים את הנפשות הפועלות. כדאי לזכור שכל ריב הוא מהמורה בדרך, גם אם היא מאוד מאוד לא נעימה, ולרוב גדלים בזכותו – אם שורדים אותו כמובן (ע"ע: ואל תחזור!).

ש

שגרה. זה רע? יש כאלה שזקוקים לה, יש כאלה שהיא הורגת אותם, בכל מקרה היא פה, והיא נשארת. עדיף להתמסר אליה, לקבל אותה ולחבב אותה, ומדי פעם לעשות כל מיני דברים שונים ומשונים כדי להתרענן ממנה. כמובן כדי לחזור.

ת

תודה. במהלך השגרה שוכחים לפעמים להרים את הראש, להסתכל רגע סביב, ולהתפעל מכל מה שיש לנו. תודה על הדרך, תודה על הבית, תודה לגוף, תודה לנשמה, תודה ללב, תודה על הלבד, תודה על הביחד, תודה שאת איתי, תודה שאתה איתי, תודה שאני איתי, תודה על הטוב והרע, תודה על החושך והאור, תודה על השיעורים, על הברכות, על ההזדמנויות. תודה על הרפתקת החיים הזאת.