הקוד האתי: פרלמנט שתייה

לוקיישן

לא למיטיבי לכת

פרלמנט השתייה חייב להתקיים בבר קבוע ומוסכם על ידי כל חברי הגרעין שלו, הממוקם במרחק של לא יותר מ־20 דקות הליכה מהבית של כל אחד מהם.

מוני שלח אותי

בהנחה שאתם לא הפרלמנט של אהוד ברק וחבריו, מקום המפגש חייב למכור אלכוהול במחירים נמוכים יחסית לברים או שלאחד מהנוכחים יהיה קשר אישי עם בעל הבר כדי שזה יקמבן את שולחן הפרלמנט.

אל תבחלו באלטרנטיבות

אפשר ואף רצוי לקבוע לוקיישן חלופי ולגוון מדי כמה שבועות. כמו כן, אם לאחד מחברי הפרלמנט יש יום הולדת הוא רשאי להעביר את הפרלמנט (באופן חד פעמי!) למקום אחר לבחירתו.

תדירות

שמרו על עקרון הרצף

פרלמנט שתייה רציני מתכנס אחת לשבוע. גם תדירות של פעם בשבועיים, בשלושה שבועות או אפילו פעם בחודש נחשבת לפרלמנט בהנחה שהרכב החברים נשמר והפעילות מתנהלת ברצף. כלומר, פעם בחודש כמו שעון.

זכרו: פרלמנט, לא חבורה

יש לשים לב: פרלמנט שתייה שמתכנס בתדירות גבוהה יותר מפעם בשבוע הופך בדרך כלל ל"חבורה", קרי קבוצת חברים שמסתובבת יחד ומהר מאוד לא יישאר לה על מה לדבר. הייחוד של הפרלמנט הוא פרק הזמן שנצבר ממפגש למפגש ושבמהלכו נצברו מספיק חומרים ובדיחות להשתמש בהם.

פעם חבר פרלמנט, תמיד חבר פרלמנט

למרות האמרה הידועה שהמצאתי הרגע אסור לחבר פרלמנט להיעדר משלושה מפגשים רצופים בלי לספק סיבה מוצדקת. הוא אמנם לא יגורש מהפרלמנט אבל יש להעביר אותו מסכת ייסורים והשפלות למען יראו, ייראו ויבואו. 

חבר מביא חבר

הבחירות

אתה לא בוחר להיות חלק מפרלמנט – הוא בוחר בך. ההרכב נוצר בדרך כלל מצירוף של כמה גורמים שקשה להגדירם. להיות חלק מפרלמנט זה כמו להיות מאוהב – אתה פשוט יודע שזה קורה ואם אתה לא יודע, זה כנראה לא קורה (רמז אפשרי: אם לא צירפו אותך לקבוצת הווטסאפ של הפרלמנט).

רס"ר משמעת

הגרעין המייסד של הפרלמנט, כלומר אלו שהיו שם מהמפגש הראשון, רשאים להוסיף ולהעיף חברים. הם הסמכות העליונה. לכל פרלמנט צריך להיות מצליף – אדם בעל כישורי עסקנות לרוב, שאחראי על ההרכב, על געירה בחברי פרלמנט סוררים ועל הוספת חברים חדשים.

איך מצטרפים?

לחברים הוותיקים יש אפשרות להזמין פעם בחודש חבר להצטרף למפגש, שבמהלכו הוא עובר מבחן שלא בידיעתו: הוא צריך להיות מצחיק, מעניין ולהפגין יכולות שתייה. לאחר מכן יחליטו חברי הפרלמנט (שלא בפניו) אם הוא ראוי להמשיך לניסיון נוסף. 

אפשר חשבון?

אחד בשביל כולם

בפרלמנט חזק ומגובש נהוג לחלוק את התשלום שווה בשווה. אצל המתקדמים אף נהוג שבכל פעם מישהו אחר משלם על כל השולחן. 

תוכנית החלוקה

מכיוון שלצד האלכוהול רצוי שיהיה גם אוכל כדאי לבחור מראש בר שמציע גם מנות קטנות ומאזטים לחלוקה בין חברי השולחן. הדבר יקל על חלוקת התשלום שווה בשווה בין הנוכחים. 

אם אחד מחברי הפרלמנט חרג והזמין לעצמו מנה נפרדת, הוא צריך לשלם עליה בנפרד, רצוי אף לפני שמגיע החשבון הכללי (כדי לא לסבך את כולם אחר כך בחישובים מתישים).

שווה בין שווים

אם הפרלמנט חיסל עשרה קנקני בירה אולם אחד מהנוכחים שתה יותר או פחות באופן חריג מהממוצע, צריך להתעלם בפעם הראשונה, לזרוק על זה מילה בפעם השנייה ובפעם השלישית לעשות חושבים – אולי החלוקה לא מוצדקת?  

[tmwdfpad]