על קרן הצבי

בעשור האחרון נראה שאוכלוסיית צבאי הנגב בישראל נמצאת במגמת השתקמות בזכות מאמצי שימור ואכיפה שמפעילה רשות הטבע והגנים. אופטימיות זהירה

צבי הנגב. צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים
צבי הנגב. צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים
28 בינואר 2014

עד שנות ה-60 של המאה ה-20, צבי הנגב (Gazella dorcas) נעלם כמעט כליל מישראל עקב עבודות פיתוח במרחב התפוצה שלו בארץ, מהנגב המערבי עד ים המלח ואילת, ועקב ציד. על פי עדויות, בשנות ה-50 של המאה הקודמת ניצודו הצבאים על ידי חיילי צה"ל ובשר צבי אף נמכר במסעדות בבאר שבע.

עם זאת, מאמצי שימור ואכיפה שמפעילה רשות הטבע והגנים החלו נותנים את אותותיהם בעשור האחרון ונראה שאוכלוסיית צבאי הנגב נמצאת במגמת השתקמות. אחת העדויות לכך היא מספר הצבאים כפי שעולה מהמפקד השנתי שעורכים אנשי הרשות לצורך ניטור אוכלוסייתם. בספירה שנערכה בסוף אוקטובר האחרון נרשם מספר שיא של צבאים – 383 פרטים, לעומת 208 פרטים שנה קודם לכן. "צבי הנגב זקוק לשטחים נרחבים ומגוונים כדי להתקיים", נכתב בהודעה שפרסמה רשות הטבע והגנים. "משום כך שינויים בגודלן של אוכלוסיות הצבאים עשויים להצביע על מצבו האקולוגי של השטח הנסקר".

הנגב נמצא למעשה על גבול תפוצתו הצפון-מזרחי של צבי הנגב. תחום התפוצה העולמי שלו משתרע על פני צפון אפריקה – ממאוריטניה ומרוקו במערב ועד הנגב הישראלי, מצרים, סודן, אריתריאה, אתיופיה וסומליה במזרח. ואולם, הרשימה האדומה של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) מדרגת את מין הצבי הזה כ"פגיע". חוקרים מעריכים כי כפי שהיה בישראל, גם ביתר תחום תפוצתו האחראים העיקריים לירידה המתמשכת במספר הפרטים הם ציד, עבודות פיתוח ורעיית יתר של חיות מקנה מדבריות כמו עזים וגמלים, המתחרות עם הצבאים על מקורות מזון מוגבלים.

בבול מיוחד שהונפק ביוני האחרון בשיתוף פעולה של ישראל וגרינלנד מככב צבי הנגב לצדו של דוב הקוטב תחת הכותרת "חיות בסכנת הכחדה מן המדבר עד לקוטב הצפוני". שיתוף פעולה בינלאומי עשוי להיות גם המפתח להבטחת עתידו של הצבי.