האי שלא הכרתם

ההצעה לבלות חופשה משפחתית במלטה התקבלה על ידי כל בני המשפחה פה אחד. לבנים, בני 4 ו-8, הובטחו חוויות מעולם האבירים והלוחמים, אשתי פנטזה על בילוי במלון מפואר עם אוכל משובח, ואני שמחתי כי יעד החופשה, שנמצא במרחק של פחות משלוש שעות טיסה ישירה, לא יעשה חור בתקציב המשפחה.

כך, בוקר אחד חורפי אך שטוף שמש, מצאנו את עצמנו עומדים במרפסת חדרנו בבית המלון לה מרידיאן (Le Meredien) שבעיירה סן ג'יליאן (San Ġiljan), בוהים במי מפרץ בלוטה (Balluta Bay) הכחולים, ומתחתנו נפרשת טיילת יפה שעוברת ליד בתי מידות מרשימים שחלקם נבנו עוד במאה ה-19. העיירה שוכנת בקרבת עיר הבירה ולטה, באי מלטה – הגדול מבין שלושת האיים העיקריים שמרכיבים את המדינה בעלת אותו שם.

ולטה: חומות, מצודות ותותחים

התחלנו את טיולנו בעיר הבירה ולטה (Valletta) שבאי מלטה. בעיר יש רחוב מרכזי אחד, רחוב הרפובליקה (Triq ir-Repubblika), שחוצה אותה לכל אורכה ומסתיים במצודת סנט אלמו (Il-Forti Sant'Iermu או Fort Saint Elmo באנגלית). זו מגנה על הנמלים מרסמשט (Marsamxett) וגרנד הארבור (Grand Harbour), הסובבים את ולטה משני צדיה. בקרבת הרחוב נמצאות כל האטרקציות המרכזיות, המסעדות והחנויות השוות.

העיר נבנתה ובוצרה על ידי אבירי מסדר יוחנן הקדוש במאה ה-16, לאחר שקיבלו בעלות על האי מידי קארל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

צללנו אל תוך המולת הרחוב, והילדים מיהרו לעלות ולרכוב על זוג תותחים שמוצבים בכניסה ל"אכסניית קסטיליה" (Berġa ta' Kastilja), בניין היסטורי המשמש היום כמשכן ראש הממשלה. משם מיהרנו למרפסת התצפית של גני ברקה העליונים (Il-Barrakka ta' Fuq או Upper Barrakka Gardens), שממנה נפרש נוף עוצר נשימה של מפרץ גרנד הארבור ושל מצודות "שלוש הערים" שנבנו במאה ה-16 כקו הגנה על האי: סנגלאה (Senglea); ויטוריוסה (Vittoriosa), המכונה גם בירגו (Birgu); וקוספיקואה (Cospicua), המכונה גם בורמלה (Bormla). בשעה 12 בצהריים בדיוק, צפינו בטקס מסורתי שכלל ירי מתותח מלטזי ישן. צליל הירי הדהד וענן סמיך של עשן התפזר על רקע מי המפרץ הכחולים.

המצור הגדול (Great Siege) של הצי העות'מאני בשנת 1565 על האי והעמידה ההרואית של תושביו בהפצצות מן האוויר בזמן מלחמת העולם השנייה מוצגים בלא פחות מחמישה מופעי מולטימדיה, שמתחרים על קהל התיירים ברחבי מרכז העיר. בחרנו במופע "Malta 5D", ונהנינו ממסע של כ-20 דקות בין התקופות והמלחמות שפקדו את האי, בליווי אפקטים של תלת-ממד, כיסאות נעים, משבי רוח ונתזי מים. הילדים השמיעו קולות התלהבות וניסו להתחמק מחצי הקשתים העות'מאנים שנורו מן המסך ומרסיסי פצצות שהוטלו על העיר בזמן המלחמה. גם אנחנו הופתענו מנגיעה מלטפת של נחש ש"ירד" מהמסך ועבר בין רגלינו.

דרום האי: סירות דייגים ומערה עתיקה

למחרת יצאנו לטיול בחלק הדרומי של האי באוטובוס תיירים דו-קומתי עם גג פתוח. אפשר לרדת מהאוטובוס באתרים מעניינים ולאחר סיום הביקור בהם לעלות על האוטובוס הבא שעובר במסלול התיירות (כל שעה בערך). ירדנו ושוטטנו בכפר הדייגים מרסשלוק (Marsaxlokk), שבו הדייגים עסוקים בתיקון כלי דיג לעיני תיירים סקרנים. סירות הדיג המסורתיות, המכונות לוצו (Luzzu), ממלאות את מי מפרץ מרסשלוק. כל סירת לוצו מעוטרת ב"עין אוסיריס" – עין מצרית שאמורה להרחיק מהסירה צרות ולדאוג לשלל דגה. בדוכנים על הרציף הצטיידנו במזכרות, בממתקים, בריבות ובליקרים ממיטב התוצרת המקומית, והילדים – באבירי צעצוע מלטזיים, במחירים נמוכים משמעותית מאשר בחנויות שבוולטה. לבסוף הצטלמנו בתא טלפון אדום "לונדוני", המוצב בכיכר המרכזית של הכפר.

עלינו שוב לאוטובוס וכעבור עשר דקות ירדנו לביקור באר דלאם (Għar Dalam), "מערת החשכה", שבה הופתענו לגלות כי לפני מיליוני שנים חיו כאן פילים והיפופוטמים גמדיים. אלפי עצמות ושלדים משוחזרים מוצגים במוזיאון שבמקום.

גוזו: כפרים עתיקים ומפרצים כחולים

יום נוסף הקדשנו לטיול באי גוזו (באנגלית Gozo, במלטזית Għawdex – אוודש), האי השני בשטחו ובמספר תושביו בארכיפלג של מלטה. מהעיירה סירקווה (Ċirkewwa) שבמזרח האי מלטה מפליגה מעבורת לנמל מג'ר (Mġarr) שבאי גוזו ובחזרה (הפלגה של 20 דקות לכל כיוון). התשלום על השיט, ארבעה אירו וחצי, משולם רק בדרך חזרה.

בגוזו בחרנו לטייל שוב באוטובוס תיירים עם גג פתוח, וכך התגלגלנו דרך כפרים עתיקים, שדות מוריקים ומפרצים כחולים. ביקרנו במקדש ג'גאנטייה (Ġgantija) הפרהיסטורי, העתיק יותר מפירמידות מצרים.

______________________________________________________________

מיכאל קומיסרצ'יק – מטייל סדרתי בעולם