עם קרוון בפלורידה

חשבתם שפארק בפלורידה זה רק דיסני? חוויות מטיול קרוואנים משפחתי של שישה ימים בפארקים הלאומיים של פלורידה

8 במאי 2014

אנחנו משפחה חובבת טבע. אבל גם אצל חובבי הטבע יש כמה סוגים: ישנם אלה שיכולים "להיזרק" בכל מקום, עם שק"ש או בלי. שימו אותם על עץ בג'ונגל והם ירגישו בבית. זה דניאל, בעלי. וישנם אלה שאוהבים את האוויר הצח, את הנופים המרהיבים ואת השירותים והמקלחות הנקיים, ועדיף גם שתהיה מיטה, או לכל הפחות אוהל טוב. זאת אני, שלי. טיול קרוואן הוא נקודת האמצע האידיאלית לשוחרי הקמפינג על כל סוגיהם.

אז החלטנו דניאל ואני לצאת עם שלושת ילדינו, יהלי (8), יונתן (6) ואוריאל (2), לטיול קרוואן בפארקים הלאומיים של צפון-מזרח מדינת פלורידה, ארצות הברית. נכון, אתם יכולים להרים גבה. הרי פלורידה היא חופים וים ודיסני. קמפינג זה יותר יוסמיטי פארק ודובי גירזלי. ובכן, חווינו את פלורידה קצת אחרת.

את הבית המתגלגל שלנו לקחנו מחניון קרוואנים בעיירה קיסימי (Kissimmee) כ-37 קילומטר דרומית לאורלנדו. בחרנו קרוואן שכלל חדר שינה, מטבחון, שירותים ומקלחת, והחלל הפנימי שלו הופך לחדר שינה נוסף. יש בו גם ארונות ומקומות אחסון טובים. יצאנו לדרך, לא לפני שפשטנו על סופרמרקט-דרכים ומילאנו את המטבחון בכל טוב. אין כמו לנשנש בדרך.

מתעוררים לתוך חלום

השעה היתה חמש אחר הצהריים כשהתנענו את ביתנו הנוסע לכיוון הפארק הלאומי מערות פלורידה (Florida Caverns State Park). צריך להתרגל לנסיעה על כלי רכב גדול ומסורבל כמשאית, בעיקר בשל הקושי לתמרן והחשש מפני איבוד שליטה במהירות גבוהה – כך בקלות נסיעה של כחמש שעות הפכה לתשע שעות. הלילה ירד, הערים הגדולות נשארו מאחור ופינו מקומן לעיירות שכוחות ולדרכי עפר. מזג האוויר השתנה במהירות, כמו שקורה תמיד בפלורידה, וערפל כבד ירד בתוך שניות.

בשעה שתיים לפנות בוקר הגענו לפארק. הילדים כמובן ישנו שינה עמוקה. החנינו את הקרוואן במקום המסומן, התחברנו למים ולחשמל והלכנו לישון גם אנחנו. בבוקר התעוררנו לתוך חלום: אנחנו בלב היער, איילות מסתתרות בין העצים, סנאים רצים על ענפים וציפורים שרות שירים שמחים. הרגשתי כמו שלגייה.

הפארק הלאומי מערות פלורידה כשמו כן הוא – פארק של מערות. הפארק נמצא מעל מערות נטיפים עתיקות שעל פי המקומיים, התגלו במקרה כאשר מישהו נפל לתוך אחת מהן. ייחודן של מערות הנטיפים בפארק הם "וילונות" הנטיפים הארוכים הנמשכים מתקרות המערות ועד לרצפתן, נטיפים ארוכים-ארוכים שאינם נשברים באמצע.

ירדנו למערות מלווים במדריך מקומי שמכיר כל נטיף ונטיף. הילדים, שלהם זו היתה הפעם הראשונה בתוך מערה, התרשמו מאוד וגילו עניין. נגעו בזהירות וחשו את מרקם הנטיפים, וגם חיפשו עטלפים נסתרים.

תרבות הקמפינג האמריקאית במיטבה

כעבור יומיים נפרדנו לשלום מפארק המערות והמשכנו מזרחה לכיוון הפארק הלאומי נהר סוואני (Suwannee River State Park), נסיעה של כשעתיים ורבע.

בכניסה לפארק קיבל את פנינו הריינג'ר המקומי וסיפר שהגענו לפארק של דובים שחורים ואליגטורים ירקרקים. העירונית שבי רצתה פתאום לחזור לניו יורק, אך הילדים והאיש התלהבו ויצאו לחקור את הסביבה. אני נגררתי אחריהם. הגענו לאחד האגמים שבשמורה וקיווינו לראות בו אליגטורים, אבל במקום זה מצאנו המון ציפורים ומין חיית מים שנראתה כמו נחש שחור. כיוון שלא הצלחנו לזהות מה בדיוק ראינו, הילדים החליטו שזה נחש מים נדיר במיוחד. הם ישבו על גדת האגם, השקיפו על ה"יצור" שהרים ראשו שוב ושוב וצלל חזרה והמציאו עליו סיפורים דמיוניים.

ביומיים שבהם שהינו בפארק פעלנו על פי שגרה נינוחה מאוד: טיולי בוקר נעימים עם התעניינות רבה מצד הילדים על החי והצומח שמסביב, מנוחת צהריים על הערסל שהבאנו מהארץ ומשחקי תופסת ומחבואים לפנות ערב, רגע לפני שמתקלחים ואוכלים ארוחת ערב לצד המדורה. מסביבנו תרבות הקמפינג האמריקאית נראתה במיטבה: קמפרים שמחים רוכבים על אופניים בשבילי הפארק, שטים בקיאקים בנהר ורוכבים על סוסים על כרי הדשא (כל הפעילויות אפשריות בתשלום).

כמה מעט באמת צריך

את היומיים האחרונים של טיולנו בילינו בפארק השלישי והאחרון – הפארק הלאומי נהר סילבר (Silver River State Park), הסובב סביב נהר שהיה שייך בעבר לשבט אינדיאני עתיק יומין, נסיעה של כשעתיים וחצי לכיוון דרום-מזרח מפארק נהר סוואני, לכיוון אורלנדו. הילדים מצאו כאן גן שעשועים "כמו בבית". נדנדות, מגלשות וסולמות טיפוס, ואני הבטתי בהם ונזכרתי כמה מעט הם באמת צריכים. עזבו אתכם ממחשבים וגאדג'טים, תנו להם נדנדה מחוברת לעץ.

הקרוואן חונה, מחובר למים וחשמל, והמיטות פרושות בסלון, מחכות שמישהו יתרפק עליהן. המנגל בחוץ דולק ומסביבנו עוד אנשים – אנשי טבע, זוגות בגיל הפנסיה ומשפחות נוספות. הם באים עם אופניים, קיאקים וקנואים כדי לעשות קצת ספורט ועם גיטרה ומפוחית לנגן בלילה.

מפאת מגבלת זמן היינו רק בשלושה פארקים שלכל אחד מהם הוקדשו יומיים, אבל מצאנו את הטבע בפלורידה מרשים ומעניין: הנהרות, האגמים והיערות הצפופים ומגוון בעלי החיים והצמחים בשילוב עם חוויית הקמפינג השאירו אותנו עם טעם של עוד.

מידע מעשי

עונה מומלצת: מזג האוויר בפלורידה נוח בכל עונות השנה, אולם צפון פלורידה נעימה יותר בחודשי יוני- ספטמבר. בחודשים האלה הפארקים מציעים מגוון גדול של אטרקציות, אך יש להביא בחשבון שהתפוסה מלאה יותר מבעונות אחרות.

מחיר: מחיר שכירת הקרוואן הוא בסביבות 120 דולר ליום, לא כולל ביטוח וגנרטור, וכ-500 דולר ליום כולל הכל (נכון לדצמבר 2012).

אינטרנט: אתר מצוין על פארקים בכל פלורידה www.floridastateparks.org