גאווה ודעה קדומה: סיור עם הקרוון של מירי רגב בצפון הארץ

מירי רגב, נשמה טהורה או סתם שכונה? גיא פרחי יצא לבדוק מקרוב וחזר עם קראש

הקרוואן של מירי רגב. צילום: ליטל פרי
הקרוואן של מירי רגב. צילום: ליטל פרי
25 בפברואר 2015

אני אוהד של מכבי חיפה. מעולם לא גרתי בחיפה, אני לא מכיר שם אף אחד והקבוצה מעצבנת אותי לא מעט לאחרונה. אבל בכיתה א׳ החלטתי שמכבי חיפה זה קול, וקבוצה, כמו וילון אמבטיה, היא פשוט לא דבר שמחליפים. אז כשתושבת טירת הכרמל אומרת לי שהיא תמשיך לתמוך בנתניהו רק בגלל שהיא "ליכודניקית בנשמה", אני לגמרי מבין אותה. אין טעם לחפש היגיון בפוליטיקה. מוטב לחשוב עליה כסימולציה לעולם הכדורגל: יש ספינים שנדב פרי ינתח כפי שאייל לחמן מתאר תנועה מבריקה ללא כדור, ויש מצביעים עקשניים שימשיכו לתמוך במפלגה שלהם גם לאחר אינספור אכזבות.

מירי רגב מבינה את זה היטב. ברור לה שהמפתח ללב ההמונים לא נמצא בהודעות דובר אלא בהזדהות ואהבה. היא דוברת את שפת המצביעים שלה, ומגיעה עד אליהם כדי לחבק אותם, לנשק אותם ולחבור לתמונות סלפי מיוזעות. בעיצומו של סיבוב דאווין מוצלח במיוחד במתחם ג'י בעפולה, קל להתבלבל ולחשוב שאני מתלווה למיניבוס של להקת סטילווטר מ״כמעט מפורסמים״ ולא לקרוון של הליכוד.

בקרוון, או ליתר בדיוק, בג'יפ שמסיע את הקרוון (הקרוון עצמו הוא גימיק בלבד), רגב חוטפת את הקריזה בשיחת טלפון עם אזרח שהבטיחה לסייע לו במקרה אישי עד שלחץ קצת יותר מדי ("אני שונאת אנשים כפויי טובה"), דקה לאחר מכן היא משנה את הטון כדי להתראיין לתוכנית רדיו ("בוקר טוב גואל!") ובין לבין מתרגזת משלטי חוצות של המחנה הציוני ("מה בוז׳י עשה כשר רווחה, מה?!").

לקראת כל מערכת בחירות את מחריפה את הרטוריקה שלך נגד הח"כים הערבים ותומכת בפסילה של חנין זועבי, אף שברור שהעליון ידחה אותה שוב. לא נמאס?

"אני אמרתי כבר מזמן שצריך לשנות את הרכב השופטים של בית המשפט העליון. אבל תראה, הבאנו לכך שהיועץ המשפטי אישר לחקור אותה בחשד להסתה. למי שנאמן למדינה אני בעד לתת את כל מה שאפשר. קח לדוגמה את ג'סר א זרקא, אני רוצה לעשות מרצועת החוף שם טיילת".

אבל בכנות, כשמניחים את הדעות הפוליטיות בצד, אפשר להגיד שאת וחנין זועבי לא כאלה שונות בסגנון שלכן.

"זה המזג שלי. גם לשלי יחימוביץ' וגם לזהבה גלאון יש מזג כזה, אם ראית איך הן מדברות במליאה. הבעיה היא שזועבי היא חברת כנסת שעוברת על החוק. לא ייתכן שתהיה חברת כנסת שנמצאת בקשר עם מישהו כמו עזמי בשארה".

צילום: ליטל פרי
צילום: ליטל פרי

אני בא מתל אביב, ומייצג קהילה שלא ממש מחבבת אותך (לאחר מכן אתחרט על השימוש במילה ׳קהילה׳, כשרגב תהיה משוכנעת שאני גיי ותשאל אותי באיזו שעה כדאי לה לערוך חוג בית באוויטה, ובלי קשר תכנה אותי לאורך כל היום "נציג הקהילה"). את לא יכולה להבין למה לחלק מהציבור יש בעיה עם ההתבטאויות שלך, למשל על מבקשי המקלט?

"יש כאן אמירות ברורות מאוד, ואין לי בעיה לחזור עליהן שוב, אפילו בפני נציג הקהילה! צריך להבחין בין שלוש קבוצות – עובדים זרים שבאים לכאן לעבוד בסיעוד וחקלאות וחוזרים לארצות מוצאם, פליטים, וקבוצה שלישית – שלה אני מתנגדת – של מסתננים. לכל ממשלה יש זכות לנהל מדיניות הגירה. בית המשפט עשה מעשה שלא ייעשה בעניין הזה כשהתערב בהחלטות הכנסת".

עפולה וטירת הכרמל זה אחלה, אבל למה שלא תאתגרי את עצמך ותקפצי לביקור גם בתל אביב?

"אין לי בעיה עם תל אביב, אני אוהבת לבלות בה. הייתי בשוק התקווה, בשוק הכרמל, בקרוב אני אהיה בבר של הקהילה הגאה".

אבל מה עם שדרות רוטשילד, את עדיין כועסת על מה שקרה במחאה?

"מאוד. אלה אנשים כפויי טובה. כולם התחילו לדבר על מחירי הדיור בגלל שתי היפהפיות, דפני ליף וסתיו שפיר, אבל אני התעסקתי בדברים האלה עוד הרבה קודם. דיברתי עם דפני, הגעתי לרוטשילד ואני צריכה לחטוף מים ששפכו עליי? ובזמן הזה יושבים שם חברי כנסת מהשמאל כמו ניצן הורוביץ ומקבלים כבוד".

אז לרוטשילד לא תחזרי?

"אני אחזור כשאני אחליט לחזור".

הקרוון עוצר בטירת הכרמל. רגב, בניגוד לפוליטיקאים אחרים, לא נודדת בין מפגשים שנקבעו מראש. היא פשוט נוחתת במרכז מסחרי כלשהו ומרימה לכל מי שנמצא שם. זה מתחיל בקטן: רגב יוצאת מהג'יפ, אנשים בודדים מתחילים לזהות אותה, מתלחששים ("תראי אימא, זאת מירי גרב" – הטעות במקור) ומתקרבים בהיסוס. לאחר מכן משה, האיש שכל תפקידו הוא לסחוב את הרמקול שמנגן את ג'ינגל הליכוד בריפיט, נכנס לתמונה. משה מתייחס לתפקיד שלו ברצינות רבה, ובעת שהוא מניח את הרמקול על כתפו הוא מנצל את זרועותיו כדי לבצע תנועות ריקוד תימניות. אז כבר מתגבש מאחורי רגב נחשול של אנשים: היא מתחבקת, מתנשקת, נכנסת לחנויות אקראיות כדי לעשות בלגן – והכל לפי הקצב המכשף של ג'ינגל הליכוד ("הליכוד הוא בלב, הליכוד הוא בראש, הליכוד – זה נכון!"). מניסיון אישי אני יכול להעיד שכשהשיר הזה מושמע מספיק פעמים ברצף, הוא אשכרה עובד.

בדרך לשתי התחנות הבאות, חיפה ועפולה, אני נאלץ לעבור מן הקרוון לאוטובוס של הליכוד (ה"ביביבוס", כפי שהוא מכונה בפי הפעילים). הביביבוס הוא המקום שבו מתגשמים הסיוטים הגדולים של כל מיזנתרופ: אף שיותר מחצי אוטובוס ריק לחלוטין, פעיל בשם גילי מחליט להתיישב דווקא לידי ופוצח בסמול טוק על המהפכה שהליכוד יעשה בתחום התקשורת. ברקע פעילים אחרים מנהלים ויכוח קולני על קיום האל, הוויכוח הקיומי השנוא עליי. עפולה מעולם לא הייתה כה נחשקת.

צילום: ליטל פרי
צילום: ליטל פרי

לא אוכל לספר לכם על מה שקרה בעצירה שעשתה רגב בשוק בחיפה, מאחר שנטשתי את השיירה כדי לקנות לעצמי סנדוויץ' (בקרוון, שלא כמו באוטובוס של מרצ, לא חולק שום דבר). אבל במרכז ג'י בעפולה, שם פגשה רגב את ז'קי לוי (הבן של דוד), לא היה ניתן לחמוק מגל האנשים המשולהב. פרויד טען שההמון מודרך בידי הלא מודע, ושהמצב של היחיד בתוכו הוא מצב היפנוטי. בדיוק מהסיבה הזו הכרוז בעפולה מרשה לעצמו להציף את הסבטקסט בצורה גסה כל כך: "תראו את מירי, היא מצטלמת עם כולם", הוא צועק למיקרופון. "היא מחוברת לעם, רבותיי. הליכוד זה עמחה, וזאת מירי, ככה היא רבותיי, אחת משלנו".

פה ושם נשמעים גם קולות אחרים. גבר נסער יוצא מהאוטו וצועק "רק לא ביבי! ביבי טוב רק לעשירים!". נשים ערביות מתרחקות מהשיירה במבוכה. אך התגובות הללו נבלעות בתוך פרץ משכר של אהבה בין רגב לתומכיה. האהבה הזו לא משכרת רק אותם. היא משכרת גם אותה. היא מזהה אותי ביציאה מסניף המשביר לצרכן ועוטפת אותי בחיבוק כאילו אנחנו דלוקים על אם.די במסיבה. "אתה שמאלן, אבל אתה עוד תאהב אותי", היא אומרת, ובכך משחררת לאוויר נבואת זעם איומה שלמרבה הצער עתידה להתגשם.

אחרי ההיי בא הקאם דאון – עפולה נראית שוב כמו עפולה והגיע הזמן להתחפף בזריזות. אני והעיתונאית לילי גלילי, חברה שרכשתי עוד בסיור עם זהבה גלאון, תופסים טרמפ עם אחד מפעילי הליכוד לכיוון התחנה המרכזית. הוא מדליק את הסטריאו, וממנו בוקע, איך לא, הג'ינגל של הליכוד. אבל הפעם משהו מעט שונה. לילי מתחילה לזמזם את המנגינה בקול חרישי. אני מרשה לעצמי לחבור אליה. לא חולפת דקה והכל משתחרר. אנו צועקים את המילים ומנופפים בשרוולי המעילים שלנו כאילו היו דגלי ישראל בידיה של מירי רגב. המטמורפוזה הושלמה. הליכוד הוא בלב, הליכוד הוא בראש, הליכוד – זה נכון.

[interaction id="54eded5ffea642d931411705"]

מדרג הטרמפיסט:

החתמנו דרכון

טירת הכרמל, שוק תלפיות בחיפה ומרכז ג'י בעפולה.

כיבוד קל

סנדוויץ' חביתה, שני מאפים בשני סניפים שונים של ארומה, והכל על חשבוני.

הוויי ובידור

הרמות בקרוואן, חפירות באוטובוס.

עצה להמשך הדרך

"גיא, ככה לא תגיע לגדולות" – לילי גלילי מאוכזבת מכך שבחרתי לאכול סנדוויץ' במקום להיצמד לסיבוב בשוק חיפה.

ציונות היא:

להיות בעפולה ולא לספר בדיחה אחת על גרעינים.