בוס בהסוואה: אגדות הפשע הגדולות בתל אביב

גד שץ פלום

הוא נולד להורים ניצולי שואה וגדל ברחוב אלכסנדר ינאי. כבר כנער נחשב למנהיג כנופיית מילאנו ולפרצוף הכי קשוח בצפון העיר (לפני שזה הפך לאזור יוקרתי). המעצר הראשון שלו היה על גנבת אופנוע, הוא ישב במעצר 24 שעות והבטיח לכל מי שרק רצה לשמוע שזאת ההסתבכות האחרונה שלו. ב־1969 נשדד סניף של בנק דיסקונט באבן גבירול. אחד העצורים, ניסים (סיבוני) כהן, הפך לעד מדינה והפליל את פלום שנשלח לשש שנות מאסר.

זמן קצר לאחר ששוחרר פלום נרצח סיבוני בפיצוץ מכוניתו – רמז לכל מי שיעז להתעסק עם פלום מעתה. לאחר שמיצה את ישראל החליט פלום, כמו אחרון ההיפסטרים, לעבור לגרמניה. לא בשביל לעבוד על האמנות שלו אלא כדי להשתלט על סצנת ההימורים, הסמים והזנות בפרנקפורט. הוא נשלח לכלא הגרמני לאחר שהורשע ברצח וריצה מאסר ממושך. כשחזר לישראל ניסה לכבוש מחדש את מקומו בסצנה ושמו נקשר כמעט לכל פרשת רצח בעולם התחתון. ב־31 באוקטובר 1995, בזמן שישב בבר המנזר, הוא נורה על ידי רוכב אופנוע. הוא היה בן 51 במותו.

הידיעה על חיסולו של גד פלום, מתוך "מעריב"

יחזקאל אסלן

אסלן, שנרצח ב־1993 בעודו בן 45 בלבד, נחשב למלך של שכונת התקווה. "העולם לא יהיה אותו דבר בלעדיך", ספדה לו חברתו מרגלית צנעני אחרי מותו. אסלן החזיק במסעדת שיפודי התקווה ובבוטיקים רבים, אולם את עיקר הפרסום שלו השיג בזכות היותו מנהיג ללא חת של אחד מארגוני הפשע הגדולים שפעלו בישראל בשנות ה־80. אסלן, שאהב את החיים הטובים וכיכב במועדוני העיר ובמדורי הרכילות, החליט בתחילת שנות ה־90 לפרוש מחיי הפשע ולהתמקד בעולם העסקים.

ב־24 בפברואר 1993 יצא אסלן ממסעדת מזל דגים ברחוב החשמונאים עם ידידתו נורית (טקילה) מזרחי. אלמוני הגיח מהחשכה, ירה צרור לעבר אסלן והוא מת במקום. החשד נפל על יריבו המר של אסלן – זאב רוזנשטיין, המרצה כיום מאסר על סחר בסמים ונחשב לפני מאסרו כיעד מספר 1 של המשטרה. הטרגדיה של משפחת אסלן נמשכה: כעבור שלוש שנים מתנקש חיסל ביריות את אשתו של אסלן, שושנה, לעיני בנה בן ה־10. שנה מאוחר יותר חוסל גם אילן, אחיו של אסלן. את הנהגת המשפחה תפס הבן הבכור, מני שכעבור שנים היה אף הוא יעד לחיסול שנכשל.

הידיעה על חיסול יחזקאל אסלן, מתוך "מעריב"

הרצל אביטן

העבריין הנועז והמסוכן ביותר בעולם הפשע הישראלי. אביטן – ה־13 מבין 17 אחים במשפחה משכונת נווה שרת – החל את העימות שלו עם מערכת החוק בגיל 10, בשפת הים בתל ברוך, שם נעצר באשמת גנבת סנדלים. מאז עד למותו ביוני 2001 מדום לב הספיק אביטן להיות מעורב במעשי שוד אלימים והורשע בשלושה מעשי רצח: ב־1981 רצח את רוני ניצן, מפקד בית המעצר הקרוי היום על שמו. אביטן ירה 22 כדורי עוזי לעבר ניצן ממרחק של שני מטרים. כמה חודשים לאחר מכן השתתף בשוד מזוין במפעל תכשיטים ברמת גן שבמהלכו נפצע שומר המפעל דוד אשורי שמת לאחר מכן מפצעיו. אביטן נידון לשני מאסרי עולם אבל גם זה לא עצר אותו. בכלא הוא רצח יחד עם חברו שמעיה אנג'ל את האסיר חיים שושן ב־131 דקירות סכין.

אביטן הצליח להימלט פעמיים מהכלא: הפעם הראשונה הייתה כשהיה כלוא ברמלה. בעת ביקור אצל אביו החולה הצליח אביטן להשתחל ולברוח דרך החלון. באוגוסט 1988 ברח אביטן מכלא באר שבע לאחר שלקח סוהר כבן ערובה בעזרת אקדח שהוברח לתאו. הוא השתלט על דירת מגורים בבאר שבע וכפה על בני המשפחה להסיעו לאזור תל אביב. לאחר מכן נסע לבית אחותו בהוד השרון, שם נתפס. ממש לפני מותו הקים בנו אתר אינטרנט שנועד לשפר את תדמיתו של האדם המסוכן בישראל. "שמי הרצל אביטן ובוודאי שנתקלת בשם זה כאשר קראת עיתון או צפית בטלוויזיה", נכתב בפתח האתר. "כל חברה מצטיינת לעתים במסעי דמוניזציה של אינדיבידואלים חריגים בתוכה. שירות בתי הסוהר וממשלת ישראל היטיבו להשתמש בכלי התקשורת כדי ליצור לי תדמית די מפחידה".