הקוד האתי: דיני סטודנטים

אין העצל למד

אם אתם מותחים את התואר הראשון שלכם במשך חמש שנים ומעלה אתם לא יכולים באמת להציג את עצמכם כסטודנטים, אפילו אם יש לכם תעודת סטודנט והנחת סטודנט על מינוי ל"הארץ". הגיע הזמן למצוא עבודה אמיתית.

גונב מגנב פטור

לצד זאת, לצורך דפיקת המערכת (הנחות, חינמים, הטבות מס וכו') לגיטימי להצהיר שאתם סטודנטים. לזייף תעודת סטודנט? זאת כבר עברה פדרלית לצערנו.

נוכח נפקד

לגיטימי בהחלט לבקש מחבר לספסל הלימודים שירשום אתכם ברשימת הנוכחות אם החלטתם להבריז. עם זאת, בבקשתכם אתם גם לוקחים על עצמכם את החובה להשיב לו טובה כשיבקש להחליף תפקידים בפעם הבאה.

עבודה זרה

קניית עבודה אקדמית מאדם זר היא פעולה לגיטימית רק אם הגעתם לתחתית שבתחתית. וגם במקרה כזה, נסו לעשות את זה עם קלאס ולא בקמצנות. נניח, לא לפנות להודי מהאינטרנט שיכתוב לכם עבודה על "מוטיבים פגאניים ביצירתו של ש"י עגנון".

מחלק מוסר

דווקא הגנבות הקטנות הן הכי לא אתיות. להעתיק משפטים בלי לתת קרדיט, גנבה של רעיון של מישהו אחר ואפילו אי סימון מרכאות בציטוטים מדויקים. היזהרו, יש קארמה באקדמיה והיא תשאיר אתכם על הדשא בגילמן עד שתאלצו לחלוק קורסים עם האחים הקטנים של החברים שלכם.