סיפורי תל אביב: תחנות התרבות שמנציחות את הילדות התל אביבית

אלכס חולה אהבה

סרט הפולחן של בועז דוידזון מ־1986 מצליח לשכנע שתל אביב של שנות ה־50 הייתה מקום הורמונלי לפחות כמו שהיא יום. כשאלכס וחבריו לא מציצים לנערות במקלחת, הם מבלים באתרים תל אביביים נוסטלגיים כמו קולנוע עדן שפעל ברחוב לילינבלום (משם אלכס עדיין חייב ליאנוש חצי נקניקייה).

הבית ברחוב שלוש

בדומה ל"אלכס חולה אהבה", גם סרטם של משה מזרחי ומנחם גולן (שהיה מועמד לפרס האוסקר ב־1973) עוסק בנער המתאהב באישה מבוגרת ממנו. סיפור ההתגברות של סמי, בן בכור למשפחה ממוצא מצרי, מתואר בסרט על רקע נווה צדק של תקופת המנדט. בשלב מסוים פורצת מלחמת העצמאות, ואחיו של סמי נהרג מהפצצה מצרית. נווה צדק, שהפכה מאז לשכונה יוקרתית ומבוקשת, השתנתה ללא הכר. העניין עם המלחמות והטילים קצת פחות.

מתוך הסרט "הבית ברחוב שלוש"

רובה חוליות

עלילת סרטו של אילן מושנזון מ־1979 מתרחשת על רקע תל אביב של תקופת הצנע, ומתמקדת במתח בין התושבים הוותיקים לניצולי השואה מנקודת מבטו של יוני, ילד בן 12. להבדיל מ"אלכס חולה אהבה", תל אביב של "רובה חוליות" היא מקום מסוכן. דרך דמויות הילדים הנקמניות המוצגות בו הסרט מתאר את הרוח האלימה והלוחמנית של התקופה, והמפגש של הילדים עם ניצולת השואה המשוגעת (המכונה "פלשתינה") מעיד על חוסר הרגישות ביחס לניצולים באותה תקופה.

מתוך הסרט "רובה חוליות"

חסמב"ה

"המערה החשמלית", בסיסם הסודי של חבורת הילדים מסדרת הספרים מיתולוגית של יגאל מוסינזון, אמורה להיות ממוקמת ממש מתחת למלון הילטון היום. משם הם סייעו בלחימה נגד אנשי הפדאיון, וסייעו לצה"ל במלחמות סיני, ששת הימים ואפילו במלחמת המפרץ הראשונה. אם תהיו בסביבה, אולי תתפסו אותם מתפעלים את סוללות כיפת ברזל.