לא דופקים חשבון

לאחר מאבק ארוך, העירייה אישרה השבוע הקלות בארנונה לצלמים, לאמני וידיאו ארט וכן לחדרי הקלטות וחזרות. לא כולם ממהרים להתרגש

יותר לא צריך להוציא מכחולים כדי להתחפש לציירים
יותר לא צריך להוציא מכחולים כדי להתחפש לציירים
22 בינואר 2014

בשנה האחרונה עקבנו כאן ב־Time Out אחרי שני מאבקים חשובים שנוגעים לארנונה: האחד של אמני העיר, שקראו לתיקון ההגדרה הצרה שלפיה אמן הוא צייר או פסל בלבד; והשני של בעלי אולפני הקלטות וחדרי חזרות שזעמו על דמי הארנונה הגבוהים שהם נאלצים לשלם. בנובמבר האחרון הגיעו הטונים לשיא, כאשר עשרות אמנים מקומיים וכ־30 גלריות מובילות החליטו להחרים את אירועי אוהבים אמנות עושים אמנות. במקביל התנהל בזירה המוזיקלית מאבק בקבוצת הפייסבוק המונה יותר מ־5,000 חברים.

בשבוע שעבר נדמה שסוף סוף נפל דבר. אמני העיר שפשפו את עיניהם היטב מול הסטטוס שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו סגן ראש העיר אסף זמיר: "אחרי הרבה שנים של ציפייה, במסגרת צו הארנונה ל־2014 סופסוף מחילים את המונח 'סטודיו אמן' גם על אמנים מתחום הצילום ואמני וידיאו ארט. שינוי שאני מאד גאה בו". "נוסף לכך, כפי שהבטחנו, צו הארנונה יחיל הגדרה מיוחדת לאולפני הקלטות ולחדרי חזרות".

"המדיניות הזו היא נושא שאני מוביל כבר שלוש שנים ולכן הסטטוס נכתב בטון מאוד נרגש", אומר זמיר בשיחה עם Time Out. "הרעיון הוא להרחיב את ההגדרה הארכאית של 'אמן'. זה קו עדין נורא, ואני חושב שזה צעד משמעותי מאוד בהגדרה העירונית של תרבות ואמנות". היקף ההקלות והקריטריונים כבר אושרו, אך יתפרסמו רק לאחר אישור סופי של מועצת העיר בשבוע הבא. אם לא יצוצו מהמורות חדשות בדרך, שינוי צו הארנונה ייכנס לתוקף כבר במהלך שנת 2014.

רז בורג, הבעלים של אולפן ההקלטות תמוז ופעיל המאבק, מצנן את ההתלהבות: "אנחנו כבר מכירים את הדיבורים וההבטחות על החידושים בצו הארנונה ועל כך שתהיה קטגוריה נפרדת לאולפני הקלטות ולחדרי חזרות. התעריף שמדברים עליו עכשיו עדיין גבוה יותר מהתעריף שאנחנו דורשים, ובגדול עדיין אין שום דבר בשטח, ולא ברור איך יעבוד הסיווג הסופי. אנשים ממהרים להפיץ את הבשורה ולצאת בחגיגות לפני שקרה משהו בפועל. השינוי האמיתי יקרה כשישלחו לנו את חשבונות הארנונה החדשים. ההתנהלות של העירייה נעשית בצורה של מסחרה ומיקוח, היא לא באמת מנסה לבוא ולעודד את תעשיית המוזיקה בעיר, אלא למצוא פשרה כשהמטרה היא לחלוב כמה שיותר".

גם בזירת האמנות עוד לא ממהרים לפתוח את השמפניות. ד', צלמת שמעדיפה שלא להזדהות בשמה מחשש להתנכלות העירייה, נחלה אכזבה כואבת כשהעירייה דחתה את הערעור שהגישה בשנה שעברה בבקשה להיכלל תחת המטרייה המצומצמת של המונח "אמן". כעת היא מקווה שסטודיו הצילום שבבעלותה יצלח את הסלקציה: "קשה להבין מה היקף התקנה החדשה ומתי היא באמת תיכנס לתוקף, ומהתגובות אפשר להבין שעדיין יש בעיה עם ההגדרה של 'צלם'. השאלה היא אם העירייה תכלול גם וידיאו וגם סטילס בהקלות לסטודיואים, וגם איך היא תתייחס לעבודה הגרפית על המחשב. הרי היום העירייה מסווגת כבית מלאכה רק את הסטודיו עצמו, ואת הקומה של המשרד היא מסווגת כתעשייה, אף שנדרשת עבודה גרפית על המחשב. אני מקווה שהערעור שאגיש ב־2014 כן יתקבל".