לבי במזרח ואנוכי בגילמן: תא מזרחי באוניברסיטאות הגדולות בארץ

בשנת 1972 נערך המפגש הראשון באוניברסיטה העברית של סטודנטים התומכים בתנועת הפנתרים השחורים, במחאה על האפליה כלפי מזרחים בחברה הישראלית בכלל ובאקדמיה בפרט. מאז שיח הזהויות רק הלך והתרחב, ובמהלך השנה האחרונה נראה שאף החל להוביל את סדר היום הציבורי. באוניברסיטאות השונות קיימים תאים רבים הפועלים למען אינספור קהילות ונושאים, אולם עד היום לא פעל באף אחת מהן תא מזרחי, והן נותרו אחד המעוזים הבולטים של ההגמוניה. כעת, 43 שנים לאחר אותו מפגש היסטורי, הקימו סטודנטים באוניברסיטאות תל אביב, העברית ובן גוריון תא שנקרא "התא המזרחי". בהזמנה למפגש הראשון של התא בתל אביב, שהתקיים ב־14 באפריל, נכתב כי בכוונתם של הסטודנטים לפעול "נגד גזענות ולקידום שוויון אמיתי ומהותי בחברה הישראלית".

למפגש הגיעו כ־50 סטודנטים לתואר ראשון ושני ודוקטורנטים. את הקמת התא המזרחי באוניברסיטת תל אביב יזמה רותם כהן כחלון (26), סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה ומתרגלת. עוד לפני כשנתיים יזמה כהן כחלון – אז סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן – מחאת יחיד:

"הלכתי ללימודים עם חולצה שעליה היה כתוב: 'כמה מרצים מזרחים יש לך?'. כיום רק תשעה אחוזים מהסגל באוניברסיטאות הוא ממוצא מזרחי ורק אחוז אחד הן נשים מזרחיות".

המחאה של כהן כחלון עוררה תגובות רבות, אך כאשר החלה את לימודי התואר השני באוניברסיטת תל אביב הרגישה צורך בהקמת תא מזרחי. "מזרחי מהפריפריה שמגיע לאקדמיה נתפס כאחר, במיוחד באוניברסיטה ובטח בתל אביב. גדלתי ברמלה ואני תמיד מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי יותר מכל תלמיד אחר. החוויה הזו משותפת להרבה סטודנטים מזרחים".

באותו מפגש ראשון – שהתקיים במקביל גם באוניבסיטאות העברית ובן גוריון, דנו על מטרות התא שאחת מהן "לאפשר שיח מזרחי במרחב בטוח, תוך קידום נושאים שנמצא כרלוונטיים". לדבריה של כהן כחלון, סניפי התא השונים מתכוונים לפעול במשותף – הן במישור הארצי והן במישור פנימי.

"יש כבר כמה פעילויות שעומדות על הפרק, כמו עידוד אנשי אקדמיה ממוצא מזרחי לצאת מהארון העדתי,  תיקון ההיסטוריוגרפיה של המזרחים וחשיפת עוולות שהושתקו. במפגש ראיתי שיש חוט מקשר – כל הסיפורים של הסטודנטים דומים", היא מוסיפה. "אצל כולם קיימת תחושת האחֵרות, כי הזהות שלנו לא באה לידי ביטוי בתכנים הנלמדים. בחוגים כמו ספרות עברית ושירה עברית לא תמצא יוצר מזרחי אחד לרפואה מלבד יהודה הלוי". בתא המזרחי הפועל באוניברסיטת העברית כבר הכריזו כי אחת מהפעולות הראשונות של התא, תחת הכותרת "אל תגידו לי שאין!", תהיה בדיקת סילבוסים של חוגים שבהם אין תכנים שמשקפים את המורשת, התרבות וההיסטוריה המזרחיות.

כהן כחלון אף פנתה לאגודת הסטודנטים בבקשה לסייע במציאת כיתה לקיום מפגשי התא אך לדבריה, "הם רק פנו אליי ומסרו שהאוניברסיטה דורשת שאסיר את הלוגו שלהם מהתמונה שהופיעה בהזמנה למפגש (תמונת הקאבר באיוונט שבה הופיע הלוגו של אוניברסיטת תל אביב עם שרשרת חי – א"ח), אז הסרתי ובמקום זה הצטלמתי עם הפסל של אינשטיין לבוש במעיל מנומר כי הם לא אמרו כלום על פסלים בקמפוס. מיותר לציין שהם לא עזרו לנו למצוא כיתה ריקה לקיום המפגש".

ביום ראשון הקרוב ייערך מפגש נוסף של התא המזרחי בתל אביב, העברית ובן גוריון, שאליו מוזמנים סטודנטים וחברי סגל.

"התא לא נקרא 'תא המזרחים' אלא 'התא המזרחי', כלומר כל סטודנט שמעוניין לקחת חלק בשיח המזרחי- מוזמן", מדגישה כהן כחלון. "חשוב שהסביבה שנמצאת כאן תהיה מכילה ומאפשרת. המטרה היא לא 'שולחנות עגולים' בעד ונגד נושאים מזרחים, את זה אנחנו מכירים כבר, אלא בית חם ומכיל שמאפשר קידום של נושאים רלוונטיים לשיח".