פרנסוס מגלגל

לפני קצת יותר משנה מימשו אוריאל קון ושירה חפר את חלומם והציבו על מדפי חנויות הספרים את "פרנסוס על גלגלים" – הספר הראשון שראה אור בהוצאה העצמאית שלהם – זיקית. מאז, באופן מפתיע במיוחד, הספר לא מפסיק לככב בשלישייה הראשונה של רשימות רבי המכר של החנויות הפרטיות, בדרך כלל במקום הראשון: במוסף הספרים של "הארץ" הוא מופיע 56 שבועות ברציפות ובמוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" – 46 שבועות.

מדובר בספר דק של 200 עמודים עם כריכה פשוטה, שנכתב ב־1917 על ידי הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי, גם הוא לא בדיוק סלבריטי בישראל. אז איך ייתכן שתרגום של הוצאה קטנה ועצמאית של ספר ישן שכתב סופר לא כל כך מוכר כובש את המקום הראשון בטבלאות?

סביר להניח כי אחת הסיבות לכך היא שאי אפשר להשיג אותו ברשתות הגדולות, משום שזיקית בוחרת שלא להפיצו דרכן בגלל ההנחות האדירות שהרשתות דורשות מהמו"לים ובשל הרצון לחזק את מעמד החנויות הפרטיות שנאבקות על הישרדותן. כל הספרים של ההוצאה נמכרים במחיר אחיד של 50 ש"ח, בלי מבצעים והנחות. לספר לפי קון, הרשתות הגדולות לא כל כך יודעות איך להתמודד עם הוצאה לאור שסירבה להשתתף במשחק והצליחה בכוחות עצמה. הוא מספר כי קוראים רבים מספרים לו על מקרים שחיפשו ספר של זיקית בחנות של אחת הרשתות, והמוכרים עונים "אזל במלאי" או "אין לנו בסניף הזה", אף שהספרים האלה מעולם לא הופיעו ברשתות.

"הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לרשת שפועלת על פי שיטה קפיטליסטית זה שיהיה איזשהו מוצר מבוקש שלא תהיה לה גישה אליו", אומר קון. חיים טלר, בעל החנות ספרים בבזל בתל אביב, מספר כי לחנות שלו מגיעים אנשים רבים שרגילים דווקא לקנות ברשתות אבל שמעו שאת הספרים של זיקית אפשר להשיג רק בחנויות הפרטיות.

"אין ספק שאם אחד היעדים של זיקית היה לתמוך בחנויות העצמאיות, היא הגשימה אותו במקרה של 'פרנסוס'", אומר טלר. גם בירושלים "פרנסוס" נוחל הצלחה כבירה. רמי מאיר, בעל חנות הספרים המיתולוגית ירדן, מספר שהביקוש לספר גבוה בצורה יוצאת דופן. "בסופו של דבר אנשים הם קצת מובילים וקצת מובלים, וכשספר מופיע ברשימות כל כך הרבה זמן זו נבואה שמגשימה את עצמה. אני רואה כאן אנשים שקונים לפעמים גם עשרה עותקים כדי שיהיו להם מתנות בעלות ערך לחלק לחברים. אני רואה גם אנשים שבאים מהפריפריה ומחפשים את הספר, לפעמים רק כדי לראות במה מדובר, כי בפריפריה יש רק רשתות".

דנה כהן מרכזת ועורכת את טבלת רבי המכר של החנויות הפרטיות שמתפרסמת במוסף הספרים של "הארץ". המודל של המדגם שלהם מבוסס על ייצוג יחסי של חנויות פרטיות מכל אזורי הארץ. גם היא מאמינה שהספר שומר זמן רב כל כך על מקומו בראש הטבלה משום שהוא נמכר רק בחנויות הפרטיות, אבל לדעתה יש סיבה נוספת: "אני חושבת שיש יחסי הדדיות בין ההוצאה לבין החנויות הפרטיות", היא מסבירה. "יכול להיות שהמוכרים ובעלי החנויות הפרטיות מקדמים את הספרים של זיקית, אבל מתוך תחושה של שותפות ערכית ולאו דווקא רווחית. בסופו של דבר מדובר באנשים שנכנסו לעסק הזה מתוך אהבת ספרים שבוערת בהם, והם מאמינים בספרות טובה ושואפים לקדם אותה".

חפר וקון מודעים היטב להצלחתם וממשיכים להוציא ספרים שנכנסים באופן קבוע לטבלה בתוך שבועיים מיום הפצתם. הם שמחים וגאים בתרומה שלהם לחיזוק החנויות הפרטיות.

"בעקבות חוק הספרים שאלנו את עצמנו אם כדאי לנו לעבוד עם הרשתות", משתף קון, "והגענו למסקנה שלא, כי מודל המו"לות שלנו בנוי בצורה שהיא בלתי נפרדת מהחנויות העצמאיות ואנחנו לא נפר את הסדר שנוצר בינינו".

"הגישה הכלכלית שלנו היא אחרת", מסכמת חפר. "ברור לנו שייקח המון זמן עד ש'פרנסוס' יגיע לכולם משום שהוא מופץ רק בכ־40 נקודות מכירה, בעוד שיכולנו להפיץ אותו דרך הרשתות הגדולות ולמכור 100 אלף עותקים במכה, אבל זה נוגד את האג'נדה שלנו. במקום זה אנחנו נהנים לראות אנשים שמרגישים שהקריאה בספרים שלנו והרכישה שלהם בחנויות הפרטיות מחזירה אותם ל'אני' הנשכח שקנה בעבר ספר מתוך הערכת הספר".