מהקל אל הקב"ה: תל אביב לא חילונית כמו שנדמה לכם

חשבתם שתל אביב היא מעוז החילוניות בישראל? שגדעון סער מערער על הצביון הליברלי המובהק של העיר? תחשבו שוב. בשקט בשקט נפתחו בשנים האחרונות המון בתי מדרש חדשים בעיר, והצטרפו למוסדות ותיקים יותר שקיימים כאן כבר משנות ה־90. יש בהם, כמובן, כאלה המיועדים לדתיים, אבל רובם דווקא מיועדים לחילונים שרוצים, איך אומרים בדוסית, להתחמם קצת באורה של תורה, או, השם ישמור, "להתחזק".

בשוק תחרותי כמו בשוק תחרותי, כל מקום תופס נישה קצת אחרת. בין הבולטים שבהם נמצאים "קולות" הוותיק, בית מדרש המגדיר את עצמו פלורליסטי ומביא בשעריו כ־500 תלמידים בכל מחזור, רובם בורגנים בעלי חסך בג'ואיש טרדישן. עוד מוסד ותיק ומצליח הוא הישיבה החילונית "בינה" הצמודה לתחנה המרכזית, שהוקמה על ידי אנשי חינוך מהתנועה הקיבוצית כדי לחבר את הצעירים החילונים למסורת היהודית. היום "בינה" מפעילה גם מכינה קדם צבאית. שני בתי מדרש אחרים שנמצאים ממש בלב העיר הם "ממעל ממש" שבקינג ג'ורג' ו"שורשים" ששוכן בפיארברג ונוטה יותר לכיוון ההוליסטי, עם שיעורים של שיטת ימימה ויוגה יהודית לגברים, מה שזה לא אומר.

בתי מדרש מקוריים אחרים הם "מרו"ם", שמכונה "בית מדרש אורבני", ואנשיו בוחרים להעמיד במוקד הפעילות בו סוגיות הקשורות דווקא לחיים במרחב העירוני ובאופן ספציפי יותר – לחיים בתל אביב. בית מדרש אחר בשם "רני ושמחי" נפתח ממש לאחרונה ברחוב אבולעפיה בדרום תל אביב, אחרי שלצורך הקמתו גויסו יותר מ־60,000 ש"ח בהדסטארט. המקום הוקם על ידי עדי (סולי) לוי־איתן, מדריכה לשיטת ימימה ומרצה במכון הטכנולוגי בחולון, והוא מוגדר כבית מדרש חברתי לנשות השכונה.

עוד מוסדות שניתן למנות הם "בית תפילה ישראלי" בנמל, שבו נערכות קבלות שבת בהשתתפות מאות אנשים, "בית חדש למדרש" החסידי, שפועל ברמת אביב ומתפקד יותר כמרכז החזרה בתשובה, בית המדרש הדתי־לאומי לנשים "אמונה" בצפון הישן, "מדרשת אביב" התורנית לנשים שבשכונת נחלת יצחק, "אלול" שפועל בבית דניאל על גדות הירקון, "הילל" שבבית התפוצות, בית המדרש המתקדם "עין פרת" בבוגרשוב, ויש עוד לא מעט מוסדות כאלה, שהיריעה פשוט קצרה מלהכיל. תמיד יהיה לנו טיב טעם.