מי מוקיר את האיש שבקיר

אחד מהסממנים המוכרים ביותר של העיר הגדולה הוא הגרפיטי. בין שמדובר בססמאות, באיורים או בציורים של ממש, הגרפיטי תמיד היה מזוהה עם תרבות הנגד, אופוזיציה לממסד הפוליטי והכלכלי השליט. אבל בשנים האחרונות זוכה הגרפיטי לחיבוק דוב שהולך ומתהדק מצד אותם כוחות שנגדם מופנים חצי הביקורת שלו.

תרבות הרחוב קיבלה מקום של כבוד במוזיאונים ובגלריות, חברות היי־טק בסן פרנסיסקו הזמינו אמני גרפיטי לצייר ולרסס על קירות משרדיהן, ובלונדון משאירה העירייה את ציוריו של בנקסי על קירות העיר כמדיניות מכוונת, כדי למשוך תיירים ומבקרים, בעוד היא מוחקת בשיטתיות ציורי גרפיטי אחרים, שאותם היא מחשיבה כוונדליזם. דוגמה נוספת מהזמן האחרון לאופן שבו השוק הקפיטליסטי בולע את הגרפיטי היא המותג מארק ג'ייקובס, שמכר חולצות עם הדפס של גרפיטי שרוסס על חנות שלו על ידי אמן גרפיטי אנטי קפיטליסטי בפריז. אמן הרחוב האנטי קפיטליסטי קידאלט ריסס כתובת ענקית של הסכום 686$ על החנות, במחאה על מחירי המותג, וג'ייקובס הדפיס חולצות עם צילום של החנות המרוססת, ומכר אותן, באופן אירוני, ב־686 דולר.

לאחרונה גם בתל אביב, ובעיקר בפלורנטין, אפשר לראות איך הממסד מנסה לאמץ את שלל הציורים המקשטים את דלתות הנגריות והמסגריות, פחי האשפה וקירות הבניינים. בעוד גרפיטי בבזל או ברמת אביב לא היה מחזיק מעמד יותר מכמה ימים, בדרום תל אביב, הבינו העירייה וחברות הנדל"ן שניתן להשיג רווח כלכלי מציורי הרחוב.

רסס לי כבשה. צילום: יולי גורודינסקי

עיריית תל אביב החלה להפעיל סיורים מאורגנים סביב ציורי הגרפיטי בשכונה. "במבוך הנגריות והמוסכים של שכונת פלורנטין, מחוץ לעולם הגלריות והמוזיאונים נגלות יצירות אמנות שעליהן איש לא שמע. מיהם אמני רחוב? מה הם רוצים להגיד? ומה זה בכלל גרפיטי? ניכנס אל תוך אזור הנגריות של פלורנטין ונדבר על תרבות אמנות הרחוב, הגרפיטי, ונלמד לזהות טביעות אצבע של אמנים פעילי לילה בולטים בתל אביב", נכתב באתר העירייה על הסיורים בשכונה.

גם גופים פרטיים הבינו את הערך הכלכלי של תרבות המחאה של פלורנטין, ולאחרונה אף הגדילה לעשות חברת Boulevard – יזמית מתחם נווה צדק־פלורנטין, פרויקט בניינים יוקרתי גדול שיוקם ברחוב גבולות – כאשר שילבה בפרסומיה תצלומים של בתי קפה שיקיים ובוטיקים, שמייצגים את נווה צדק, לצד ציורי קיר שמייצגים כמובן את פלורנטין. אתר הפרויקט מזמין את הרוכשים "לצאת לברים ולבתי קפה שכבר הפכו למוסדות. מקומות שבהם מתחילות מהפכות. פלורנטין, השכונה הכי בועטת וצעירה". התמונות המתחלפות מוכרות לרוכשים את השילוב בין שתי השכונות, זו "האירופית" וזו "האורבנית, הבועטת והבלתי מתפשרת", נכתב באתר.

במידה מסוימת אולי הם צדקו, כותבי התוכן השיווקי, כאשר הגדירו באתר את האזור כמרכז העיר החדש – המקום שבו כנראה ימחקו את הגרפיטי בעתיד, כאשר התושבים החדשים במקום שממנו התחילו פעם מהפכות ישכחו את הפרסומת הזאת שגרמה להם להגר דרומה, ויבקשו לעצור את הוונדליזם שמשחית להם את הבניין החדש והיפה.