ויהי אור: נשות העיר מבקשות להאיר את הרחובות בלילה

נשים קוראות לעיריית תל אביב להפסיק להחשיך את רחובות העיר בעשר וחצי בלילה

תל אביב בלילה. צילום: Shutterstock
תל אביב בלילה. צילום: Shutterstock
30 באוקטובר 2014

במסגרת התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית כבים האורות בחלק מרחובות העיר בשעות הערב המאוחרות. המטרה מבורכת: חסכון באנרגיה. הבעיה: הרחובות החשוכים עלולים לסכן את ביטחונם האישי של העוברים והשבים, ובמיוחד העוברות והשבות. בתגובה התארגנה בפייסבוק קבוצת נשים בשם "באנו חושך לגרש". הנשים בקבוצה דורשות מעיריית תל אביב לבטל את כיבוי האורות האוטומטי בשעה עשר וחצי בפארקים, בגינות וברחובות העיר. העיר צריכה להתאים את עצמה למען תחושת הביטחון האישי של תושביה, הן טוענות.

מקימת הקבוצה היא שרונה קרמר, סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית, שטוענת כי כיבוי האורות פוגע בביטחון התושבים, ובפרט בנשים. "פתחתי את הקבוצה בפייסבוק אחרי שעיריית תל אביב מסמסה את הפנייה שלי. בעירייה הסבירו לי שנוהל כיבוי האורות נובע מחוק של חיסכון בצריכת אנרגיה ושהוא חל במספר ערים בארץ. כשהסברתי להם שזה לא הגיוני וגורם לתושבים חוסר ביטחון, אמרו לי שזה המצב. הנחת המוצא היא שלנשים אין תחושת ביטחון במרחב הציבורי. מגיל צעיר נשים שומעות שעליהן להיזהר, להסתכל לכל הכיוונים ולהיות דרוכות. תל אביב היא עיר יחסית בטוחה, לא מפחיד לי פה ואני אוהבת אותה, ומכיוון שהיא חשובה לי, אני מאמינה שהיא יכולה להיות בראש הערים שמותאמות לנשים – עיר שתדאג לביטחון של הולכי הרגל בכל מקום ובכל שעה. האחריות לא מונחת על הכתפיים שלי, והסביבה היא שצריכה להתאים עצמה אלינו".

קרמר אומרת כי כיבוי האורות תקף בכל אזורי העיר, אך ישנם רחובות שמוחשכים מוקדם מאחרים. "כשביקשתי לקבל את הקריטריונים נאמר לי שזה חוק מדיני ועד היום לא קיבלתי שום הסבר", היא טוענת. "המטרה היא לגבש אסטרטגיה ברורה בנושא ביטחון במרחב הציבורי עם התמקדות בתאורה, ניסוח מדיניות ברורה ופרסומה לתושבים – מתי ואיך מכבים את האור ובאילו אזורים. חשוב לי לציין שזהו מאבק שאמור להיטיב עם כל האוכלוסיות – גברים, נשים, זרים וכדומה, אבל בראש ובראשונה עם נשים, שהן הנפגעות העיקריות".

גן מאיר בלילה. צילום: יולי גורודינסקי
גן מאיר בלילה. צילום: יולי גורודינסקי

מה הפתרון שלכן?

"לפני כמה שבועות הגיעה לידי חוברת רצינית שפרסם האו"ם המסבירה כיצד יש לתכנן ולשפר ערים למען הגברת ביטחונם של התושבים. אחד הפרקים המהותיים בחוברת עסק בתאורה הלילית. נכתב שם שנשים צריכות 'לראות ולהיראות', וזה נכון – ברגע שיש אזור מואר ונעים, זה מעלה את הביטחון. ואם מדובר בחיסכון באנרגיה, יש פתרונות אחרים – כמו נורות חסכוניות".

תחושת הביטחון האישי של נשים ברחובות העיר ובגנים ציבוריים נבדקה במחקר שערכה בקרב נשים תל אביביות שלי חפץ, מאסטרנטית במסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון. חפץ שאלה נשים כיצד הן מתמודדות עם הליכה בשעות הלילה בעיר, ומצאה כי מרבית הנשים מעדיפות להסתובב בשעות הערב באזורים המאופיינים כבעלי תאורה נאותה ושימושי קרקע מעורבים (רחוב עם מספר שימושים כמו דיור ומסחר – א"ד). תשובותיהן של הנשאלות העלו כי דברים שלכאורה נראים שוליים כמו פנסי תאורה, הם למעשה אלמנטים חשובים ומרכזיים להשגת תחושת ביטחון בשעות הלילה.

המסקנה הברורה שעלתה מהמחקר היא שמחסור בתאורה או תאורה שאינה יעילה, עשויים לחרוץ את גורלם של אזורים מבחינת שעות הביקור או השימושים שיעשו בהם התושבים, ואף למדר קבוצות שלמות באוכלוסייה משימוש באזורים אלו. "באופן כללי אמנע מללכת במקום חשוך וצדדי. בתל אביב רוב המקומות מוארים אך יש גינות חשוכות ורחובות צרים שאמנע מללכת בהן", כתבה אחת המשתתפות בשאלון שמילאה לצורך המחקר. "אני הולכת בעיר בכל שעות היום, מרגישה יחסית בטוחה – אך רק במקומות מוארים" ו"לא אלך ברגל בתוך שוק הכרמל בלילה בגלל החשכה והיעדר האנשים" הן דוגמאות נוספות לחששן של נשות העיר.

"אינני בקיאה במאבק המתנהל בקבוצה", אמרה חפץ, "אך כמו סוגיות רבות בתכנון עיר, אין ספק כי גם בנושא התאורה – גורם משפיע בצורה משמעותית על השימוש במרחב – ראוי שהרשויות המקומיות יתייחסו לידע המקומי שברשות התושבים ויתאימו את תשתית התאורה לדפוסי החיים ולשימוש במרחב של אנשי האזור".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "חשוב להבהיר כי לא נעשה כיבוי מלא של התאורה בגנים הציבוריים. מדובר בדילול התאורה בלבד (כיבוי של עד 30 אחוז מעוצמת התאורה) לצורך חיסכון באנרגיה. כיבוי הפרוג'קטורים בחלק מפינות המשחקים הנעשה בשעה 22:30, נועד למנוע מטרדי רעש, לבקשת תושבים הגרים באזורי הגינות. בכל מקרה, העירייה תבדוק אפשרות להגביר את התאורה בשעות הלילה תוך איזון בין צורכי העוברים בגינות לבין המתגוררים בקרבתן".