עולה ליגה: האם חולדאי מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת?

ימי טרום בחירות מביאים עמם את אחת הקלישאות החבוטות של הז'אנר, שנאמרות לרוב מפיו של מי שרוצה להיכנס לפוליטיקה או מפיו של מי שרוצה להצטייר כפרסונה מחוזרת עבור מטרות יח"צ שאינן קשורות לפוליטיקה: "אתה לא יודע כמה אנשים פונים אלי בפייסבוק, במייל, ברחוב, מנסים לשכנע אותי לרוץ". השם החם בבורסת השמות של אלה שמחשיבים עצמם מחוזרים הוא רון חולדאי, אם כי במקרה שלו נראה שיש דברים בגו ואנשים אשכרה פונים אליו בבקשה שיעזוב את העירייה וירוץ לכנסת. רק עסקנים ועשירים עושים דברים כאלה, אתם בטח אומרים לעצמכם. ובכן, לאו דווקא. לפני חודש וחצי ניגשתי לעמיר פרץ בחתונה של בן דוד שלי ואמרתי לו שראוי שיחזור למפלגת העבודה, והנה כעת הוא בדרך לשם, יחד עם ציפי לבני. בל נקל ראש בעצות מהקהל – אפילו קהל תפרן – שמתקבלות בסמוך לעמדת קבבונים.

אז חולדאי מקבל שלל פניות כאלה מאז שהוכרזו הבחירות לכנסת ה־20. הכמות נעה בין "הרבה" ל"המון", תלוי עם איזה מקורב שלו מדברים. אשת יחסי הציבור יעל ביבי, שמייצגת אותו בעניינים פוליטים, מספרת שעוד לפני ההחלטה על הקדמת הבחירות הוא קיבל פניות כאלה, ומאז ההכרזה יש עלייה משמעותית בכמות. "פנו אליו ממפלגות שונות, פוליטיקאים ולא פוליטיקאים אומרים לו שלדעתם הוא ראוי להיות ראש ממשלה. רון מתכוון להשפיע, זה מה שאני יכולה לומר כרגע".

[interaction id="548860861de37ef059a167e5"]

בסביבתו של חולדאי טוענים שהפוליטיקאים שפנו אליו הם, בין השאר, גורמים בכירים למדי שאינם מפלגת העבודה, ביתו הפוליטי של האיש, ולא ברור אם חולדאי נפגש עם יאיר לפיד ומשה כחלון או לא. מקורב לראש העיר טען השבוע שכולם דיברו איתו חוץ מבוז'י – "ח"כים ממפלגת העבודה, ממרצ, מיש עתיד, מהתנועה ופעילים ותיקים של העבודה", ואילו מקורב אחר אמר: "רון מתעניין רק בתפקיד מרכזי, קרי אחד מחמשת השרים הבכירים. הוא לא רוצה לשבת באופוזיציה". גורם פוליטי שמכיר את חולדאי הוסיף: "לעיריית תל אביב יש תקציב גבוה יותר מהממלכה ההאשמית, ואתה לא מחליף ג'וב כמו שלו בשביל להיות סתם עוד חבר כנסת".

כל מי שמכיר את חולדאי מסכים על דבר אחד: האיש לא מתכוון לכתת רגליו בפריימריז של מפלגת העבודה כמו אחרון האיציק שמולים. הצטרפות שלו למפלגה תקרה רק אם ישוריין לו מקום בכיר ברשימה או באחד משני התרחישים הדמיוניים הבאים: מרכז מפלגת העבודה יחליט שהפריימריז – שייערכו באמצע ינואר – יהיו גם לתפקיד היו"ר ולא רק לחברי הרשימה; או שבוז'י בעצמו יוותר על התפקיד עבור חולדאי. איתן כבל הבהיר השבוע: "הרצוג הוא היו"ר שלנו לבחירות, לא משנה מה יקרה, אין סרט אחר", מה שנראה שפוסל את התרחיש השני, ואילו לגבי האפשרות שישוריין לחולדאי מקום בצמרת הרשימה אמר דוברו של הרצוג: "לא יקרה". מכך שאנשי חולדאי חוזרים שוב ושוב על הטענה שהוא קיבל פניות מכמה מפלגות, ניתן להסיק שאולי לפיד וכחלון באמת מציעים לו משהו אטרקטיבי, או לחלופין שמדובר בטקטיקה שנועדה לגרום להרצוג, כבל ושאר בכירי העבודה לשנות דעתם. כך או כך, בסביבת ראש העיר טוענים שטרם הזמינו סקר שבוחן את מידת ההצלחה של מפלגה כזו או אחרת תחת הנהגתו.

צילום: שי ברנשטיין

חשוב להבין שבתור ראש עיר מנוסה, עם כהונה של 16 שנה שנחשבת מוצלחת בעיני רוב הפוליטיקאים, חולדאי רואה עצמו כשיר לכהן כראש ממשלה. המקורבים לו טוענים שוב ושוב שהוא היחיד בגוש המרכז־שמאל שיכול להתחרות בביבי מבחינת הפרסונה, בין השאר בגלל עברו הביטחוני. הם מתארים תרחיש שבו מפלגת העבודה תחת הנהגתו תגרוף קולות של מצביעי מרצ וחד"ש, שאמנם לא מתים עליו אבל מבינים שבניגוד לביבי, חולדאי יחתור להסכם עם הפלסטינים. במקביל, מפא"יניקים ובורגנים מבוגרים יסמכו עליו שינהל בתבונה את "מלחמת האין ברירה" שישראל תיזום אחרי כישלון השיחות.

הנאום שנשא חולדאי השבוע בכנס "גלובס" הלך בדיוק על התפר הזה ופלירטט עם אוזני שתי קבוצות המצביעים האלה. בניגוד להרצוג, שממתג עצמו כמי שיביא לישראל "תקווה", חולדאי מנסה להתחרות עם ביבי במגרש שלו ולהציג עצמו כמבוגר האחראי שיכול לספק לישראל משילות וניהול נכון ואחראי. "כשאני מדבר על יעדים לאומיים, אני מתכוון כמובן להתמודדות עם האתגר החשוב ביותר שניצב בפנינו היום והוא המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון", אמר בכנס. "מצד אחד – סוגיית יחסינו עם הפלסטינים והאם אנחנו בדרך למדינת אפרטהייד… ומצד שני – בעיית התפשטותו של האסלאם הפנאטי". בהמשך הוסיף ואמר: "הבחירה היא בין מי שרוצים לראות את ישראל כחלק מן העולם המתקדם אך שומרת על ערכיה ההומניסטיים והאוניברסליים של היהדות, מדינה ציונית מודרנית המחויבת לערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם, הסובלנות וזכויות המיעוט, כל מיעוט – לבין מדינה לאומנית מסתגרת וקנאית, הגולשת לעבר גזענות, מדינה של עם לבדד ישכון". המסר הוא פשוט: אני רציני כמו ביבי, לא נחנח כמו בוז'י, אבל גם נאור ומחובר לעולם. לא אעשה פדיחות באו"ם כמו יהודי גלותי רדוף.

צילום: איליה מלניקוב

ההנחה שמצביעי השמאל ישקלו לתמוך בחולדאי כמנהיג מפלגה כלשהי בגוש המרכז־שמאל, בתנאי שמועמדותו תגובה בסקרים שיוכיחו שהוא נותן פייט לליכוד, אינה קריאה מופרכת של המפה הפוליטית. אמנם בפייסבוק תוכלו למצוא עשרות פוסטים של אוהדי הפועל תל אביב שיטענו שחולדאי נורא יותר מביבי ושל אקטיביסטים שיבוזו לפרגמטיזם מאחורי המחשבה להצביע למפלגה ציונית שתתמוך במבצע הבא בעזה, אך בבחירות הקודמות הסתכמו אותם קולות ב־2,200 המצביעים של דע"ם. דב חנין, שרץ מול חולדאי בבחירות לעירייה ב־2008, אמר השבוע ל־Time Out: "אני לא מסכים עם חולדאי לגבי הרבה דברים אבל הוא בהחלט אחד המנהיגים הבולטים של מפלגת העבודה, אדם מוכשר וחרוץ שיש לי הערכה אליו. מה שכן, אני חולק על התזה שחולדאי נתפס בציבור כביטחוניסט, לדעתי הוא נתפס בעיקר כראש עיריית תל אביב".

חולדאי יצטרך להחליט תוך מספר שבועות לאן מועדות פניו. נראה שכרגע הוא ממתין לראות אם הבאזז סביבו יהיה חזק מספיק כדי לגרום למפלגת העבודה להתייחס אליו כאל סטאר. אם חולדאי יפרוש מתפקיד ראש העיר, יחליף אותו למשך שלושה חודשים חבר מועצת העיר מרשימתו, דורון ספיר. בתום תקופה זו יתבקשו חברי המועצה לבחור מביניהם אדם שיכהן בתור ראש העיר עד הבחירות המוניציפליות הבאות.