קבוצת התיאטרון שמחברת בין ישראלים ומבקשי מקלט, בקהל ועל הבמה

ההצגה "תיאטרון מחוקק" הוצגה לראשונה לפני כחודשיים בלוקיישן יוצא דופן – מתקן חולות. ההצגה, ששחקניה ויוצריה חברים בקבוצת תיאטרון משותפת של מבקשי מקלט וישראלים, מציגה את המציאות בה חיים הפליטים בארץ, ואת יחסן של ממשלות ישראל לאמנת הפליטים ולחוק הבינלאומי. מחר (שישי, 7.8) תעלה קבוצות תיאטרון חולות לבמת תיאטרון תמונע, ותציג בפעם השנייה בלבד בפני קהל תל אביבי את ההצגה, המבוססת על סיפוריהם האישיים של שחקניה.

בשישי הקרוב 24.7 תעלה בתיאטרון תמונע ההצגה "תיאטרון מחוקק" של קבוצת תיאטרון חולות. התיאטרון הוא יוזמה משותפת של במאי התיאטרון חן אלון, הקולנוען אבי מוגרבי והצלם פיליפ בלאיש, שגם מתעדים את תהליך היצירה.

עלילת ההצגה נעה סביב אמנת הפליט של האו"ם, וכל סצנה מספרת סיפור אישי שממחיש כיצד, לדברי במאי התיאטרון חן אלון, מפרה ישראל את אמנת הפליטים, אותה אמנה שישראל חתומה עליה ואף היתה ממנסחיה בשנת 1951, מתוך הנחה שרבים מהפליטים בעולם הם יהודים. את הקמת קבוצת התיאטרון יזמו אלון, הקולנוען אבי מוגרבי והצלם פיליפ בלאיש, שאף מתעדים את תהליך היצירה. אלון מספר: "התחלנו לנסוע לחולות כל שבוע עד שהתגבשה קבוצה. עם כל התהפוכות שקרו בשנה הזאת עם הסיפור שקורה עם חוק המסתננים והבג"צים והכליאות הנשנות וחוזרות שלהם בסהרונים, עברנו הרבה תהפוכות, מקורס תיאטרון לקבוצה יוצרת. באמצע הדרך הצטרפה קבוצה של ישראלים אקטיביסטים, non actors ושחקנים מקצועיים. השיטה שאנחנו עובדים איתה היא 'תיאטרון המדוכאים' של אוגוסטו בונואל והכותרת הכי ממצה שלה זה 'תיאטרון אקטיביסטי – טיפולי'. אנחנו לא רואים הבדל בין תיאטרון, אקטיביזם, פוליטיקה וטיפול".

המשמעות של המילה 'טיפולי' בקונטקסט הזה הוא עיסוק בטראומות: "התיאטרון עוסק בחומרים אישיים. הסיפורים האישיים של מבקשי המקלט, של הפליטים, הם כולם טראומטיים. גם בזיכרון הקולקטיבי שלנו יש סיפורי טראומה. העיסוק הזה כל הזמן בחומרים אישיים ובטראומות מהעבר – אי אפשר שלא לראות את הטרנספורמציות הרגשיות שזה עושה, במיוחד כשבקבוצה נמצאים גם פליטים וגם ישראלים. לתיאטרון יש סגולה שמאפשרת לך להיות גם שחקן וגם צופה בו זמנית, מאפשרת לך כמה זוויות ראייה על הטראומה שלך, וזה כשלעצמו מרפא".

מטרה נוספת של היוצרים היא להפגיש את הקהל הישראלי ואת קהילת הפליטים. "המודל של התיאטרון שאנחנו עושים הוא כזה שמפגיש על הבמה בין שתי קהילות", מסביר אלון. "ההצגה היא גם אינטראקטיבית. אנחנו מאפשרים לקהל להתערב. אנחנו מזמינים אנשים מהקהל להצטרף לתוך סצנות ולהחליף דמויות, וזה מאפשר לנו לשים את עצמנו בנעלי האחר".

תיאטרון מחוקק חולות, תיאטרון תמונע, 7.8, 13:00