תוצאות האמת: יוזמה חדשה מנסה להעלות את שיעורי ההצבעה בתל אביב

ניתוח דפוסי ההצבעה בתל אביב מגלה שיעור הצבעה נמוך ביחס לממוצע הארצי. אנשי גוש השמאל מבקשים לשנות את המצב

קלפי. צילום: Shutterstock
קלפי. צילום: Shutterstock
17 בדצמבר 2014

מאז תחילת דצמבר מורגשת ברחובות תנועה, ואט אט מתחילה העיר ללבוש צבעי חג. לא מדובר בחנוכה וגם לא בחג המולד, אלא בהקדמת הבחירות, והכוכבים אינם החשמונאים וסנטה קלאוס, אלא פרצופיהם של בוז'י, לבני וביבי. כמו בחג המולד, גם ההייפ סביב הבחירות ילך ויגבר מיום ליום, עד לרגע השיא המיוחל שבו ישטפו ההמונים את הרחובות בדרך אל הקלפי – רבים מהם מבולבלים ומחפשים סימן שינחה אותם. לא כולם רוצים להשתתף בחגיגה, וישנם גם כאלה שבוחרים לא לבחור. למרות תדמיתה של תל אביב כמרכז פוליטי שאליו מתנקזים פולמוסים פוליטיים והפגנות, מבדיקה קצרה עולה כי אי הצבעה רווחת יותר בעיר משנדמה לנו. בבחירות לכנסת ה־19 עמד שיעור ההצבעה הארצי על 67.77 אחוז – מספר לא מרשים בעליל, ואף על פי כן מדובר בעלייה מעודדת לעומת מערכת הבחירות שקדמה לה. עם זאת, דווקא מצביעי תל אביב־יפו דשדשו מאחור, עם 62.64 אחוזי הצבעה. הנפגעות העיקריות הן מפלגות השמאל והמרכז, שזוכות בתל אביב, מול ערים ויישובים אחרים, לנתח גדול יותר מן העוגה הפוליטית. מסמך של העירייה מחודש ינואר האחרון, בשם "דפוסי ההצבעה של תושבי תל אביב־יפו לכנסת בבחירות ה־19" שעליו חתומה ד"ר אטל פרידמן, מנהלת המרכז למחקר כלכלי וחברתי, מדגים זאת היטב.

מפלגת מרצ קיבלה בבחירות האחרונות 4.55 אחוזים מכלל הקולות, ובשל כך הכפילה את כוחה משלושה לשישה מנדטים. בתל אביב לבדה זכתה מרצ ל־14 אחוז מהקולות, ויש להניח כי היענות גבוהה יותר מצד מצביעי העיר הייתה יכולה לקרב את המפלגה צעד נוסף אל עבר ימי הזוהר שלה – 12 מנדטים (בכנסת ה־13). "הקהל בתל אביב מאוד לא הומוגני ובנוי מהרבה מאוד אינדיבידואליסטים", מנסה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו ויו"ר סיעת מרצ בעירייה, להסביר. "להבדיל מציבורים אחרים, שמגיעים לבחירות בצורה מאורגנת ומבינים שדרך ארגון ניתן להשפיע, הקהל התל אביבי בנוי מיחידים, שלא תמיד מבינים שטיפה, עוד טיפה ועוד טיפה יוצרות לבסוף את הים. לתל אביבים יש תפקיד גדול בתהליך שינוי המפה הפוליטית ובהבאת הומניזם, קדמה, ליברליות ודו קיום לשיח הציבורי".

אסף זמיר, ראש סיעת רוב העיר וסגן ראש העיר, מצביע על סיבה נוספת לאחוזי ההצבעה הנמוכים בעיר: "חשוב להבין שתל אביב היא העיר הישראלית עם הכי הרבה אזרחים שרשומים כתושבי העיר אך לא גרים באמת בארץ. אין הרבה אנשים שרשומים כתושבי שדרות אבל חיים בברלין וניתן להגיד את אותו הדבר על באר שבע ורעננה. מדובר במספרים גבוהים מאוד – עשרות אלפי תושבים. בסופו של דבר יכול להיות שאותם נפקדים־נעדרים מסתכמים ביותר מעשרה אחוזים מתושבי העיר, שבפועל לא נמצאים פה".

על אף עלייתה המטאורית, קורבן נוסף של אחוזי ההצבעה בתל אביב היא מפלגת יש עתיד. 19 המנדטים שזכתה בהם הפכו את יאיר לפיד בן לילה לאחת הצלעות המרכזיות בקואליציה החדשה, אך מספר זה נראה כקליפת השום מול התמיכה חסרת התקדים שרשמה המפלגה בתל אביב עצמה, שבה גרפה כ־51 אחוז מקולות הבוחרים. בעוד שבצפון ובצפון הישן של העיר נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים (בין 80 ל־86 אחוז), ביפו ובדרום העיר הצביעו, בהתאמה, רק 67 ו־58 אחוז מן התושבים. לדברי פרידמן ככל שהמצב החברתי־כלכלי טוב יותר באזור נתון כך עולה אחוז המצביעים. הליכוד־ישראל ביתנו הגיעה למקום השני בהצבעות בתל אביב, וגרפה 18 אחוז מהקולות – לעומת 23.34 האחוזים הארציים.

[interaction id="549177e61de37ef059a2a782"]

 

מספרים אלו הם שדחפו את איתמר ויצמן ונמרוד דוויק להקים את חזית "V15 – ניצחון 2015‎". אירוע ההתנעה שלה נערך ביום חמישי שעבר בדרום תל אביב. דוויק מגדיר את ההתארגנות כ"תנועת גרסרוטס, שנועדה לעודד אנשים לצאת ולהצביע לגוש המרכז־שמאל, מתוך הרצון להחליף את שלטון הימין שמתקיים כבר 15 שנים. אנחנו כאן כדי להזכיר לאנשים שזה אפשרי, גם תפישתית וגם מספרית". השניים מכירים כבר כמה שנים, ונפגשו במסגרת עבודה משותפת על קמפיינים של ארגון גרינפיס. ויצמן הרים טלפון לדוויק כשבפיו הרעיון להקמת החזית, ומשם התגלגלו הדברים בצורה ויראלית ומהירה: "במקור תכננו לערוך את האירוע במשרד שלי, שיכול להכיל עד 40 איש, אבל ההיענות מצד האנשים, ובראשם יובל דיסקין שהסכים להגיע לתמוך, הבהירה לנו שנצטרך שטח גדול יותר", מספר דוויק. "לא הסכמתי שראש השב"כ לשעבר יגיע לאירוע מצ׳וקמק".

ויצמן הוא סטודנט לתואר שני ועבד בעבר עם ניצן הורוביץ. דוויק עוסק בשיווק ניו מדיה ומעצב משחקי מחשב. שניהם הצליחו לעורר את התלהבותם של כ־300 פעילים מגוש המרכז־שמאל, שהתכנסו תחת הכותרת "מתעוררים אל התקווה". עם כל הכבוד לנאום שנשא דיסקין, גולת הכותרת של האירוע הייתה רתימת אינרציית ההתעוררות הראשונית לפעולות מידיות. הקהל נחלק לצוותים והחל מיד בגיבוש חזון הפעילות והפרקטיקה שתלווה את המאבק לאורך מערכת הבחירות: צוות אחד יתמקד ביצירת כלים דיגיטליים שיסייעו לצוותים האחרים, אחר ינתח את נתוני ההצבעה ודפוסיהם בשתי מערכות הבחירות האחרונות (עד לרמת הרחוב), שלישי ייזום פעילויות בשטח. את הערב ליוותה תחושה של שינוי – לא רק במאזן הכוחות הפוליטי, אלא גם בעצם הפעולה הפוליטית.

"אנחנו מאמינים במבנה שטוח, ביוזמה עצמאית ובמערכת פתוחה ולא היררכית", הסביר ויצמן. "אנו מאמינים בשיתוף פעולה של כל המפלגות בשמאל בתחומים שונים". המודל שמציעים ויצמן וחבריו דומה למודלים של קוד פתוח: ויצמן ודוויק אינם רואים בעצמם מנהיגי התנועה, אלא מייסדים פעילים בלבד, אשר תורמים לצמיחתה ומשאירים את אופי פעולותיה בידיהם של ראשי הצוותים וחברי הצוותים. מלבד 300 המתנדבים הראשונים, מאז האירוע קיבל הצמד, לדבריהם, פניות רבות מפעילים ומתורמים פוטנציאליים, ויומיים לאחר הרמת אתר החזית ביקרו בו כבר יותר מ־1,400 איש ויותר מ־2,100 איש עשו לייק לדף הפייסבוק של הקבוצה.

"מאז האירוע אני מבלה חצי מהזמן שלי במענה לאנשים שיוצרים איתנו קשר בעניין החזית. אנשים צעירים ומבוגרים, אקטיביסטים, פעילי שמאל ואנשי מרכז – כולם מרגישים שזה הזמן לשינוי", מספר דוויק. "אחרי שבוע אנחנו כבר עומדים על מצבה של מאות פעילים שהביעו רצון להתנדב. כרגע העיסוק המרכזי שלנו הוא הניסיון לארגן את המערכת, כדי שהם יוכלו לעבוד יחד באופן מסודר". השניים מצפים גם לתמיכה כלכלית מתורמים פרטיים ומפרויקט מימון המונים שיעלה לרשת בקרוב. בינתיים, לצד שלל הצוותים שפועלים בעיר, ויצמן ודוויק עמלים על הקמת מטה החזית. צוותים מוקמים בימים אלה גם בירושלים, בחיפה, בגליל ובעמקים. "חשוב לי להבהיר שזאת לא התארגנות של כמה תל אביבים, אלא חזית א־מפלגתית של כל השמאל והמרכז בארץ".

בין הנוכחים באירוע היום גם להבי וזמיר. "הסתכלנו על המפה הפוליטית לפני כמה חודשים וחשבנו שאנחנו תקועים עם ממשלה ימנית לעוד כמה שנים קדימה. פתאום יש תחושה שיש פה אפשרות למשהו אחר", אומר זמיר. "אם אנחנו בערב בחירות שבו גוש המרכז־שמאל רוצה להחליף את השלטון הקיים, הוא לא יוכל לעשות את זה בלי שתל אביב תהיה שחקן מפתח בתהליך. לכן התארגנויות כמו v15 הן חשובות, כי הן מעירות אנשים שכבר התרגלו להיות רדומים".