הכתובת הייתה על הספסל: מה פשר האיורים שצצו במתחם הבורסה?
מאחורי האינפוגרפיקות האורבניות שנצבעו לאחרונה במתחם הבורסה עומדת רוני לוית, בניסיון למשוך תשומת לב לפרטים שגרתיים בנוף האפרורי. מה תפקידם של העצים, הספסלים והשפה בשינוי שמתחולל במתחם?
אם יצא לכם להסתובב במתחם הבורסה ברמת גן השבוע, בטח שמתם לב שמשהו קורה במרחב האפרורי. מספרים ונתונים נשפכו בצבע על קירות, מדרכות וספסלים והפכו לאינפוגרפיקות אורבניות מסקרנות: השפות המדוברת בישראל בחלוקה לאחוזים, צריכת החשמל העולמית לפי סוג שימוש, יחס עצים לבן אדם במדינות העולם (ישראל במצב די גרוע), אחוז האזורים המוצלים במתחם ועוד.
הסיבה לעניין שהן מעוררות טמונה בהקשר: בשנים האחרונות נעשה ניסיון לשנות את אופיו הישנוני של האזור התעשייתי במהלך היום ולצמצם את כמות הפשיעה בו בלילות, ולמעשה להפוך אותו למרכז עסקים צעיר ומושך שישלב גם אזור מגורים. "מטרת הפרויקט היא להצביע על התנאים האורבנים הטבעיים ותפקידם בשינוי", מסבירה רוני לוית, אמנית ומעצבת אינפורמציה חזותית, בוגרת ומרצה בבצלאל וב-HIT. קולקטיב ONYA שאליו חברה לוית, בשיתוף מנהלת הבורסה, הזמינו אמנים להתערב במרחב הציבורי. לוית בראה את הקונספט וביצעה (בסיועה של אחותה, האמנית נעמה לוית), ורוברט אונגר מהקולקטיב ניהל את הפרויקט.
מה זה אומר, "התערבות במרחב הציבורי"?
"אנחנו מסתובבים ברחובות והם חלק משגרת חיינו, אבל אנחנו לא שמים לב לפרטים. ההתערבות לוקחת את האלמנטים המוכרים והבנאלים כמו בניינים, ספסלים ומכוניות, ויוצרת מהם משהו אחר שמושך את תשומת הלב ומייצר עניין נוסף שגורם לך לעצור ולהגיד, 'היי, זה נחמד'".
לוית מספרת שהמטרה היתה לאסוף נתונים מעוררי מחשבה או כאלה שיחדשו לאנשים שעובדים באזור הבורסה, ולהציג אותם בצורה שתאפשר חוויה פיזית – אפשר לשבת וללכת עליהם, ולא רק להביט בהם מעל דפי העיתון או לתת להם לרצד על המסך. "היה צורך להתאים את המידע למיקום שבו נציב אותו. למשל, הנתונים על כמות העצים ביחס לאדם במדינות שונות בעולם יושבים מתחת לעץ קטן באזור שטוף שמש. נתונים על חלוקת השימוש בחשמל מעוצבים כאלומת אור שנשפכת מתוך מנורה ממשית על התקרה. תוצאות הסקר שהרצנו בין עובדי המתחם, ש-68 אחוז מהם חושבים שאין בו מספיק אזורי ישיבה, נצבע על גבי ספסל". למרות שהפרויקט לא הסתיים, לוית מספרת שזה כבר פועל: "העבודות מצליחות לייצר תגובות, אנשים ממש נהנים מהן".
הפרויקט יעלה במלואו לאתר של רוני לוית