כל הפרטים על תכנית האכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים על המדרכה

אחרי שנים של אימה מצד הולכי הרגל, בספטמבר יתחילו פקחי העירייה לאכוף את איסור הרכיבה של אופניים חשמליים על המדרכה. כמה פקחים יוקצו למשימה, איפה הם יאכפו, והאם זה יספיק? הפרטים המלאים בפנים

אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)
אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: בן קלמר)
28 במאי 2017

עזרה בדרך: בשנים האחרונות הם הפכו לכלי התחבורה הבולט ביותר בשטח, אבל גם אחד המסוכנים שבהם. האופניים החשמליים הם אמנם כלי ידידותי לסביבה, זול וחוסך פקקים, אבל השימוש של חלק גדול מהרוכבים בהם – על המדרכה וגם על הכביש – מסכן חיים והפך את השוטטות על המדרכה למסע מכשולים מבעית. על פי דיווחי המשטרה והלמ"ס, 2,285 בני אדם נפגעו ב־2015 בלבד בתאונות דרכים שבהם היו מעורבים אופניים חשמליים. במשך שנים דרשה עיריית תל אביב־יפו שיועברו לפקחיה הסמכויות לאכוף את הנושא, ומשאישרה זאת הממשלה – החלה העירייה בהכנות. בימים אלה מסיימים בעירייה לגבש את נוהלי האכיפה, והם ייצאו לפעול בראשית ספטמבר.

לפי תוכנית האכיפה, זו תתבצע בשלבים. "ב־1 ביולי נתחיל בהסברה", מפרט ראש תחום האכיפה בעירייה, אלון שרף. "הפקחים יתחילו בימים אלה לעבור את ההכשרה ובקורס הראשון ישתתפו 20 פקחים לכל היותר. בסופו של דבר כמה עשרות פקחים אמורים לעמוד למשימה בתום ההכשרה". בשל העובדה שמספר מצומצם כל כך של פקחים אמור להשתלט על תופעה שהגיעה בתל אביב לפי הערכות לכמה עשרות אלפי זוגות אופניים חשמליים, תתמקד האכיפה לפחות בתקופה הראשונית בצירים המרכזיים של מרכז העיר, בהם בן יהודה, דיזנגוף, אבן גבירול ואלנבי. רוכבי חשמליים ואופנועים יורדו ממרחב הולכי הרגל, ומי שייתפס נוסע במרחב זה – ייקנס. גם איסור רכיבה כזו של אופניים רגילים ייאכף, אם תיתפס כמהירה ולא זהירה, וכך גם השימוש בטלפון נייד בזמן נסיעה. מלבד הקנסות, במקרים מסוימים גם יוחרמו האופניים (או הסוללה שלהם), למשל אם ייתפסו עליהם בני נוער הרוכבים ללא תעודות זהות – האופניים יועברו לאחסון במחסני העירייה וישוחררו רק אחרי תשלום אגרות גרירה ואחסון. לפי החוק, כידוע, הרכיבה על אופניים חשמליים מותרת רק מגיל 16.

הנוהל ייושם בהדרגה: בחודשיים הראשונים יתמקדו הפקחים בהסברה לרוכבים וביידוע על החוק החדש ואכיפתו; בחודש השלישי הם יחלו לרשום אזהרות לרוכבים; והחל מהחודש הרביעי – הולכים על קנסות בכל הכוח. מי שייסע לא בשביל אופניים יחטוף קנס של 250 ש"ח (הולך רגל שיילך על שביל אופניים, אגב, יחטוף קנס של 500 ש"ח). מי שייתפס נוסע במהירות של יותר מ־30 קמ"ש ישלם קנס של 1,000 ש"ח.

"מי שייתפס נוסע במהירות של יותר מ-30 קמ"ש ישלם קנס של 1,000 ש"ח" (צילום: בן קלמר)
"מי שייתפס נוסע במהירות של יותר מ-30 קמ"ש ישלם קנס של 1,000 ש"ח" (צילום: בן קלמר)

הרוכבים חוששים מטבע הדברים, אך יש בעיר גם מי שמברך על ההחלטה. חגית אוריין, מנהלת עמוד הפייסבוק מחזירים את המדרכות להולכי הרגל שנפגשה עם אנשי אגף הפיקוח בעת גיבוש הנהלים, מספרת: "בעירייה הביעו נכונות לטפל בבעיות, וגם ביקשו שניידע אותם לגבי מוקדים בעייתיים שבהם לא תהיה נוכחות של פקחים. הולכי הרגל בתל אביב־יפו משוועים לאכיפה שלהם. אני מבחינתי רוצה ללכת ולחלק לפקחים האלה פרחים".

מיעוט הפקחים לעומת ריבוי האופניים היא בעיה אחת, אבל לא היחידה. גם חלוקת הסמכויות בין הפקחים לשוטרים בעייתית. כך למשל הפקחים לא יורשו לפעול במקרה של נסיעה של רוכבי החשמליים באור אדום, כשהם חותכים מעבר חצייה (ואת הולכי הרגל שהולכים עליו). "לפקחים אין סמכות לאכוף על הכבישים", מסבירה אוריין. "וכשהרוכבים עוברים באור אדום, כשהם חוצים צומת ויש הולכי רגל במעבר החצייה שחוצים באור ירוק, שם למעשה מתרחשות רוב התאונות". זה בדיוק מה שקרה למיכל חי (35) כשניסתה לחצות את הכביש בצומת המלך ג'ורג'־אלנבי. "עברתי במעבר חצייה באור ירוק, ומישהו נכנס בי על הכביש. הוא נסע מאוד מהר. עפתי על הראש והיה לי זעזוע מוח, שבועות אחר כך הייתי עם תופעות של זעזוע מוח, קושי להתרכז, רצון לישון, איבדתי מילים", היא מספרת. והבעיה – אין לה גם את מי לתבוע על הנזק הזה. "אין את מי לתבוע, כי אין להם ביטוח. להתחיל לתבוע אותו אישית לא היה ריאלי. מה שהיה יכול לעזור זה להכריח אנשים להחזיק רישיון לדבר הזה. זה כלי רכב שנוסע מהר, פוגע בעוצמה ממש כמו כלי רכב, כמו אופנוע, אבל אין לו את המגבלות שעל כלי רכב".

כשמיכל מדברת על "מהירות אופנוע", היא לא מגזימה. ברחבי העיר נמכרות לא מעט בהמות מפחידות שמכונות "אופניים חשמליים משודרגים", כלי רכב לא חוקיים (אבל בשוק די פרוץ) שבעבור תוספת של כמה מאות ש"ח ידאגו מוכריהם לסוללה נוספת שתחובר למצבר ושמהירותם מגיעה ל־60 קמ"ש ואף גבוה מכך. ב־60 קמ"ש, כפי שלמדתם בבית ספר, אפשר בהחלט להרוג בן אדם. האופניים האלה, אגב, אינם נמכרים במחסנים אחוריים – הם מוצגים לראווה בחנויות ברחבי העיר; "התותח" או "המפלצת" נוהגים לכנות אותם.

לצד מניין הפקחים המוגבל והסמכויות המוגבלות, ברור שבעיה נוספת בתוכנית היא שהיא לא באמת נותנת מענה לרוכבי האופניים החשמליים – אמנם מובן שמקומם לא על המדרכה, אבל ראוי היה לספק להם מרחב אחר במקביל. "יש צורך בסימון נוסף בדרכים וכן בהסברה, ואין מספיק תשתיות לרכיבה עבור רוכבי האופניים", מסבירה אוריין. כך או כך, נראה שמדובר בפתרון שהוא אמנם עדיין לא הרמטי, אבל בהחלט כזה שמנסה סוף סוף לתקוף בעיה שתל אביבים משוועים לפתרונה, ושעוד ישתנה תוך כדי תנועה. האם גם יצליח להחזיר לנו את המדרכות?

"עפתי על הראש. שבועות אחר כך היה לי קושי להתרכז, רצון לישון, איבדתי מילים" (צילום: בן קלמר)
"עפתי על הראש. שבועות אחר כך היה לי קושי להתרכז, רצון לישון, איבדתי מילים" (צילום: בן קלמר)

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "ברחבי העיר צפויים לסייר פקחים עירוניים בפרישה רחבה שיוכשרו למשימה שמטרתה צמצום מספר הפגיעות בהולכי הרגל והסדרת נתיבי התחבורה השונים ברחבי העיר שמספרם המדויק טרם נקבע.

כיום יש בעיר כ- 130 ק"מ של שבילי אופניים. בימים אלו מתבצעות עבודות על שבילי אופניים ברחובות קרייתי, קלצ'קין, מטלון ושלבים ונערכים לכניסה לביצוע שבילי אופניים כולל שיפור התשתיות ברחובות שמחה הולצברג, הבעל שם טוב, גן דוידוף, הלל הזקן, ויצמן ומשל ירוחם.

כמו כן, אנו מקדמים יחד עם משרד התחבורה שבילים נוספים בכניסות לעיר במסגרת פרויקט "מהיר לעיר" ו"אופני דן" של משרד התחבורה. בין הרחובות שיתוכננו יהיו שד' הר ציון, ראול וולנברג, לבון, שוקן, תל גיבורים, משה סנה, בר לב, קק"ל, משה סנה, ערבי נחל, חיים לבנון, יצחק שדה, שאול המלך, בן צבי, השלום, נמיר וההגנה.

סה"כ מתוכננים לביצוע בשלב זה כ- 25 ק"מ של שבילים ונתיבי אופניים. בנוסף, איתרנו רחובות ומתחמים שבהם לא ניתן לייצר שבילי אופנים ואנו פועלים להקצותם כמתחמים "ממותני תנועה" באמצעות תמרור והטבעות על הכביש להדגשת נסיעה במהירות 30 קמ"ש ומתן זכות קדימה לרוכבי האופניים על פני כלי הרכב.

בנוסף לאמור, אנו פועלים לשדרוג השבילים הקיימים, ליצירת רצף בין השבילים הקיימים והשדרות, מתן פתרונות לרציפות בצמתים וצמצום החיכוך בין הולכי הרגל לרוכבי האופניים.

בשנת 2017 הקצנו 32 מלש"ח לטובת פעילות זו. במסגרתה יבוצעו כ- 25 ק"מ של שבילים בנוסף לשבילים שיבוצעו במסגרת פרויקטים אחרים ושפורטו לעיל.

בין אגף הפיקוח העירוני למשטרת התנועה מתקיים קשר מתמיד על מנת לשמור על חוקי התנועה ולצמצם את מספר הפגיעות בהולכי הרגל."