בריכה של דמעות: מי אחראי למות דגי הבריכה בגן מאיר?

בשני מקרים שונים מתו רבים מדגי בריכת גן מאיר, ששופצה רק לפני חצי שנה. תעלומה מימית

בריכת הדגים בגן מאיר (צילום: שלומי יוסף)
בריכת הדגים בגן מאיר (צילום: שלומי יוסף)
4 במאי 2017

מאז רצח דניאל פקטורי בשנות ה-40 לא ניפק גן מאיר תעלומה עסיסית כמו זו העומדת מאחורי הרעלת הדגים הכפולה בבריכת הנוי, ששופצה רק לפני חצי שנה. "שבועיים אחרי השיפוץ כבר החלו דגי הנוי לגסוס, והם מתו תוך שעות", מספרת אלה קמר, תושבת האזור. "אחד העובדים טען שהם לקו במחלה והדביקו זה את זה. אחר כך הביאו דגים חדשים, ובפסח הם התחילו לגסוס ומתו. הדגים המתים נשארו בבריכה יותר משבוע, והמראה היה דוחה: דגים שחו בין הגוויות של חברים שלהם, והילדים בגן שיחקו בדגים המתים. במים היה קצף מוזר שהעיד אולי על רעלה. שמעתי מעוברת אורח שעובד סיפר לה שכנראה מישהו הרעיל את הדגים".

כמו בכל סיפור של אגתה כריסטי, כעת יש לזמן את החשודים ולשקול את המניע הפוטנציאלי שקושר אותם למעשה הזוועה. האם תושבי קריית ספר קינאו בבריכת הגמבוזיות המהודרת של הגן המתחרה? האם רוחו של דוד יעקובוביץ', הרוצח מגן מאיר, רודפת את הגן? "במקרה הראשון של התמותה הבריכה הייתה חדשה, הצמחים לא נקלטו והדגים מתו מקור", מבקשים בדוברות העירייה למוטט את הקונספירציה. "בפעם השנייה הדגים חטפו מחלת פונגוס הנפוצה אצל דגים. בעקבות המקרים שכרה העירייה ביולוג ימי שבדק את הבריכה ואת הדגים ובוצע טיפול מונע לפי המלצותיו. כיום יש התאוששות של הדגים. צריך לזכור שמדובר בטבע, ואפילו ציפור נודדת יכולה להעביר מחלה, וגם נתקלנו במצבים שבהם תושבים דגים מהבית לבריכה".

תעלומה מימית. בריכת הדגים בגן מאיר (צילום: שלומי יוסף)
תעלומה מימית. בריכת הדגים בגן מאיר (צילום: שלומי יוסף)

גם בתום קריאה מדוקדקת בתגובת העירייה עדיין רב הנסתר על הגלוי, מה גם שחלק מן הטענות סותרות את העדויות בשטח. מנחם גורן, אוצר אוסף הדגים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאונ' תל אביב, מודה שאינו מכיר את האירוע כדי להיות נחרץ, אך דבריו העקרוניים מחזקים את החשדות: "פונגוס הן פטריות המצויות בכל מקום. כשדגים נמצאים במצב גופני ירוד, כתוצאה מקור, מחלה, או רעב ממושך, מתפתחות על גופם פטריות".

"בבריכה שבגן מאיר יכולים דגים לשרוד שנים בלי בעיות", ממשיך גורן. "שני המינים שם עמידים לתנאי סביבה קשים – לרבות קור – ובבריכות מתוחזקות הם אינם זקוקים לטיפול. דגים כאלה סובלים מטריפה על ידי ציפורים או חתולים. אם יש צמחייה מתאימה בבריכה, הסכנה פחותה, אך הדגים רגישים גם לזיהום כימי של המים – הרעלה".

בעירייה טוענים שתושבים זורקים לבריכה דגים מהבית ושאולי זה הגורם להרעלות. 
"זו בעיה רצינית. לפעמים מוכנסים דגים טורפים או אלימים שפוצעים את דגי הבריכה וחושפים אותם לזיהום חיידקי ופטרייתי. נוסף לכך אנשים נוהגים להיפטר מדגי הנוי שלהם כאשר מתחילה באקווריום תמותה כתוצאה ממחלות. במקרה כזה דגי הבריכה עלולים להידבק".