איך ישפיע מיזם המכוניות השיתופיות על החנייה בתל אביב?

באיחור אופנתי מתמיד אחרי פריז, אמסטרדם וניו יורק תצטרף השנה עיריית תל אביב־יפו לטרנד המכוניות השיתופיות ותציע במסגרת מיזם אוטותל 260 מכוניות עירוניות לנסיעות קצרות, בעלות של מינוי חודשי ושימוש לפי נסיעה. נוסף על קירוב לבבות דביק בין תושבי העיר, מטרת הפרויקט (שבו משקיעה העירייה 100 מיליון ש"ח) היא לסייע להורדת יוקר המחיה ולהקל את עומסי התנועה בעיר ואת זיהום האוויר. מה שעלול להישמע טוב קצת פחות עבור תושבי העיר בעלי המכוניות הפרטיות הוא העובדה שלטובת הפרויקט, שאותו תפעיל Car2Go, יופקעו 520 מקומות חניה ברחבי העיר שמהם יוכלו המשתמשים להתחיל ולסיים את הנסיעות – צעד שיגדיר מחדש את הצירוף החסידי הידוע לשמצה "יש מאין".

"מדובר במיזם של תחבורה ציבורית, שיתופית ואלטרנטיבית, שמטרתה להחליש את התלות של תושבי העיר ברכב הפרטי ולעודד אותם לעבור לאמצעי התניידות מקיימים יותר", מסנגרת מיטל להבי, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה. לדבריה, המיזם החדש יעודד חלוקה חכמה וצודקת של המשאבים העירוניים – מקומות החניה, וגם יחסוך כסף לצרכנים, שמוציאים כיום אלפי שקלים בחודש על החזקת רכב פרטי. "מיזמים דומים בערים שונות בעולם הביאו לירידה של עשרות אחוזים בשימוש ברכבים פרטיים בעקבות פרויקטים של תחבורה שיתופית, וזה היעד שאנחנו מעוניינים להשיג, לצד בניית תשתיות שבילי אופניים, הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית ועוד".

"פגיעה עצומה בבעלי המכוניות"

עבור מי שגם כך סובל מהחיפוש האינסופי אחר כמה מטרים של כחול־לבן בסוף יום העבודה ומתרגש מכל פנס אחורי שנדלק כמבשר טובות (רק כדי לשמוע "לא נשמה, לא יוצא"), המיזם נשמע מבטיח הרבה פחות. מקומות חניה שיופקעו לטובת הפרויקט, שבהם יוכלו לחנות רק משתמשי המכוניות הייעודיות, פירושם פחות מקומות חניה כחול־לבן.

"אני מסתובבת במעגלים כל ערב לפחות חצי שעה בחיפושים אחרי חניה", מספרת ליאת ג'רבי (35), תושבת תל אביב ואם לשניים. "עכשיו יתארך זמן החיפוש, כי הולכים לגזול מהתושבים 500 מקומות חניה. זה ממש לא יעבור בשתיקה. איך בעירייה מצפים שאגיע לעבודה? שאשים את הילדים בגן? המיזם הזה הוא פגיעה עצומה בבעלי המכוניות".

תמר קינן, מנכ"לית ארגון תחבורה היום ומחר, סבורה שלמרות הקושי שהפרויקט יגרום לבעלי המכוניות, הוא הכרחי. "חניה היא קרקע ציבורית יקרה מאוד, שמחולקת היום בחינם לתושבים בעלי מכוניות, כך שמי שאין לו רכב פרטי למעשה מממן את החניה של מי שיש לו. מיזמים חדשים של כלי רכב שיתופיים הם צעד קטן אבל משמעותי לחלוקת משאבים צודקת יותר בעיר".

החניה היא לא המקור היחיד לחשש. המיזם נשמע אמנם אידיאלי לשימוש בתוך העיר, אבל מה לגבי נסיעות אחרות? אם אני רוצה להשתמש בשירות הזה כדי להגיע לארוחת שישי אצל ההורים מחוץ לעיר, כשהתחבורה הציבורית מושבתת, השירות הזה לא  ממש בשבילי.

"נכון", מודה להבי. "הנסיעה תהיה אפשרית, אך יקרה ולכן לא כדאית. אנחנו נבחן כיצד אפשר להתאים את השירות לסופי השבוע כמענה להיעדר התחבורה הציבורית בשבת".

ומה לגבי פרטיות? המערכת תאסוף מידע על הנהגים, המסלולים ונקודות היעד שלהם?

"גם במערך הרכבים השיתופיים, כמו בשאר מיזמי העירייה, כל מערך המידע מנוהל בצורה מבוקרת ושקופה", מרגיעה להבי. "אנחנו לא אוספים מידע ברמה הפרסונלית אלא ברמה המערכתית, עם מאגר מידע רשום לפי חוק. אני מבינה את החשש מפני פריצה או גנבה של מידע בעידן של איומי סייבר, וכל אחד יעשה את הבחירה הנכונה עבורו".

מחליפים בעיה בבעיה?

הפרויקט נשמע אמנם ירוק וחדשני, אבל בסופו של דבר הוא מחליף מכונית פרטית במכונית שיתופית, מה שאומר שהפקקים, תאונות הדרכים וזלילת הקרקע יישארו עמנו. להבי רואה בנושא תהליך ארוך טווח, וקובעת – "עדיף רכב מזהם אחד על פני כמה". לדבריה מדובר בחוליה אחת בשרשרת של יוזמות עירוניות הנגזרות מחשיבה אסטרטגית על תחבורה בת קיימא. "השירות הזה לא עומד בפני עצמו, אלא בצד תשתיות ושירותים נוספים שישלימו אותו".

אז כן, עד שנתעשת ונבין שאין מנוס מוויתור על המכונית הפרטית, צפויים לנו ימים לא קלים, אבל להבי מאמינה שאין ברירה. "העיר הולכת וגדלה, ואנחנו מסתכלים על העתיד. כמות המכוניות על הכביש עולה כל שנה ואיתה גם הביקוש לחניה. המחסור הרי רק ילך ויגדל. אנחנו בעירייה מאמינים שצריך לעודד את האלטרנטיבה לרכב הפרטי – הליכה ברגל, רכיבה על אופניים, שימוש בתחבורה הציבורית ועוד. המיזם הוא אלטרנטיבה נוספת שתייתר, גם אם באופן חלקי, את הצורך ברכב צמוד".