אמני תל אביב קורסים תחת נטל הארנונה

בחודש שעבר חגגה עיריית תל אביב את אירועי "אוהבים אמנות עושים אמנות", ושיתפה פעולה עם אמנים שפתחו את הסטודיואים שלהם לקהל הרחב. אבל המצג ההרמוני שהשתקף מהאירועים משקר – אמנים רבים, כמו גם 30 גלריות חשובות, החרימו את האירועים בשל הארנונה הגבוהה מאוד שהם משלמים לעירייה, ושלא מאפשרת להם לקיים את עצמם. לפי החוק הקיים, אמנים שאינם ציירים או פסלים מחוייבים בארנונה של עסק ולא מוכרים הלכה למעשה כאמנים.

חבר המועצה הטרי מטעם מרצ, מיקי גיצין, מנסה כעת לשנות את המצב העקום הזה. "יש פה בעיה מהותית שהיא רחבה מאוד בכל הנוגע לארנונה לסטודיואים בתל אביב", מסביר גיצין, שהפך את הסוגיה הזו לאחד מהדברים הראשונים שהוא מנסה להיאבק עליהם במועצה החדשה. "ההגדרה לסטודיו לאמנות מאוד מצומצמת ומבוססת על ההגדרה היבשה של אמן כפסל או כצייר. זו הגדרה אנכרוניסטית – לא יכול להיות שצלמים, אמני וידאו או אמנים פלסטיים למשל, לא יכנסו תחת ההגדרה הזו. המטרה שלנו היא לשתף פעולה עם העירייה ולהגיע להסדר חדש עוד בדצמבר. אין אפשרות לחכות כי מדובר בחיים של אנשים".

אמנים העיר מתרעמים על המצב אבל חוששים להזדהות בשמם מחשש להתנכלות מצד פקידי העירייה. "זה בלתי נסבל שהעירייה מנפנפת באמנים שלה כשנוח לה", מתרעם אחד הצלמים המוכרים בעיר, שמשתתף באופן תדיר בתערוכות אמנות אבל בשביל עיריית תל אביב לא נחשב אמן.

"בא אליי פקח לביקורת פתע לפני חודש, ולפני שבועיים וחצי העלו לי את הארנונה מ-700 ל-3,500 שקל לחודשיים. אמרו לי שאני עסק, נקודה. ההכללה הזו מקוממת – אנחנו כאילו לא אמנים ואין עם מי לדבר, זה גוף אטום לגמרי. החלל שלי הוא אפילו לא 70 מטר מרובע, והאבסורד הוא שלא מדובר בחנות על איזה רחוב ראשי אלא בחלל בקריית המלאכה בדרום העיר. זה אזור מסוכן ומקום מפחיד להסתובב בו בלילה, ככה שאין אפילו עילה לארנונה הזו – מילא היו בונים לנו מדרכות ועצים, אבל יש פה רק זונות ונרקומנים".

ציירת מקומית שפועלת בסטודיו בלב העיר מתרעמת על כך שהעירייה העלתה לה את הארנונה מ-200 ל-1,500 שקלים לחודשיים בשנה האחרונה. הסיבה להעלאה: שיעורי ציור שמעבירה האמנית בסטודיו. היא "נתפסה על חם" כאשר פקח עירוני עשה לה בדיקת פתע בזמן שהעבירה שיעור פרטי, ומאז היא נסערת: "אין בזה שום הגיון, הרי אין שום קשר או מידתיות בין הארנונה הזו להכנסה שלי. במשך חודשיים הסתובבתי ממש בדיכאון מזה. פניתי לעורך הדין של איגוד האמנים, אבל גם הוא אמר לי שעדיף לסתום את הפה בשביל שהמצב לא יחמיר. אני מרגישה ממש כמו במדינה קומוניסטית".

"בסופו של דבר כל אמן גם רוצה להתפרנס מהאמנות שלו", אומרת בעלת בית פוסט מקומי, שמאכלס גם סטודיו צילום להשכרה. בית הפוסט הגיש בקשה לעירייה להקלות אך נענה בשלילה. כרגע הם ניצבים בפני ערעור: "העירייה לא התקדמה ולא מכירה בזה שהעולם הדיגיטלי הוא האמנות של היום. ריטוש תמונה לא שונה מציור, רק הכלים הם דיגיטליים. גם ההסתכלות על המקום היא מאוד שטחית – אם פקח רואה מחשב בסטודיו הוא ישר מחשיב אותו כמשרד. זה נושא מאוד רגיש, והרבה סטודיואים מסתתרים היום מאחורי כל מיני פתרונות יצירתיים, למשל להתחפש לציירים".

תגובת עיריית תל אביב: "אירועי אוהבים אמנות עושים אמנות 2013 מתקיימים זו השנה ה-12, בהשתתפות 40 גלריות, חמישה מוזיאונים ומאות אמנים תושבי העיר. כל הצגה אחרת של האירועים הינה מצג שווא שמטרתו איננה ברורה. מטרת האירוע הייתה ונותרה מתן חשיפה לאמנים וליצירה אמנותית עכשווית המתקיימת בעיר. אמנים זכאים להנחה בארנונה על פי קריטריונים הקבועים בחוק, על שימוש בחללים שאינם מיועדים למסחר. בחינה מחודשת של הקריטריונים תעלה בדיוני התקציב לשנת 2014".