האם שכונת קרית שלום היא המקום החם הבא בתל אביב?

תהליך השלום: "מה זה?" איפה זה?", שאל נהג המונית בדרך לשכונת קריית שלום. הוא לא היחיד שאין לו מושג: רבים מעכברי הבועה המושבעים טרם גילו את סוד אחת השכונות הדרומיות ביותר בעיר, אבל לאט לאט יותר ויותר עולים על הסוד. רובם, כרגע, זוגות שזה עתה נישאו ומחפשים היכן לקנות בית בתל אביב במחיר הגיוני כמעט, וצעירים שמבקשים לא להוציא את כל המשכורת על שכר הדירה. גם הנתונים היבשים מוכיחים שלפחות לפי המגמה הנוכחית, קריית שלום היא הדבר הגדול הבא.

מדרום לקיבוץ גלויות, מצפון לדרך בן צבי, ובין תל כביר לנתיבי איילון, השכונה שהוקמה בשנות ה-50 על ידי ההסתדרות ושוכנה בהמשך על ידי עולים התקשתה למשוך אליה אוכלוסיה ממעד גבוה. רוב מוחלט מבין תושבי השכונה עד לשנים האחרונות לא נהנו מהשכלה אקדמית או מהכנסה גבוהה מהממוצע. כעת, נשבעים המקומיים, יש אווירה של שינוי. "השכונה מתעוררת, מתרעננת ונהיית מגניבה", אומר בהתלהבות העיתונאי חיים לוינסון (33), שקנה בשנה האחרונה בית בקריית שלום. "הרבה אנשים מתעניינים ומחפשים כאן דירות, הדמוגרפיה משתנה. אני לא מבין איך השכונה נחשבה בעבר ללא טובה. אנחנו קרובים ליפו, לאיילון, והבתים פה שונים מאלה שאפשר למצוא במרכז העיר במחירים מופקעים. יש לנו חצר!".

"הבתים פה שונים מאלה שאפשר למצוא במרכז העיר. יש לנו חצר!" (צילום: יולי גורודינסקי)

"זה כמו לגור בתל אביב, רק במושב", מצטרף דניאל (30) להתלהבות. "אנחנו זוג מעורב, אני ישראלי ואשתי מהולנד. חזרנו לישראל לפני שמונה חודשים, ומאז גרנו במקומות שונים ברחבי תל אביב, וזה פשוט לא הסתדר מבחינת המחיר ביחס למה שקיבלנו בתמורה. מישהי בעבודה סיפרה לנו על השכונה, התחלנו לחפש באזור ודי מהר מצאנו דירה מדהימה".

אף שנדמה שהשכונה היא מעין שלוחה חוץ תל אביבית, מבט קצר במפת העיר מגלה שהמרחק הוא בעיקר עניין של תפיסה. כך למשל, המרחק בין הרחוב המרכזי בשכונה, ישראל גורי, לפינת הרחובות אלנבי-רוטשילד שבלב העיר עומדת על 2.8 ק"מ – כחצי קילומטר פחות מהמרחק שבין רחוב בזל היוקרתי לפינה הסואנת. "זה לא רחוק כמו שכולם חושבים. קיבלתי הרבה תגובות מאנשים שגרים בתל אביב ופשוט לא מצליחים לדמיין את עצמם עוברים", מספר דניאל. "אני תוך עשר דקות באופניים מגיע לעבודה במרכז העיר. יש פה את המעלות של להיות קרוב לכל, אבל בלי לגור בתוך ההמולה. יש כאן הרבה שקט ואווירה משפחתית".

חצי מיליון שקל בשלוש שנים

הנתונים בשוק מראים שהסוד של קריית שלום הוא כנראה כבר לא כל כך סוד. אם ב-2014 עמד מחיר דירה ממוצעת לקנייה בשכונה על 1,185,000 ש"ח, בשנה האחרונה הוא כבר זינק ל-1,690,000 ש"ח בקריית שלום – עלייה של לא פחות מ-43% בשלוש שנים. זה לא שבתל אביב כולה המחירים לא עלו, אבל ודאי לא בשיעור כזה; הממוצע העירוני עמד לפני שלוש שנים 1,982,000 ש"ח וכיום הוא עומד על 2,606,000 ש"ח, אבל אצל הדרומיים החביבים הזינוק היה גבוה בהרבה. גם הרשויות כבר הבחינו בפוטנציאל ובקרוב אמור לצאת לפועל בשכונה מכרז "מחיר למשתכן" – היחיד מסוגו בתל אביב. גם בעירייה שמו לב להתעוררות, ושם מספרים שהם משקיעים סכומים רבים בהקמת גינות ציבוריות ושדרוג גינות אחרות, סלילת כבישי אופניים ואפילו חידוש הקאנטרי השכונתי.

ובכל זאת, לא הכי ירוק עדיין בקרית שלום ומגלי האוצרות שהגיעו לשם מודעים שזה עדיין לא זה. "מי שלא מגיע לקאנטרי בשכונה לא יודע איך להגיע לקריית שלום", מפרט לוינסון. "אנשים לא עוברים כאן אלא רק יודעים להגיד שזה ליד אבו כביר, 'איפה שהגופות'. מבחינת עסקים – בתי קפה וכו', השכונה עדיין לוקה בחסר. יש פה בית קפה אחד ומאפייה בוכרית (מדהימה). מוכרים שם גוז'גוז'ה, מעין בורקסים ממולאים בבשר או בדלעת, וזה הדבר הכי טעים בעולם. חוץ מזה אין ממש מקומות בילוי". דניאל מסכים, אבל טוען שההפסד בא בשכרם: "אנחנו זוג צעיר, אין לנו עניין בלשבת בבית כל היום מול הטלוויזיה, אבל גם אם אנחנו רוצים לצאת ולבלות בסופי שבוע, זה יוצא בערך 60 ש"ח למונית הלוך-חזור שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו כי שכר הדירה נמוך. בקיצור, אנחנו מאוד מבסוטים".

"מתייחסים אלינו כמו חייזרים"

ואיך מקבלים המקומיים את האוכלוסיה החדשה? "יש תחושה שהמקומיים מתייחסים אלינו כמו חייזרים, הם לא מבינים מה אנחנו עושים פה", אומר דרור ליברמן (29), רקדן וכוריאוגרף שמתגורר בשכונה כבר ארבע שנים. "קוראים לי ולשותפים שלי סטודנטים, אפילו שאף אחד מאיתנו לא סטודנט. אנחנו גרים בדירה שאנחנו קוראים לה בית, והאווירה כאן שכונתית לחלוטין. השכנים שלנו מתים עלינו, במרכז תל אביב אתה בקושי אומר שלום לשכנים שלך. אני די בטוח שאמשיך לגור כאן בעתיד, ומקווה שהשכונה תמשיך להתפתח".

גן קרלה לואיס בשכונה. אווירה סמי קיבוצית בשכונה תל אביבית (צילום: יולי גורודינסקי)

"אין מספיק מקומות בילוי" המרכז המסחרי בשכונה (צילום: יולי גורודוינסקי)

אם שואלים את הוותיקים, לא בטוח שהם כל כך מרוצים. קרן לוי (29), שגדלה בשכונה כל חייה ומתגוררת בה גם כיום, חוששת שהיהלום שלה יאבד מערכו ככל שהשכונה תתפתח. "מפחיד אותי שהשכונה תאבד את האותנטיות שלה, חשוב לי שהיא תשמור על הצביון הסמי קיבוצי שלה. יש פה לא מעט אנשים שמזהים פוטנציאל עסקי, קונים דירות בגלל המחיר הנמוך וממהרים להשכיר, וזה פוגע באופי של השכונה". בר (34), שנולד בקריית שלום ומתגורר בה עד היום, לא מבסוט בהכרח מתהליך הג'נטריפיקציה שעוברת השכונה שלו. "מגיעות לכאן אוכלוסיות חדשות חזקות, עם כוח ויכולת פיננסית גבוהה. לתחושתי התושבים הוותיקים לא מבינים את התהליך הפוליטי מאחורי העניין, אז הם מבסוטים". גם ההשלכות החיוביות של המעבר מעוררות את זעמו של בר, תושב השכונה שעד לאחרונה לא זכתה בעיניו לתשומת לב כמו של שכונות חזקות יותר. "פתאום יש תקציב לשנות, פתאום בית הספר טוב יותר. השכנים הוותיקים שמחים שערך הדירה שלהם עולה, אבל איך אומרים, זה כסף קטן לעומת הפוליטיקה של הדברים שקורים בחוץ.

ואיך עונים בעיריית תל אביב לטענות התושבים המקומיים? "העירייה השקיעה בשכונה בעשור האחרון מעל ל-70 מיליון שקלים בשיפוץ ובשדרוג תשתיות, הקמת גנים ופארקים ושדרוג המרחב הציבורי, זאת לאחר שנים ארוכות של הזנחה. בין היתר הוקמו מרכז צעירים שכונתי, מרכז למידה ומרכז לגיל הרך, נסללו שבילי אופניים, שופצו בית הספר היסודיים בשכונה, שודרגו הגינות הציבוריות והוקם פארק החורשות – 250 דונם של ריאה ירוקה בצמוד לשכונה בעלות של 30 מיליון שקלים. כמו כן שופצו וחודשו כבישים ומדרכות ברחובות רבים, הוקמו מתקני כושר במרחב הציבורי ובימים אלה מבוצעות עבודות לחידוש הקאנטרי השכונתי, הסתיים שיפוץ הבריכה ואנו נמצאים בתכנון מכון הכושר ומלתחות נוספות. כך שניתן לראות שאין בסיס לטענה כי רק עתה דואגת העירייה להשקעה בשכונה. את התוצאה של השקעות ארוכות אלה ניתן לראות בהגירה החיובית של משפחות צעירות לשכונה ועלייה במספר התחלות הבנייה בה. העירייה תמשיך להשקיע בשכונה ולמנף את האזור כולו מתוך תפיסת עולם המעמידה את התושב במרכז העשייה העירונית".