תעשו מקום: מערכת החינוך של תל אביב לא עומדת בעומס
יותר מ־57 אלף תלמידים יחזרו השבוע ללמוד, אך נראה שהעיר עוד לא ערוכה להתמודד עם הכמות. הצפיפות בבתי הספר תשפיע בעיקר על תלמידי כיתה א', וגם גני ילדים אין מספיק
שנת הלימודים שעברה העלתה לכותרות את בעיותיה של מערכת החינוך העירונית, ובראשן הצפיפות בבתי הספר. הבעיה הולידה את עמוד הפייסבוק ״צפוף לילדים בתל אביב״, הוציאה הורים רבים להפגין ברחובות והסתיימה בשתי רשימות הורים שרצו למועצת העיר, מה שסימן את בעלי המשפחות כקהל שקולו חייב להישמע בעירייה. לבסוף הצליחה סיעת "שימו לב הורים" לזכות במנדט אחד בעוד "רשימת הורים" נותרה בחוץ. כעת, כששנת הלימודים תשע״ה בפתח ו־57,488 אלף ילדים ובני נוער בני 3־18 חוזרים ללימודים – שבים נושאים אלה אל סדר היום. אם שאלתם את עצמכם מה עשו שאר חברי המועצה בעניין מאז, מסתבר שלא הרבה.
בעיית הצפיפות בכיתות עדיין עומדת על הפרק, וברבים מבתי הספר בעיר יפתחו תלמידי כיתות א׳ את השנה עם כמות ממוצעת של 40 תלמידים. כך יקרה בבתי הספר היובל וגבריאלי במרכז העיר וכן בבית הספר יהודה המכבי החדש שזו שנתו הראשונה. ״עדיין לא קיבלנו שום תשובה ברורה בנושא, ושום דבר דרמטי לא קרה מאז שהצפנו את הבעיה. חבל שלא הצלחנו להגיע לפתרון זריז לפני ששנת הלימודים החדשה נפתחת", אומרת לי זהר, אם לשניים ופעילה חברתית, שהובילה את סיעת "רשימת הורים".
בעיה קשה אף יותר מטרידה הורים לילדים בני 3 ו־4. 4,183 ילדים בגילי טרום־טרום חובה יצטרפו למערכת החינוך העירונית השנה, ורבים מההורים נאלצים להתמודד עם העובדה שילדיהם שובצו לגנים מחוץ לשכונות מגוריהם. המרחקים בין הבתים לגנים מצריכים בלא מעט מהמקרים נסיעה ברכב, ובעבור הורה שמגדל כמה ילדים בגילים שונים וצריך להספיק להגיע עם כולם עד שעה 8:00 אל בית הספר או הגן, שגרת הבוקר הופכת למשימה בלתי אפשרית. "לא ניתן להוריד ילד בבית ספר בשמונה בבוקר ואז להוריד ילד בגן בקצה השני של העיר. העירייה מחייבת הורים לקחת רכב ולא לכולם יש רכב. כל ילדי שדרות בן גוריון שובצו לאנטיגונוס, סמוך לפארק הירקון, ילדי מזרח אבן גבירול שובצו לגנים באזור דרך נמיר פינת ז׳בוטינסקי. זה אבסורד, ובעיקר לא ישים", מסבירה ציפי ברנד, יו״ר ועדת ביקורת – שימו לב הורים. ליבי, אימא המתגוררת בצפון העיר, מחזקת את דבריה של ברנד: "אצלנו נקודתית יש יותר אוכלוסייה בשכונה מאשר מקומות בגנים השכונתיים, ולכן ילדים רבים נשלחו לגן בשכונה אחרת. בעירייה לא יודעים מימינם ומשמאלם, ונראה שהם משבצים את הילדים על סמך חישוב לווייני או מרחק אווירי, בלי להכיר את השטח עצמו. לפני המיון הראשוני הם חייבים לצאת החוצה, להכיר את המצוקות, ולא לעשות הכל בשלט רחוק".
יישום חוק חינוך החובה לבני 3־4, מתוצאות ועדת טרכטנברג, חייב את העירייה לבנות במהרה כמה שיותר גנים, אך בפועל נראה שהעיר רחוקה מלהעמיד בפני המשפחות המתגוררות בה את התשתיות הראויות לכך: "עדיין לא בנו מספיק גנים, ואם לא די בכך – התעלמו מאזורים שלמים ולא בנו בהם כי לא היה מקום מתאים. כלל לא חשבו על הפרישׂה הדמוגרפית, ובנו איפה שאפשר", מוסיפה זהר. בעירייה מגיבים לדברים הללו ואומרים: "בימים האחרונים נעשתה בדיקה מחודשת וילדים אלו שובצו בגנים קרובים יותר לביתם. נציין כי העירייה נעזרת בשיבוץ במערכת תוכנת מפות המוכחת כבעלת דיוק רב ביותר".
נושא נוסף שכבר עלה בעבר על הפרק, אבל הפך רלוונטי במיוחד לנוכח הימשכו של מבצע צוק איתן, הוא מיגון מוסדות החינוך בעיר: 45 מהגנים בעיר לא ממוגנים. תמר כרמון שטיינברגר, מנהלת גן ותיקה, מספרת: ״כבר לפני שמונה שנים, בזמן מלחמת לבנון השנייה, הצהרתי בפני העירייה שאין לנו מרחב מוגן, וכל שנה היה מגיע אלינו הקב״ט העירוני ואומר לי: ׳תלכי לשם׳, ׳תרדי לשם׳, ׳תעשי כך׳. דרך הפייסבוק הבנתי שרק השנה הולכים להוסיף ממ״ד לגן. זה הדבר הראשון שצריך לעשות. לקחת מנוף עם קוביות בטון ולשים בכל גן. אנחנו חיים בישראל ולא בסקנדינביה. יש משהו מאוד לקוי בזה שמאשרים לבנות פרויקטים רבים בעיר, ושאין מענה לצורך הבסיסי הזה של גן ילדים מוגן בכל שכונה".
ברנד, שניסתה לטפל בבעיה עם תחילת המבצע, הגישה הצעה לסדר שבה דרשה להקים חמ״דים (חדרי מיגון דירתיים) בגנים שאינם ממוגנים, והתקציב שראתה לנכון שיוקצה לכך הם כספי תב״ר (תקציב בלתי רגיל) עירוניים: "בתחילת השנה היו בתקציב הזה 3 מיליארד ש״ח פנויים שהיו יכולים להיות מוקצים לטובת הנושא הזה, במקום עוד שיפוץ בטיילת. מדובר כאן בסדרי עדיפויות, ונראה שהנושא הזה לא עומד בראש סדר העדיפויות העירוני". ברנד מציינת כי גם בבתי הספר הממוגנים המצב לא אידיאלי: "בעירוני א׳ יש מרחב מוגן שיכול להכיל 300 תלמידים, ובבית הספר עצמו 1,600 איש. בבית הספר גבריאלי, אחד מבתי הספר היסודיים הגדולים בעיר, מוקצים לכל תלמיד 0.12 מ״ר במרחב המוגן, וזה כמובן לא עומד בתקנים". בעיריית תל אביב ממשיכים ומדגישים כי העירייה ערוכה כראוי לפתיחת שנת הלימודים: "בעיר 511 כיתות גן, מתוכן כ־40 אינן ממוגנות ויועברו זמנית למוסדות חינוך ממוגנים, ובשלב זה לא ננקטות פעולות מיגון נוספות. כל בתי הספר היסודיים והעל יסודיים ממוגנים בהתאם להנחיות פיקוד העורף".
בשכונות דרום העיר, שעליהן ככל הנראה פסחה בעיית הצפיפות בכיתות, קיימת בעיה אחרת – כ־500 שעות תגבור קוצצו ממערכת השעות של ילדי שכונות הדרום, מה שהולך ומגדיל את הפער בינם לבין ילדי מרכז וצפון העיר. חיים גורן, חבר מועצה מטעם סיעת "דרום העיר", מסביר: "לצערי שעות התגבור הללו היו מותנות בגידול מהכנסות כתוצאה מהעלאת הארנונה, אבל מבצע צוק איתן פגע בהכנסות של עסקים קטנים־בינוניים בעיר, מה שהביא את העירייה לא להעלות את הארנונה, ולכן אין בידינו את התקציב שמאפשר זאת. ברור שזה לא מצב טוב, כולנו עם היד על הדופק, מחכים שישתחררו תקציבים שנוכל לנצל לטובת העניין הזה". גורן מסכם זאת כעוד אחד מתוצאותיה של המלחמה, אבל ברנד מדגישה כי ההווה בחינוך העירוני לא מאפשר להמשיך להרחיב את הפערים בין הדרום לבין יתר השכונות: "במרכז ובצפון שיעורי הכנה לכיתה א׳ כבר הפכו למקובלים. הורים לא רוצים שהילד שלהם יהיה הכי חלש בכיתה, כי בכיתה של 40 תלמידים אין סיכוי שהוא יקבל יחס אישי מהמורה שלו. כמו כן, הורים רבים מממנים שיעורים פרטיים בחשבון ובעברית לילדים קטנים בכיתות א׳ עד ג׳, מי שמע על כך לפני עשור? הפער בין השכונות רק ילך ויגדל, הורים בדרום העיר לא יכולים להרשות לעצמם לשלם כספים רבים כל כך על שיעורים פרטיים. הדרום נזנח ובשנת הלימודים הקרובה עוד יותר ייזנח".
גורן דווקא צופה שפתיחת שנת הלימודים הקרובה תהיה פתיחה חלקה למרות הקיצוץ: ״בדרך כלל יש איומים בשביתות, אבל נראה שבגלל שההורים היו כל כך הרבה זמן עם הילדים בבית, הם רק רוצים לראות אותם נכנסים אל תוך מסגרת". בעירייה מסבירים: "מדובר בקיצוץ בשעות תגבור עירוניות, אשר העירייה מתקצבת מעבר לשעות הניתנות על ידי משרד החינוך. עם זאת העירייה תתגבר מתקציבה שעות לימוד בבתי הספר היסודיים בדרום העיר ביותר מ־7 מיליון ש"ח ובבתי הספר העל יסודיים בדרום העיר בכ־23 מיליון ש"ח – וזאת כאמור מעבר לתקצוב משרד החינוך".
ברנד מסכמת: "עצוב מאוד שבעיר כל כך גדולה כמו תל אביב יושבים ראש העיר, הסגנים שלו וחברי המועצה ואף אחד לא חושב לשנות את סדרי העדיפויות לטובת החינוך והתושבים בעיר. עצוב שמערכת החינוך בעיר תיפתח עם 40 ילדים בכל כיתות א׳, ואם לא בכולן אז ברובן, עם קיצוץ של מאות שעות בחינוך היסודי שהופנה לתגבור אוכלוסיות חלשות, מצב שיעמיק את הקיטוב והפערים בין תושבי העיר. עצוב שיש כאן חוסר קשב ואטימות לצרכים של ציבור של משפחות שהולך וגדל ובוחר לחיות בתוך העיר בלי רכב, וילדיו משובצים לגנים מרוחקים, ציבור שלם שלא רואים אותו ממטר".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "מערכת החינוך בתל אביב־יפו עומדת בתקני הכיתות כפי שנקבעו על ידי משרד החינוך. בשנים האחרונות חווה תל אביב־יפו תהליך מבורך של גידול מתמיד במספר המשפחות הצעירות הבוחרות לחיות בעיר ולגדל בה את ילדיהן. כתוצאה מכך ומהחלת חוק חינוך חינם מגיל 3, נדרשה מערכת החינוך העירונית לקלוט בשנים האחרונות כ־7,000 ילדים נוספים לשורותיה. העירייה הצליחה לספק מענה לכלל הילדים הודות למבצע בינוי רחב היקף שבמסגרתו נפתחו בשנה האחרונה שלושה בתי ספר חדשים בעיר ובשנתיים הקרובות ייפתחו שני בתי ספר נוספים. נוסף על כך, כמענה לילדים בני ה־3, הוקמו עד כה יותר מ־100 כיתות גן חדשות ובשנת הלימודים תשע"ה ייפתחו 50 כיתות גן נוספות".