מלכי הכיתה: ריאיון עם כוכבי הפסטיגל

איזה מין ילד היה דניאל מורשת, ואיך אליאנה תדהר ועומר דרור מתמודדים עם מעריצים מטרידים? כוכבי הילדים של הפסטיגל חושפים סודות מקצועיים על סט הצילומים של קסטרו

היי סקול פסטיגל. צילום: יח"צ
היי סקול פסטיגל. צילום: יח"צ

בניגוד למופעי הפסטיגל בשנים עברו, שבמרכזם עמדו עלילות פנטסטיות, עלילת "היי סקול פסטיגל 2015" לחנוכה הקרוב מתקיימת בבית ספר תיכון, כך שהתחפושות הגרנדיוזיות שמלוות את הפסטיגל בדרך כלל פינו מקום לבגדים מתאימים לתיכוניסטים. הבגדים עוצבו בשיתוף פעולה עם קסטרו, שישיקו לרגל שיתוף הפעולה קולקציית קפסולה של תלבושות המופע במידות ילדים. הקולקציה תימכר בחנויות הרשת ובאתר קסטרו. לצורך צילומי הקולקציה גויסו פרזנטור קסטרו עומר דרור (22) שמופיע בפסטיגל בתפקיד מלך הכיתה, וכוכבי הילדים (המשחקים לצדו גם בסדרת הנוער "גאליס") אליאנה תדהר (23), דניאל מורשת (21) ושירן סנדל (28). לרגל הצילומים הוצמד לכל אחד מהם ילד דומה לו. בין חילופי הבגדים פגשנו את כוכבי הילדים לשיחה על הפסטיגל ועל מעמדם ככוכבי ילדים.

עומר, תפור עליך להיות מלך הכיתה.

"דווקא הייתי שמח לווייב שונה, משהו שהוא פחות אופייני לי, כמו משקפיים, לשחק בכיתה של השקופים (החנונים – עי"י). זה היה יכול להיות מגניב להכניס איזה טוויסט קטן. אף פעם לא התנהגתי כמו מלך הכיתה. לא הייתי יוזם, מארגן או מנהיג. הייתי אחד מכולם".

בחודש האחרון הצטלמת לתמונת שער סקסית במיוחד, מה לזה ולילדים?

"אני לא חושב שיש בשער שצולם ל'פנאי פלוס' מיניות. אין עירום. היום ילדים חשופים למידע בגיל צעיר מאוד. מהרגע שאתה נולד אתה מחזיק טאבלט ביד שמחובר לרשת שמחוברת לכל המידע שיש לנו בעולם. אין הגבלה וגם אין פיקוח. התורה של המדיה השתנתה, אני משתדל לא להגזים".

ומה מוגזם בעיניך?

"שמבקשים ממני בזמן הריאיון להרים חולצה ולספור כמה ריבועים יש לי. פה עובר הגבול".

היי סקול פסטיגל. צילום: יח"צ
היי סקול פסטיגל. צילום: יח"צ

מורשת לעומתו, מעיד על עצמו שהיה "חנבץ" שאהב מאוד ללמוד והיה מתקן את המורים בשגיאות בעברית ובתאריכים היסטוריים. תדהר מגלה שהייתה ילדה שקטה ולא מעורבבת. בפסטיגל היא משחקת ילדה שמגיעה לבית ספר חדש, שם היא משתתפת בתחרות שירה, זוכה וגונבת את הפוקוס ממלכת הכיתה (בגילומה של שירן סנדל) שמפעילה מניפולציות ודואגת שהריאיון לרדיו הבית ספרי עם תדהר יסולף, כך שיישמע שהיא מלכלכת על כולם. "הדמות שלי עוברת שיימינג", מספרת תדהר. "אני אוהבת מאוד את הסיפור, הוא מרגיש כמו שילוב של 'גלי', 'היי סקול מיוזיקל' עם קצת 'תהילה'".

להתעסק בשיימינג במופע ילדים זה לא מבאס?

"זה מצוין. אני לא חושבת שאנחנו ממציאים את הגלגל, אלא מתעסקים בתופעה שקיימת בשטח. הרשת החברתית הפכה לפומבית וחזקה יותר, ובעמוד האינסטגרם שלי אני רואה לפעמים ילדות שמקללות ורבות זו עם זו. ילדים מספרים לי על קבוצות ווטסאפ שנפתחו במיוחד כדי ללכלך על ילד מסוים. זה קיים בכל פלטפורמה חברתית".

איך הופכים לכוכב ילדים?

תדהר: "לא תכננתי להיות כוכבת ילדים, השאיפה הייתה להיות שחקנית ולעמוד על במה. במקרה התקבלתי ל"גאליס", והדמות שאני משחקת שם היא כזאת שכולם מתחברים אליה ובמיוחד ילדים, זה רק טבעי".

מורשת: "אני לא רואה עצמי כ"כוכב ילדים", זאת לא העבודה שלי, אני שחקן שמשחק בסדרת נוער שהצליחה".

דרור: "כל אחד עם הצבעים שלו, אין מתכון אולטימטיבי ל"איך להיות כוכב ילדים". נגר טוב לא מעיד על סוד ההצלחה שלו, הוא פשוט עושה את מה שהוא עושה הכי טוב".

הערצה של ילדים היא טוטאלית. יש לה גם צדדים פחות נעימים?

מורשת: "ילדים זאת שמחה וברכה, אני מאוד אוהב ילדים, אבל כשמשיגים את הטלפון שלך זה מציק. החלפתי את מספר הטלפון שלי חמש פעמים בשנים האחרונות. החברים שלי כבר צוחקים עליי שיש 'דניאל חדש חדש חדש חדש'".

תדהר: "זה קשה, כי ילדים רוצים רק אהבה ללא גבולות, ויש את הימים שבהם אני רוצה לבהות בקיר ואני לא מצליחה להשאר נחמדה. אני זוכרת שיצאתי יום אחד מהדירה ופגשתי שתי ילדות שהמתינו מחוץ לדלת שלי עם מתנה. מאוד נלחצתי, ואחרי שהתעשתתי אמרתי שאני מעריכה את זה, אבל שלא יבזבזו עליי כסף לעולם. זה חצה את הגבולות".

היי סקול פסטיגל. צילום: יח"צ
היי סקול פסטיגל. צילום: יח"צ

דרור: "זה לא קשה לי, אני מוקיר את זה. אני עדיין ילד בראש ומבין את הראש שלהם. יש פעמים שבהן אני מוצא את חברתם של ילדים מעניינת יותר מאשר זו של החברים שלי, שיכולים לשעמם אותי לפעמים. פעם יצאתי להופעה בקריית גת, והדרך מהרכב לבמה הייתה כמו בסרטים. מאות ילדים טיפסו עליי כשלצדי רק סלקטור אחד שמנסה למנוע מהם לגעת בי, זה לא צלח. מצאתי את עצמי קבור בין המון ילדים וגם שם חייכתי וזרמתי, עד שמישהו תפס אותי והעיף אותי לבמה".

קשוח. איך מתמודדים ברגעים האלה?

דרור: "אלו ההשלכות של המקצוע, זה כמו שנהג מונית יתעצבן שיש לו פקקים, זה המקצוע".

תדהר: "פעם הייתי מנתקת את עצמי מהעולם וממשיכה להצטלם ולחייך לכולם. הגעתי למצב שבו הרגשתי שאיבדתי את המרכז שלי. היום אני לא אומרת לא לילד, הוא לא אשם שקמתי ביום רע. אז יש ימים שבהם אני מחייכת עם שיניים, ויש ימים שבלי".

העבודה עם ילדים גורמת לכם לחשוב על ילד משלכם?

תדהר: "זה לא חודר אליי ברמה הזו. אני צעירה ויש לי עוד זמן עד שארצה משפחה משלי".

דרור: "מגיל קטן היה החלום שלי לעשות מספיק כסף כדי להחזיק את המשפחה שאני רוצה. העבודה שלי עם ילדים מקרבת אותי עוד יותר לזה".

מורשת: "תמיד אחשוב על משפחה. כמה שאני אוהב את המימוש העצמי שלי, משפחה חשובה יותר".

לכוכבי ילדים צעירים יש נטייה להישאב אל תוך עולם הילדים ולהיתקע שם לנצח.

תדהר: "כמה פעמים הציעו לי להיות מנחה בערוץ הילדים וסירבתי. אין לי תכנון מדויק ואני לא חושבת שזה לא יכול להתקיים במקביל".

דרור: "בארץ, התעשייה שלנו קטנה ואין הרבה אופציות. אני עושה גם תכנים למבוגרים ומאוד אוהב את עולם הילדים. אני אשתמש בכישורים שלי בכל מקום שבו תהיה לי האפשרות".

מורשת: "אם אתקבל לסדרה שבה אוכל להביא דברים מהנפש לדמות, אני אלך
על זה".