שוברים שגרה

החופש הוא זמן טוב להתחיל לחפש עבודה חדשה. הנה כמה רעיונות שכנראה לא חשבתם עליהם

מאיה לוי, צילום מאיה בנסון
מאיה לוי, צילום מאיה בנסון
16 ביולי 2014

כולנו חייבים לעבוד תוך כדי הלימודים, אבל בזמן שרובנו בוחרים למלצר במסעדה או לברמן בפאב השכונתי, יש כמה סטודנטים שהחליטו לבחור אחרת. תכירו את הסטודנטים שבחרו ללכת לעבודות קצת שונות מהרגיל:

ברק דרור, צילום מאיה בנסון
ברק דרור, צילום מאיה בנסון

ברק דרור

מה עושה? מפקח על מוצרי המזון המפוקחים בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, אגף הנדסה.

איך הגעתי לעבודה? דרך חברים משותפים בעקבות פרישה של קודמי בתפקיד.

יתרונות:  היתרון הכי חשוב הוא המשמעות והאחריות – אני בטוח שהעבודה שלי יכולה לשנות בפועל, בין אם זה לחסוך לסטודנט כמה שקלים בכיס או קלקול קיבה בבטן. כמובן שעצם העובדה שהעבודה מתקיימת בשטח הקמפוס ובשעות גמישות משחקת לטובתי.

חסרונות: לגלות כמה גדול הקמפוס כשהולכים אותו בכל יום כמה פעמים. ועכשיו ברצינות – לצערי מעט מדי סטודנטים מודעים ל'מפוקחפון' אליו הם יכולים לשלוח הודעות טקסט ולהתלונן על קפיטריות ועגלות בשטח הקמפוס. מבטיח לטפל בכל תלונה!

איך נראה יום טיפוסי? בעיקרון אני עובד לפי לוח חודשי ומפורט. המטרה היא לבקר בכל עגלה ובית-אוכל לפחות פעמיים בשבוע (כולל המכונות האוטומטיות המפוזרות בכל הקמפוס) יחד עם ביקורות מעבדה חיצונית פעמיים בחודש.

סיפור הזוי: מאבטח באחד השערים שהיה משוכנע שאקדח הטמפרטורה שלי הוא אקדח אמיתי. רק הקב"ט שכנע אותו שלא.

דורון רונן, צילום מאיה בנסון
דורון רונן, צילום מאיה בנסון

דורון רונן

מה עושה? מלצרית במועדון חשפנות. (נראה לכם שאני אגיד גם איפה…)

איך הגעתי לעבודה? הייתה לי שותפה שהייתה חשפנית, והיא שאלה עבורי אם צריכים מלצריות.

יתרונות: משכורת טובה, משמרות לא ארוכות.

חסרונות: לעבוד במועדון חשפנות – לראות כל היום בחורות יפהפיות בביגוד מינימלי.

איך נראה יום טיפוסי? בדומה לכל מלצרות באשר היא – ניגשים, מחייכים, שואלים מה רוצים להזמין ובסוף מגישים חשבון ואומרים "לא כולל שירות". ההבדל הוא בבחורות בהלבשה תחתונה שמסתובבות בין הלקוחות ומציעות ריקודים (Lap-Dance), ומופעי במה שמאתגרים את הגמישות והאקרובטיות האנושיים.

סיפור הזוי:

1. פעם אחת פגשתי מישהו שהכרתי מהצבא, שבאותו הזמן היה גרוש טרי ממישהי שהייתה איתי במחלקה. אחרי המבוכה הרגעית של לפגוש מישהי שאתה מכיר במועדון חשפנות, הוא גם ניסה להתחיל איתי.

2. באיזו הזדמנות אחד הלקוחות הקבועים – שגם היה נדיב בטיפים – ביקש לקנות עבורי ריקוד מאחת הבנות, לפי בחירתי. זה היה מביך ומהפנט באותו הזמן.

3. באחת המשמרות יצא לי להכיר בחור שנפרד לא מזמן מחברה שלו, ובא למועדון כדי להתפרק קצת. יצא לי לדבר איתו למעלה משעה על חשבון המשמרת שלי, ולאחר מכן לא ראיתי אותו שם שוב.

הגר שילה, צילום מאיה בנסון
הגר שילה, צילום מאיה בנסון

הגר שילה

מה עושה? מדריכת פילאטיס.

איך הגעתי לעבודה? הגעתי לפילאטיס כמקצוע כשהייתי בצבא- הייתה לנו מילואימניקית שהגיעה וסיפרה שהיא מדריכת פילאטיס ואפילו עשתה לנו שיעור בסופ"ש שסגרנו איתה. אני אפילו לא זוכרת איך קוראו לה.

יתרונות: היתרון הכי גדול בעבודה הוא האפשרות לשלב בינה ובין לימודים – השילוב בין שכר גבוה יחסית לגיל שלי ומעט שעות מאד עוזר לי בזמן הלימודים.

חסרונות: בעיקר חוסר הגמישות – יש לי מחויבות ללקוחות קבועים וללוח משמרות קבוע וזה קצת נוגס בספונטניות שהייתי רוצה. העניין בעיקר מורגש בתקופת מבחנים שבה אני צריכה לסדר מחליפה חודשיים מראש.

איך נראה יום טיפוסי? מגיעה למכון, עוברת על רשימת הלקוחות, מכינה לי בראש מערך שיעור בקווים כללים, שותה קפה עם המזכירה ומקבלת את המתאמנים. השיעור עצמו נעשה לרוב כאשר כל מתעמל ומתעמלת מקבלים תרגילים ספציפיים להם וזו הגדולה של השיטה בה אני עובדת – היא מותאמת לכל אחת באופן אישי.

סיפור הזוי: זכור לי מקרה אחד שבו ליוויתי מתעמלת הריונית לאורך כל ההריון שלה ולאחר מספר חודשים גיליתי שקראה לבתה הגר. לא יכולתי שלא להתרגש.

מאיה לוי, צילום מאיה בנסון
מאיה לוי, צילום מאיה בנסון

מאיה לוי

מה עושה? מדריכה בספארי ברמת גן.

איך הגעתי לעבודה? בדרך הכי בנאלית שיש – מודעה בפייסבוק.

יתרונות: עצם העובדה שהקולגות שלי הן גורילות וג'ירפות, הצוות האנושי המדהים, תחושת הקיבוץ, האוויר הצח והאלפקות שיורקות על מי שמגיע לו.

חסרונות: מבקרים שלא מכבדים את בעלי החיים. קשה להסביר לאדם מבחוץ כמה זה מתסכל ומפחיד עבורנו לראות פחית קולה מתעופפת לחצר השימפנזים. ולא, אי אפשר לזרוק להם בננות!

איך נראה יום טיפוסי? חלק מהכיף של העבודה הוא שאין יום טיפוסי. הקבוצות שמגיעות מאוד הטרוגניות, וההתנהגות של החיות תלויה במיליון גורמים שאי אפשר לצפות מראש.

סיפור הזוי: גרמתי לילדת יום-הולדת בת שמונה לבכות כשסיפרתי לה שאמא-קנגורו לא מרימה את הוולד אם הוא נופל בדרכו לכיס. מאז למדתי להתאים הדרכות לגילאים.

דור פובזנר, צילום מאיה בנסון
דור פובזנר, צילום מאיה בנסון

דור פובזנר

מה עושה? רכז משלחות קצרות של תנועת הצופים.

איך הגעתי לעבודה? הייתי חניך בתנועת הצופים בתור ילד, בהמשך יצאתי לשנת שירות והייתי בגרעין נח"ל של התנועה. אחרי הצבא כשחזרתי מהטיול בעולם הציעו לי לחזור לעבוד בתנועה.

יתרונות: החופש המוחלט ליזום ולעשות דברים שאני אוהב לעשות. אין ימים או שעות מוגדרות ויש הרבה אמון באנשים. בנוסף, זו סביבת עבודה צעירה וכיפית.

חסרונות: אותו חופש שציינתי קודם יכול להיות גם חיסרון – הרבה פעמים נשארים לעבוד עד מאוחר כי העבודה שלי מאוד קרובה לליבי, עובדים הרבה בסופי שבוע ובחגים – בקיצור, נשאבים לעבודה…

איך נראה יום טיפוסי? כל יום שונה מאוד. בתקופה הזו יש הרבה פגישות, הרבה שיחות עם חניכים והרבה אסיפות הורים. בקיץ יהיו לנו כשלושים משלחות שונות ליעדים בכל העולם, ואז יהיה יותר לחץ.

סיפור הזוי: בקיץ האחרון אחת המשלחות שלנו לגרמניה השתתפה במחנה קיץ ונקלעה לסופת גשמים ורוחות שהעיפה את כל האוהלים והרסה את המחנה. הסוף היה טוב, המחנה שוקם והחניכים הישראלים חזרו לארץ מלאים בחוויות ועם המון אהבה למזג האוויר של ישראל.