בוגר שלי מוצלח

מה משותף לחברת כנסת חרוצה, כלכלן מוכר בצרפת, יוצר דוקומנטרי מהטובים בארץ, אשת עסקים מצליחה, מנהל בכיר בענקית אינטרנט ועיתונאי באתר חדשות גדול? מלבד ההצלחה, כמובן, מדובר בשישה בוגרים של אוניברסיטת תל אביב.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר באנשים מאוד מוכשרים, והצלחתם נובעת קודם כל מכך. אך גם למקום בו הם התחילו את הכשרתם האקדמית בתחום בו הצליחו בהמשך, מגיע קרדיט כלשהו. לרגל חגיגות ה-60 שנה לאוניברסיטה, איתרנו כמה בוגרים מצליחנים מכמה תחומים, ושאלנו אותם מה הם מרגישים שלימודיהם באוניברסיטה נתנו להם, ומה זכור להם במיוחד מהתקופה הזו.

קולנוע וטלוויזיה
העיתונאי ובמאי הטלוויזיה בן שני היה סטודנט בחוג ללימודי קולנוע וטלוויזיה ובחוג למדעי המדינה בשנים 1996-1993. כבר בזמן הלימודים עבד שני ככתב בחדשות המקומיות של "ערוצי זהב". בהמשך השתלב ככתב בתוכנית "יומן" בערוץ 1 ולאחר מכן ככתב מגזין ב"שישי" בערוץ 10. משם עבר לתוכנית התחקירים "עובדה" בערוץ 2, בה הוא עובד בשמונה השנים האחרונות. ב-2005 זכה בפרס סוקולוב על התחקיר "שנה לילדי רמדיה".

"הלימודים באוניברסיטה נתנו לי ארגז כלים של עשיית קולנוע עלילתי ודוקומנטרי, שמשמש אותי בעבודה העיתונאית בטלוויזיה", מספר שני. "בשיעורי המשחק הבנתי שהמקום הכי בטוח עבורי הוא מאחורי המצלמה, ולא לפניה". שני זוכר במיוחד את הפקת סרטי הגמר בשנה השנייה ללימודים. "זה היה קיץ מטורף שבו כמעט לא ישנו, והסתובבנו בכל הארץ כדי לצלם סרט שהיה אמור להיות קצר, רק עשר דקות, אבל הפך להיות סרט של שעה שלמה. קראו לו "חרדונים", הוא אחד האהובים עליי עד היום". שני היה הצלם של הסרט, והוא עבד עליו יחד עם איתי לב ("אחד המוכשרים שהכרתי"), שהיה הבמאי. "כשחומרי הגלם חזרו מפיתוח במעבדה באירופה חשבנו שהייתה תקלה שדפקה את כל הצילום. הייתי שבוע באבל על האובדן של כל העבודה, עד שגילינו שזו בעצם הייתה טעות של המעבדה, וכל הצילומים יצאו בסדר. זה היה רגע גדול של אושר".

מדע וטכנולוגיה
סגן נשיא Google העולמית ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, פרופ' יוסי מטיאס, החל לימודי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב בשנת 1985. בהמשך גם חזר לאוניברסיטה כחבר סגל בחוג למדעי המחשב. מטיאס החל את דרכו ב-Google ב-2006, לאחר שמונה להקים ולהוביל את מרכז המחקר והפיתוח של החברה בתל אביב.

כעבור שמונה שנים מונה לסגן נשיא בחברה העולמית. תחת הובלתו, נעשו במרכז הפיתוח בישראל כמה מהפיתוחים המעניינים במנוע החיפוש של Google, בהם ההשלמה האוטומטית של הצעות לביטויי חיפוש שהמשתמש מקליד, וכן שירות "גוגל טרנדס" שמאפשר לראות את מידת הפופולריות של ביטויי חיפוש מסוימים לאורך תקופה. במקביל, רשם מטיאס יותר מ-30 פטנטים וחיבר יותר מ-100 מאמרים מדעיים. ב-2005 זכה בפרס גֶדֶל (Goedel) למחקרים בולטים בתחום מדעי המחשב, וב-2015 קיבל אות הוקרה מאגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבינלאומית (IEEE) כאחד ממייסדי ההיי-טק הישראלי.

"לימודי מדעי המחשב והמתמטיקה, כמו גם חשיפה לתחומים נוספים כמו פיסיקה והנדסה, נתנו לי כלים לחקור ואף למצוא פתרונות לבעיות בקנה מידה גדול, סייעו לי ביזמות ובהמצאת דברים חדשים, ושימשו אותי בעבודתי המחקרית הטכנולוגית", מספר פרופ' מטיאס. "אנחנו נמצאים בעידן שבו הרבה מההזדמנויות הגדולות נובעות מהיכולת לחשוב באופן יצירתי ומדעי ולהפעיל את הדמיון. רבים מהאתגרים שנחשפתי אליהם בתקופת הלימודים נמצאים היום בחזית העשייה הטכנולוגית". הוא מציין, למשל, את פרויקט הגמר שלו בתואר הראשון, שבמסגרתו כתב תוכנת מחשב שלומדת בעצמה לשפר את יכולתה במשחק לוח. "זה נושא שמהדהד היום בעולם הטכנולוגיה, כשתוכנות מחשב שמבוססות על למידה חישובית ובינה מלאכותית מצליחות לנצח אלופי עולם – דבר שעתיד להשפיע על כל תחומי החיים".

זיכרון מיוחד של מטיאס מתקופתו באוניברסיטה דווקא לא קשור ללימודים עצמם. "זכורות לי במיוחד ההזדמנויות להיפגש בין השיעורים, ולפעמים במקומם, בקפיטריות או על המדשאות עם אשתי שלמדה בפקולטה למשפטים. כך גם ההזדמנויות לבקר במהלך היום את בתנו התינוקת שנולדה בתחילת הלימודים שלנו", הוא מספר. "מתקופת הדוקטורט זכורה לי החוויה של עבודת המחקר בקבוצה שכללה חוקרים מהטובים בעולם, גם מהצד המדעי וגם מהצד הפרסונאלי. רבים מהם הפכו בהמשך להיות חברים ועמיתים למחקר ולעבודה".

פרופ יוסי מטיאס. צילום: יורם רשף

פוליטיקה
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) הייתה סטודנטית למדעי המדינה בשנים 1995-1992. בהמשך המשיכה גם לתואר שני בתקשורת פוליטית. רוזין מכהנת כחברת כנסת מזה כשלוש שנים, ולפני כן כיהנה כמנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. את דרכה הפוליטית החלה עוד בזמן הלימודים, כשהתנדבה במסגרת אחד הקורסים בלשכתה של חברת הכנסת יעל דיין. בהמשך עבדה גם כעוזרת הפרלמנטרית שלה ולאחר מכן של חברת הכנסת נעמי חזן, ובהמשך כיועצת בכירה לשר המסחר והתעשייה רן כהן. לאחר מכן עבדה כיועצת פוליטית של עמותות וארגונים שונים. רוזין נבחרה על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה כפרלמנטרית מצטיינת לשנת 2013.

"התואר הראשון נתן לי את הבסיס התיאורטי לחיזוק העמדות שבהן האמנתי, והתואר השני היה חשוב במיוחד מבחינת ההשפעה על הקריירה הפוליטית שלי. הבחירה שלי להתנדב בכנסת גרמה לי פשוט להתאהב במקום", היא מספרת. "כשהתחלתי ללמוד, הכיוון שלי היה יותר דיפלומטיה ומשרד החוץ, ופתאום הבנתי שהפוליטיקה זורמת בעורקיי וזה הדבר שהכי חשוב לי ושהכי מעניין אותי. אם לא אותו קורס שפתח לי את העיניים, יכול להיות שבכלל לא הייתי מגיעה לכנסת". משמעותית במיוחד עבורה הייתה עבודת התזה בנושא חוק הבחירה הישירה בהנחיית פרופ' גדעון דורון. "הוא הרשה לי לכתוב תזה שנוגדת את תפיסת עולמו, כולל ספר שהוא כתב בנושא. יכולנו להתווכח בצעקות ולכעוס אחד על השנייה ממש, והיו לנו ויכוחים קולניים. אבל אני חייבת לו המון על האפשרות הזו שהוא נתן לי לחשוב עצמאית וביקורתית וללכת עם מה שאני מאמינה בו.

"אני זוכרת את השיעור הראשון בתואר השני, כשפרופ' דורון נכנס ואמר שהוא הולך לעשות לנו מבחן קטן. הוא ידע שאני עובדת בכנסת ואמר לי 'את לא עונה', ואז התחיל לשאול מי זה שר החקלאות, ומי זה שר התיירות וכולי. לרוב הסטודנטים פשוט לא היה מושג", היא משחזרת. "זה היה לקח חשוב – מצד אחד לקח של צניעות לעצמי, ומצד שני הבנה עד כמה הפוליטיקה לא באמת נגישה לכולם, ואנשים לא מעורבים ולא מכירים את השרים ואת חברי הכנסת ואת פעילותם".

חברת הכנסת מיכל רוזין

התוכנית הבינלאומית
כריסטופר דמביק הגיע לאוניברסיטה בשנת 2008 מפריז, כדי לעשות בה את שנתו האחרונה של התואר הראשון, במסגרת חילופי סטודנטים. כיום דמביק הוא כלכלן מאקרו בחברת הבת הצרפתית של בנק ההשקעות הדני "Saxo Bank", והוא מופיע על בסיס כמעט יומיומי בתוכניות טלוויזיה שונות כפרשן מומחה לענייני כלכלה מקומיים ועולמיים. לאחרונה זכה בפרס של סוכנות הידיעות "רויטרס" כפרשן שנתן את התחזיות המדויקות ביותר הנוגעות לכלכלה הצרפתית בשנת 2015. בימים אלו עוסק דמביק בהפקת תוכנית טלוויזיה כלכלית משלו, שעתידה להיות משודרת בצרפת בשנה הבאה. בנוסף, הוא מעורב בפוליטיקה ומשמש כנציג מועצת העיר באזור הכפרי של צרפת מאז 2014.

"משום שהגעתי במסגרת חילופי סטודנטים, למדתי מגוון רחב של נושאים, בהם עברית, מדעי המדינה, כלכלה, היסטוריה של המזרח התיכון ועוד. זה היה מאוד אינטנסיבי", הוא נזכר. "אבל זו הייתה תקופה מצוינת של למידה ושל שחרור. המזרח התיכון תמיד עניין אותי, וזו הייתה הזדמנות להעמיק בו יותר. התקופה הזו תרמה לי גם לביטחון העצמי, משום שהייתי צריך להתאים את עצמי לסביבה חדשה לגמרי".

החוויה הטובה הביאה את דמביק להחלטה לחזור לישראל ב-2009 כדי לעבוד במחלקה הכלכלית של שגרירות צרפת בתל אביב. "אני זוכר שהמרצים באוניברסיטה היו מאוד נגישים, וזה לא תמיד ככה בצרפת. זה הדבר שהכי הפתיע אותי בהתחלה. לא אשכח גם את אופן הלימוד של המרצה לכלכלה, שהיה ממש טוב בלהסביר רעיונות מורכבים בדרך מאוד פשוטה. אין ספק שהוא גרם לי לאהוב יותר את התחום ויש לו השפעה גדולה על הקריירה המקצועית שלי. בישראל גם למדתי לדבר אנגלית באופן יותר שוטף. עד היום אנשים אומרים לי שיש לי מבטא ישראלי כשאני מדבר אנגלית".

מזרחנות
רועי קייס, הכתב לענייני העולם הערבי של אתר "ynet" בארבע השנים האחרונות, היה סטודנט להיסטוריה של המזרח התיכון בשנים 2012-2009, במקביל ללימודי תעודה בעיתונאות בבית הספר "כותרת". "אני חושב שהלימודים הגבירו את האהבה שכבר הייתה לי לתחום, וגם העמיקו והעשירו את הידע שהיה לפני כן. מטבע הדברים, איש חדשות עוסק בהתרחשויות העכשוויות והמידיות, ולפעמים חסרה לו התמונה המלאה שקשורה להתרחשויות ההיסטוריות. יש קורסים שזכורים לי מאוד לטובה בעיקר בזכות מרצים נהדרים שהעבירו את החומר בצורה מרתקת, תוך חיבור בין העבר להווה. החיבור הזה קריטי להבנת ההתפתחויות הדרמטיות במזרח התיכון בשנים האחרונות".

קייס מעיד כי לא פעם העיף מבט בסיכומי שיעורים ובמאמרים מהתואר, כדי להבין תופעות ותמורות במדינות השונות. "אין ספק שלא מעט מהידע שרכשתי משתקף בעבודה העיתונאית שלי, אפילו בלי שאני שם לב לכך. גם הכרתי לא מעט חברים ועמיתים באוניברסיטה, שאני נמצא איתם בקשר אישי ומקצועי עד היום", הוא מספר. "אני זוכר במיוחד שני קורסים שבמסגרתם היינו אמורים לצאת לסיור במצרים ובטורקיה, אבל בסופו של דבר הם בוטלו בגלל סיבות ביטחונית. סימבולי מאוד למצב באזורנו".

כלכלה
אשת העסקים אירית איזקסון למדה באוניברסיטה לתואר ראשון בכלכלה בשנים 1974-1971. בהמשך חזרה גם לתואר שני בחקר ביצועים, בבית הספר למינהל עסקים. משנת 1999 משמשת איזקסון כחברת דירקטוריון בנק הפועלים. בין השנים 2013-2008 הייתה יו"ר חברת ישראכרט, וכן הייתה בעברה דירקטורית גם בקבוצת "אי.די.בי" ובקבוצת "החברה לישראל". ב-2011 נבחרה על ידי "גלובס" לאחת מ-50 הנשים המשפיעות ביותר בישראל.

"לימודי התואר הראשון בכלכלה העניקו לי את הבסיס החיוני של ראייה מקרו-כלכלית בכלל וראיית המשק הישראלי בפרט, ופיתחו אצלי את הסקרנות האינטלקטואלית הנדרשת לצורך ערנות והבנה של סיטואציות כלכליות", היא מספרת. "לימודי התואר השני היו מרתקים והנחילו לי כלים אנליטיים מעשיים ששימשו אותי לאורך כל דרכי המקצועית, בהם מודלים להתמודדות עם בעיות במישורים רחבים כדוגמת ניהול מלאי, ייעול תורים, ניהול תהליך קבלת החלטות ואופטימיזציה של תהליכים". לדבריה, גלריית המרצים הייתה מרשימה מאוד וכללה אנשים שרובם היו מעורבים באופן פעיל גם בעולם העסקי. במהלך התואר השני עבדה איזקסון כמתרגלת של ד"ר צבי ליבר, שהיה החונך שלה.

"אני זוכרת שנרשמתי לסמינר בחקר ביצועים שניהל מרצה אורח, ואני הייתי האישה היחידה. ביום הראשון המרצה סירב לקבל אותי משום שהייתי בהריון מתקדם, אבל לאחר לחץ מאסיבי שלי הוא הסכים". נושא העבודה שלה היה אופטימיזציה של מערכת הרמזורים בצומת תל ברוך. "כדי להוכיח את יכולותיי מצאתי את עצמי עומדת על גבעה מעל הצומת, כשאני בחודש תשיעי, ומבצעת את המדידות הנדרשות. בהמשך, למחרת הלידה, כתבתי בבית החולים את רוב העבודה. כמובן שהייתי אטרקציה לאחיות. המקרה הזה לימד אותי לאורך כל דרכי המקצועית על הצורך להתמודד על מקומי 'למרות היותי אישה', מאחר שבתקופה ההיא, בניגוד להיום, הייתה אפליה".