לא בפוקס
כנראה שבשמו של פרופסור קמיל פוקס נתקלתם לאחרונה לא מעט. ככה זה כשזו תקופת בחירות ואתה הסוקר הראשי של ערוץ 10 ושל עיתון "הארץ". אולם, האם ידעתם שבנוסף לכך, הוא גם חלק מסגל החוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב?
"אני באוניברסיטת תל אביב מאז שאני זוכר את עצמי", מעיד על עצמו פרופסור פוקס, "התחלתי ללמוד כאן מיד אחרי הצבא. עשיתי כאן את התואר הראשון, השני והשלישי. אחר כך נסעתי ל־4 שנים לוויסקונסין וחזרתי בתור מרצה. מאז אני כאן."
מה אתה חוקר כרגע?
"כרגע אני חוקר את הנושא של השוואות בין התחזיות של סקרים טלפוניים ואינטרנטיים. לאחרונה יש אחוז הולך ועולה של אנשים שלא עונים לסקרים הטלפוניים. בנוסף, אני חוקר מה גורם לאנשים כן לענות לסקרים. ישנם מחקרים מעניינים שבודקים מהן מילות המפתח שמגדילות את הסיכוי שאדם ישתתף בסקר, למשל."
בעבר, רבים ממחקריו של פוקס עסקו ברפואה, תחום הפסיכיאטריה ותופעות שקשורות באוזן התיכונה. מחקרים שבוחנים טיפולים וניסויים קליניים. "כשעושים ניסוי קליני כדי לדעת אם טיפול מסוים עוזר השאלה היא תמיד: עוזר יחסית למה?", הוא מסביר, "אחת השיטות כדי לבחון טיפולים היא Double Blind – בוחנים מספר טיפולים במקביל על האנשים שהסכימו להיכנס לניסוי. החולה והרופא לא יודעים איזו תרופה החולה קיבל. חלק מקבלים את תרופה א' וחלק את תרופה ב' ורק אחרי זמן מסוים מתחילת הטיפול מתחילים לבדוק את ההשפעה. כך מנטרלים את אפקט הפלסיבו", והוא ממשיך, "סטטיסטיקה זה המקצוע הכי מעניין בעולם", "באים אלינו אנשים עם המחקרים שלהם בשלבים הכי מעניינים, קודם כשמתכננים את המחקר ואז אחרי איסוף נתונים של שנתיים. הסטטיסטיקאי מקבל את כל התוצאות וקובע אם הטיפול עובד או לא. זה מרגש בצורה בלתי רגילה, הרבה יותר מאשר סקרי הבחירות. אתה יודע שאתה עושה דברים אמיתיים שמסייעים לאנשים וזו תחושה מדהימה. הייתי צריך להיות רופא."
השנה פוקס אמנם לא מלמד, אך הוא מעיד על עצמו שהוא אוהב מאוד את ההוראה. "ההוראה בשבילי היא לא פרנסה, אני מוכן ללמד גם חינם בתנאי שזה קורס מעניין. הדבר הכי קשה ביציאה לגמלאות היא לא ללמד. החלק האהוב עליי הוא הסטנד אפ, לראות את תגובות הסטודנטים עין בעין, לתת שואו. זו התחושה הכי חיה שיש, אנשים מקשיבים, אתה מגיע אליהם. כשאתה מלמד קורס ורואה שבאנשים לא מתעורר שום עניין, זה מאוד לא כיף."
מה דעתך על זה שרוב הסטודנטים לא אוהבים סטטיסטיקה?
"אני תמיד מסביר שסטטיסטיקה לא צריכה להיות כזו, לא צריך לתת דוגמאות כמו זריקת כדורים לתאים, זה משעמם. אם יתנו דוגמאות שרלוונטיות לנושא הלימודים, למשל ראיות סטטיסטיות במשפט לסטודנטים למשפטים, יהיה עניין. אני חושב שסטטיסטיקה זה המקצוע הכי מדהים כי היא מסבירה מה בעצם אנחנו רואים בנתונים. אפשר להציג קודם את חשיבות הנושא ואחר כך את התיאוריה. בארה"ב נותנים בהרבה מקרים את הקורס מבוא לסטטיסטיקה דווקא לפרופסורים הגדולים שיודעים הרבה ויכולים לעשות הקשרים וגם אצלנו מתחילה להיות מגמה כזו. זו לא בושה ללמד קורסים גדולים ואני ממליץ מאוד."
איך הגעת להיות הסוקר הראשי של ערוץ 10?
"כבר הרבה זמן אני עורך את התחזיות של ערוץ 10 וגם את תחזיות ליל הבחירות. הגעתי לזה במקרה", הוא צוחק, "לפני 20 שנה התחלתי לעשות את תחזיות הבחירות בטלוויזיה, העסק התפתח מערוץ 1 לערוץ 2 ולבסוף לערוץ 10 וגם לעיתון "הארץ", אני עורך את הסקרים שלהם מהיום הראשון שהם התחילו לעשות סקרים. בתחזיות הראשונות של מינה צמח ביקשו ממני לעשות עבורה את ניתוח הנתונים. באותו הזמן שנינו השתתפנו בתכנית בטלוויזיה החינוכית בשם "רואים שש שש" שהתעסקה גם בסטטיסטיקה ומשם זה התגלגל."
איך נראה היום שלך בתקופת הבחירות?
"כמו כל יום אחר. תקופת בחירות לא שונה מהיום יום, זה פשוט לחוץ ומלחיץ. מספר הסקרים שיש לנו לא עמוס. צריך להתכונן לליל הבחירות אבל אין הרבה מה לעשות חוץ מלבחור את הקלפיות שנדגום. כל שבוע יש סקר בערוץ 10 וכל 3־4 שבועות יש סקר בעיתון "הארץ". מדי פעם יש גם סקרים שמוזמנים על ידי מפלגות אבל מעט ועושים אותם כמו כל סקר אחר. אין לחץ מבחינת מספר שעות העבודה, הלחץ הוא שהם רוצים את התוצאות מהיום לאתמול אז עובדים קצת מאוחר."
ואם התחזיות שלך יתגלו כלא נכונות? יש סיכוי כזה בכלל?
"אני מודה שאני לא חי טוב עם הסיכוי שחלק מהתחזיות יתבדו", הוא אומר, "צריכים להכיר ברצינות בכך שלכל התחזיות יש בעייתיות מסוימת", והוא ממשיך כשעל הדרך נותן לנו הצצה קצרה לשיעור קטן בסטטיסטיקה מפי פרופסור קמיל פוקס: "בעייתיות אחת היא טעות מקרית, כלומר: אם נשאל 600 איש את שאלות הבחירות ובאותו יום עוד 600 איש אחרים התוצאות יהיו שונות. בעייתיות נוספת היא הטיה, כלומר: כשאנשים מסוימים לא עונים לשאלות, אם הדעות שלהם שונות מאלה שכן עונים תהיה הטיה. הטיה נוספת היא כשאנשים לא החליטו למי יצביעו, אבל בעצם העובדה שאני שואל אותם הם יקבעו דעה באותו רגע. בגלל כל אלה מה שמומלץ כסטטיסטיקאי זה להסתכל על מספר סקרים ביחד, לראות ממוצע ולראות אם זו אותה מגמה. במקרה כזה יהיה יותר סיכוי שהדבר נכון, אבל אם אנשים לא החליטו ההטיה היא אצל כולם."
פוקס מדגים עליי סימולציה קטנה של סקר, ושואל אותי למי תכננתי להצביע. אני מספרת לו על ההתבלטות שלי והוא מנתח את העניין: "רוב ההתלבטויות הן בתוך הגוש. אבל יש אנשים שמצביעים הצבעה אסטרטגית, אם תראי לפי הסקרים שיש סיכוי טוב שמפלגה מסוימת תרכיב את הממשלה יש סיכוי טוב שתצביעי לה. אופציה שנייה של הצבעה אסטרטגית נובעת משיקול הפוך, דווקא כדי לחזק מפלגה חלשה."
איך אתה ממליץ לנו, כסטודנטים, להיות צרכנים ביקורתיים של סקרים בתקופת בחירות? למה חשוב לשים לב?
"ראשית לא להסתכל על סקר אחד בפני עצמו אלא על כמה סקרים ביחד, על ממוצעים ומגמות. יש לזה רמת אמינות יותר גבוהה מאשר בכל סקר בנפרד, לדוגמה: אם אנחנו רואים שמישהו עולה באופן מובהק בכל הסקרים. לא להתייחס כמה מנדטים בדיוק כל אחד מקבל. לזכור שהשאלה בסקרים היא "אילו הבחירות היו מתקיימות היום למי תצביע?", אבל הן לא מתקיימות היום! יכולים לקרות דברים שישנו לחלוטין את מפת הבחירות ולפוליטיקאים יש עניין לשנות את האג'נדה לכזו שיותר מתאימה להם. אחד רוצה שאנשים ידברו על יוקר המחייה, שני מעוניין שהנושא החשוב יהיה בטחוני והשלישי רוצה לומר אמירה כללית על מיהו המתאים ביותר לראשות הממשלה. כל אחד מהם ימשוך את מערכת הבחירות לכיוון שלו ודברים יכולים להשתנות. בנוסף, גם האיומים החיצוניים יכולים לשנות את התוצאות. צריך להיות מודע שיש שיעור טעות לא מבוטל בכל סקר נפרד אבל ביחד הממוצעים יותר אמינים. אם סקר אחד נראה מאוד שונה, זו תצפית חריגה וזה יכול להיות מקרי."
אתה מאמין שסקרים יכולים להבנות את המציאות, שביצוע הסקרים עצמם עשוי להשפיע על התוצאה?
"יש הרבה מחקרים בנושא הזה. ההכללה הזו היא לא נכונה. נעשו מחקרים לגבי ההשפעה של הסקרים בקנדה ומה שמסתבר הוא שרוב האנשים לא זוכרים מה אומרים הסקרים וההשפעה היא בשוליים. אולם ברוב הגדול של הדברים ההשפעה היא בהצבעה אסטרטגית."
המצביעים בארץ נוטים לשנות את הצבעתם בין מערכות בחירות?
"בשתי מערכות הבחירות האחרונות האלקטורט זז ימינה. אנשים משנים את דעתם בעקבות אירועים שקרו, חלק מהתזוזה נובעת מהפחדות אבל חלק ממנה גם נובעת מהעובדה שיש חוסר אמון במה שקורה במדינות ערביות: האביב הערבי, האינתיפאדה, איראן, דאע"ש וכו'. כל אחד לוקח את זה בצורה אחרת ומגיע למסקנות אופרטיביות אחרות מהמצב, לסגור את עצמנו כמה שיותר או דווקא לנסות להגיע למשהו אחר."
לסיום, פרופסור פוקס קורא לכולם ללכת להצביע והכי חשוב: "And let the best man win!".