עם גבינה, בבקשה

מחפשי מאנצ' ליליים, מצאנו את המקום הלוהט והטעים עבורכם: 'דה דיינר' על אבן גבירול. מטבח פתוח ומעולה, אלכוהול מגוון (אבל קצת יקר) ובעיקר אווירה גרובית. ביקורת פאב

איפה היינו? דה דיינר, אבן גבירול 14

הדילמה הגדולה ביותר כשיוצאים לבלות היא לא לאן יוצאים הערב – אלא לאן הולכים לאכול אחרי הבילוי. הדרישות לא כל-כך פשוטות בשעה כזו של הלילה: שיהיה טעים, יחסית מהיר, זול, והכי חשוב – קרוב, כי אף אחד לא נמצא במצב שמאפשר לו ללכת יותר מדי עכשיו. ובכן, הביקורת הזו מיועדת לכל אותם מחפשי מאנצ' ליליים שנוהגים לתור את רחובות תל אביב בחיפושם אחרי הפתרון המושלם – כי נראה שמצאנו בדיוק את המקום בשבילכם. תכירו: "דה דיינר" על אבן גבירול.

שירות: הגענו שבעה רעבים ורעבות בשעה 23:00 בלילה ביום חמישי, כך שת'כלס – למצוא לכולנו מקום זה סיפור לא פשוט. עם זאת, ועל אף שהובטחו לנו לא פחות מארבעים דקות המתנה, מצאנו את עצמנו סביב השולחן תוך בערך עשר דקות. המלצר שלנו, אמיר, דאג להישאר חייכן כל הערב ודיבר אלינו בלי שום פלצנות יתרה, שהאמת די ציפינו לה, בהתחשב בעובדה שהמקום הוא למעשה מעין מסעדת-בת של 'גוצ'ה'. הוא היה אפילו מספיק הוגן כדי להודות בפנינו שהצלחות החמות שהוגשו לנו לא נועדו להגיע בטמפרטורה החמימה והמתחשבת הזו, אלא פשוט יצאו הרגע מהמדיח.

אווירה: שילוב מנצח של דיינר אמריקאי קלאסי ופאסון אמיתי. התלבושות של המלצרים לא נראות מגוחכות בכלל, למרות שהן בקלות יכולות להיות כאלו, הבר נראה איכותי ומושקע וספות-הדיינר הקלאסיות לא נראות זולות. המקום עצמו גדול ומרווח, ובאמת שכיף לשבת כאן.

מוזיקה: גרוב טוב של שנות ה-90 שדי גורם לך לרצות לקום ולרקוד – אבל אף אחד לא עושה את זה, ואתה הרי לא תהיה הראשון שיקום. החיסרון הבולט הוא הווליום המעט גבוה מדי, בהתחשב בעובדה שזו מסעדה ולא מועדון.

אוכלים שותים: התפריט, כמצופה ממסעדת-בת של 'גוצ'ה', מלא כל-טוב: דגים, פירות ים, עוף, וכמובן – המבורגרים עם מגוון תוספות. בימי א'-ה', יש 1+1 על ההמבורגרים הבסיסים, כלומר שני המבורגרים של 250 גרם ב-27 ש"ח לאחד, והאמת – הם באמת טובים. עם זאת, הצ'יזבורגר היה מלוח מדי לטעמנו, וצלעות הטלה (שהיו חלק מספיישל מיוחד) היו קצת חסרות טעם. גם בגזרת האלכוהול יש מגוון רחב של אפשרויות, עם תפריט משתנה של בירות מהחבית, ובירות בבקבוק שלא מוצאים בכל בר, כמו פרוני ולה-שוף. החיסרון: מחירי השתיה גבוהים מדי לטעמנו. מדד טובורג-גולדסטאר: חצי ג' ב-32.

קהל: בשעות הצהריים תמצאו כאן מבוגרים יותר ואף משפחות, אבל בשעות הלילה המקום מלא באנשים בשנות ה-20-30, או בקיצור, כמוכם. אגב, אנשים באים לכאן לאכול אחרי בילוי, אז שימו גם אתם איזה משהו נחמד עליכם לפני שתבואו. כפכפים או מוקסינים? מוקסינים.

עישון: רק בחוץ. בפנים, איפה שהרוב המוחלט של האנשים נמצא, לא מעשנים. סרטן ריאות? אין.

פיק-אפ: לא כאן. מה לעשות, אין סיכוי שתצליח להתחיל עם הבחורה בשולחן ליד כשאתה מחזיק המבורגר מטפטף ביד, והיא בולסת צ'יפס. מונית לכמה? 1.

ניקיון: אין טענות בתחום הזה. המטבח הפתוח נותן אפילו עוד יותר הרגשת ביטחון. למקלחת או למיטה? למיטה.

סיכום: אם אתם מחפשים מקום לאכול בשעה מאוחרת – ואתם לא לבד – הדיינר הוא המקום: המבורגר קלאסי מהדיל של 1+1 ושליש גולדסטאר חורגים רק בכמה שקלים מהתקציב שלנו, ובאמת נחמד לשבת כאן. מה צריך יותר בשלב הזה של היום?

ציון: 3.5 (מתוך 5)