לא רואה בעיניים

רועי נחום גדל בירושלים, למד בבצלאל ואחר כך נסע לחילופי סטודנטים בקופר יוניון. מפה לשם, עכשיו הוא ופאף דדי מחליפים כיפים, ג'סטין טימברלייק קופץ לבקר וגם ג'יי זי קונה ממנו עבודות. איך זה קרה לו? ראיון

רועי נחום
רועי נחום
30 במרץ 2014

דבר העורך, שלומי שבן: את סיפור הסינדרלה של רועי נחום שמעתי מכל מיני אנשים. לפני חודשיים נסעתי לאל.איי וחבר משותף הכיר בינינו. ראיתי את האמנות המסעירה שלו, ואיך הוא מתנהל בנינוחות בלב סצנת האמנות האמריקאית. הנה הסיפור שלו.

"Started from the bottom now we here", המהם הראפר דרייק (ובצדק) לפני קצת יותר משנה והפך את המשפט הפשוט הזה להמנון התקופה האחרונה. מטבענו כיצורים אנושיים, חמודים וטיפשים, בכל פעם שאנחנו נתקלים בסיפור הצלחה, משהו בלב שלנו הופך לעיסה מפגרת. במאי2012 , כמה חודשים לפני שהלהיט של דרייק שוחרר לעולם, הציג רועי נחום את התערוכה השנייה שלו בניו יורק בגלריית הבית שלו בדאון טאון, ״Nahmad Contemporary Gallery״. שם התערוכה היה “Open Your Eyes” והיא הציגה את מוקד העיסוק של נחום. האופן שבו אנחנו מסתכלים על אמנות ואיך חווים אותה אנשים שלא מסוגלים לראות. כנראה נחום רואה משהו כמו שצריך. באותה תערוכה ביקרו20 אלף איש.

נחום, ירושלמי בן 34, הגיע לניו יורק לפני שמונה שנים במסגרת חילופי סטודנטים של בצלאל, התאהב בעיר והחליט להישאר. ההימור הזה נגמר ממש לא רע. כיום הוא מוכר עבודות בעשרות ומאות אלפי דולרים לאספני האמנות החשובים בעולם ומבשל במקביל תערוכות בברלין, לונדון וניו יורק שעתידות להיפתח בשנה הקרובה. חוץ מזה הוא עיצב כמה מהמקומות החמים בניו יורק (וואן אוק, אמבר רום, סאות'רן הוספיטליטי) ומתערבב עם כמה מהשמות הבוערים בעיר. ללאונרדו דיקפריו, נגיד, יש עבודה שלו בבית, לג׳יי זי וביונסה שתיים, וגם אלישיה קיז פינקה עצמה בשני נחומים. לג׳סטין טימברלייק ולג׳סיקה ביל יש חמש עבודות. טימברלייק הוא גם חבר קרוב שרובץ אצלו בסטודיו לא מעט. נחום לא ממש שש לפרט איך כל זה קרה לו. מבחינתו הוא ״פשוט מסתובב איתם״. סיפור יפה: כשג׳ים קארי החליט לנסות את מזלו בתור צייר, הוא ביקש מנחום לצפות בו עובד באופן קבוע. אתם יודעים, הנגאאוט. צ׳ילינג. ברגוע. מתחילים מלמטה ואז אנחנו כאן.

רועי נחום
רועי נחום

איך הכל התהפך? היה רגע שבו אמרת ״פאק, זה קורה״?

״הקריירה שלי כאמן היא תהליך ארוך. אני תמיד שואף להיות טוב יותר. אומרים שאם אתה עקבי תצליח. בשנה הראשונה שלי בניו יורק הגעתי לנקודה שכל הכסף שחסכתי אזל. הייתי בתקופת לימודים ולא הסכמתי לעבוד, רציתי לתת 100 אחוז לעשייה שלי. שום דבר אחר לא עניין אותי. כמה חודשים אחרי שסיימתי את הלימודים בקופר יוניון נשארתי עם 500 דולר בכיס. חשבתי שאין לי דרך להמשיך לרדוף אחרי החלום ותכננתי לחזור לישראל. למזלי אימא שלי התעקשה להלוות לי כסף כדי שאשאר ואמשיך לנסות. זה היה סכום שמימן לי עוד שלושה־ארבעה חודשים בעיר. תמיד אזכור לאמי את מה שעשתה עבורי ואת המאבק בדרך למעלה. הבטחתי להחזיר לה כשיהיה לי. הייתי בלחץ, ידעתי שאני צריך למהר, שאני פשוט חייב לגרום לזה לקרות״.

בשלב מסוים ירד נחום לרחוב ומכר ציורים שלו לעוברים ושבים. אחד מהם היה הבעלים של מסעדת טאו בווגאס, שרכש ממנו במקום כמה ציורים. מאז הוא הפך לסנסציה מקומית שמתרועעת עם קניה ווסט ומחליפה כיפים עם פאף דדי. ובכל זאת, נראה שהוא לא מסתנוור מההישגים האלה.

מה קורה אחרי שמגשימים?

״אם יש לך רעיון ומטרה וגישה, אתה שוכח מהכסף ומכל מה שקשור אליו ויודע שהמשמעות היא פשוט להתעסק בעבודה – כל השאר פשוט יגיע. ההצלחה שלי לא נובעת מכסף, זה לא מעניין אותי. אני נותן לגלריות להתעסק בזה. מעניין אותי לשבור מוסכמות ולעשות דברים אחרת. כל הרעיונות והדברים שאני עושה הם מי שאני״.

מה לך ולעיסוק בעיוורון?

״הרעיונות שלי באים מאנשים. אני מנסה להבין איך אנחנו מתנהגים מבחינה קיומית ולפקוח לאחרים את העיניים. כשהגעתי לניו יורק הדבר שהכי הדהים אותי הוא איך טיפוסים מכל העולם, מכל גזע ולאום אפשריים, חיים בהרמוניה ויוצרים חיים משותפים באי אחד. יש פה כל כך הרבה אנשים ועם זאת אתה יכול להרגיש נורא בודד. משם הכל התחיל. אם הכל מושלם, אז איפה לא מושלם? כיסיתי את העיניים לשבוע שלם. זו הייתה חוויה מטורפת. הדברים הכי פשוטים, כמו למזוג לעצמך כוס מים או למצוא את המפתח הנכון כדי לנעול את הבית, הפכו לדברים הכי מסובכים שעשיתי. אני ממליץ לכל אדם לנסות את זה, אפילו לעשר דקות. זה מעורר השראה".

נחום (מימין) וג'סטין טימברלייק
נחום (מימין) וג'סטין טימברלייק

מה השגת בזה?

"אני מאמין שמהות האמנות היא קומוניקציה. אני מגשים את המחשבות שלי באמנות שלי. אם הצופה, במודע או לא במודע, מתחבר איתן – השגתי את המטרה. זאת התכלית. באמצעות שילוב של ברייל בציור אני מרחיב את אפשרויות התקשור ומגיע גם לאנשים עיוורים, נותן גם להם את ההזדמנות לחוות אמנות. זה לא הגיוני שיש כל כך הרבה אמנות, מוזיאונים וגלריות בעולם, ואין גישה לאנשים שלא רואים. גם כמטפורה וגם לא״.

נא לגעת

נחום גר בסוהו עם אשתו מיה, בלופט מפואר, גדול ולבן, גדוש בעבודות ובמיצבים שלו. על קיר מרכזי בבית מתנוסס ציור מהסדרה "אש". מדובר במסגרת פחם שחורה שבמרכזה חלל לבן עם כיתוב ברייל. הוא משפשף את המסגרת ונוגע בברייל. אני נועצת בו מבט מזועזע. כל החיים לימדו אותי לא לגעת באמנות. לעולם לא אשכח את פניו של השומר הזועם במוזיאון ישראל שכמעט גזר לי אצבע כשהייתי בת 9.

עבודת ברייל של רועי נחום
עבודת ברייל של רועי נחום

ברוב העבודות שלו מתגלים כמה מסרים במקביל שמתגבשים לסיפור ארוך וגדוש אינפורמציה מנטלית. הוא כותב מסרים ושירים בכתב ברייל כתבליט על הקנבס שמיועד, לדבריו, לעורר תחושות ב״צופים״ העיוורים שזהות לתחושה שיכולה להתעורר באנשים המסוגלים לראות. ״רציתי להפתיע את עצמי וליצור משהו לא צפוי״, הוא מספר. "דרך החקירה שלי בעיוורון לימדתי את עצמי לכתוב ולקרוא בכתב ברייל. פיסלתי את קוביות הברייל אחת־אחת על הקנבס עם סכין, ומסגרתי כל קנבס במסגרת זהב מהודרת ששרפתי לפני כדי שתהפוך לפחם. הזמנתי 30 עיוורים לסטודיו שלי, תהיתי איך הציורים האלה יתקבלו ללא חוש הראייה. ואז זה קרה: הפחם של המסגרות עבר לאצבעות של המוזמנים שלי וטביעות האצבעות שלהם יצרו תנועה ושפה על הקנבס שמעולם לא יכולתי לתכנן. קסם נוצר ביום הזה. זה היה אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לי בחיים״.

האמנת שזה יצליח עד כדי כך?

״צריך להאמין. להאמין בעצמך. את העבודות של העיוורון לא הראיתי לאנשים במשך חמש שנים. תוך כדי עבדתי והצגתי בעוד גלריות, אבל שמרתי את הבייבי הזה בסוד. לא רציתי שיתערבו לי. רציתי שזה יהיה אני מאל"ף ועד ת"ו, בלי גישה של אף אחד לקונספט. נקי שלי״.

ומה הלאה?

״את תהליך העיוורון שאני עוסק בו אי אפשר להעביר בתערוכה אחת. זה הכל נבנה ונבנה כצעד אחר צעד. ככה זה בחיים. הייתי רוצה לדעת מה יהיה בעוד עשר שנים, אבל אין לי מושג. כל מה שאני יודע זה שלא הכל ורוד, אבל אתה בוס לעצמך ואתה צריך להמציא את הגלגל כל הזמן״.

חבר של ג׳סטין טימברלייק, שנתן לג׳ים קארי לבהות בו בסטודיו, נותן לכם עצה. לא תקחו?