קו המשווה

הביאנלה לרישום מנתקת את הקו מהנייר כדי להתחקות אחר משמעותו האמיתית

שומעים את הים. מתוך עבודה של נימה קטלב. צילום: יערה אורן
שומעים את הים. מתוך עבודה של נימה קטלב. צילום: יערה אורן
8 בינואר 2014

רשמים V – בית האמנים, ירושלים, נעילה: 1.3.14

קטלוג התערוכה "רשמים V- הביאנלה החמישית לרישום בירושלים" מופיע בפורמט מקוון בלבד. לא אתר אינטרנט רגיל, אלא קטלוג אינטראקטיבי בעיצוב סטודיו שועל (מושון זר־אביב וגיא שגיא), שלצד מידע מפורט על הנעשה בתערוכה הוא גם עבודה בפני עצמה. אחד המאפיינים המייחדים את הקטלוג הוא רישום תנועות העכבר של הגולשים בו. כל תנועה מותחת קו עדין הנטמע בטקסטים ובדימויים המרכזיים, כשבמקביל מרצדות על המסך נקודות אדומות המייצגות גולשים נוספים שפועלים באתר באותו זמן. כמו ספר משומש שדפיו המרופטים מהווים עדות לפעמים הרבות שקראו בו, גם האתר הופך "מקושקש" יותר ויותר ככל שמעמיקים לגלוש בו, ו"מנוקד" יותר ויותר ככל שיותר גולשים מבקרים בו. מיפוי כרונוגרפי של התנהגותם ובחירותיהם של משתמשים הופך בעבודה זו לעדות רשומה.

הביאנלה החמישית לרישום, שאצרה טל יחס, מגיעה אחרי ארבע תערוכות שביקשו למפות בדרכים שונות את עיקר העשייה בתחומי הרישום בישראל. גם התערוכה החמישית עוסקת במיפוי, אולם כפי שאפשר להבין כבר מהנעשה בקטלוג, זהו מיפוי המבקש לבחון את בסיסו של הרעיון הרישומי יותר מאשר את חתך אמני/ות הרישום בארץ. כותרת המשנה של התערוכה היא "מעבר לנייר", והיא מציגה עבודות במגוון טכניקות ומדיות החורגות מן הפרקטיקה הרישומית השגורה והמוכרת. התערוכה "מבקשת להציג עבודות שמתקיימות בהן איכות ונוכחות של רישום", כותבת יחס. היא שואפת "לבחון את ההיפרדות המוחלטת של הקו מהנייר", ומגדירה את הרישום כ"מהות צורנית ורעיונית מרכזית בחזית היצירה המוגמרת".

ההיפרדות מן הנייר במקרה זה היא גם היפרדות חלקית מנוסחאות של רישום החקייני על זרמיו השונים, לטובת בחינה של תפקודו כמפה, צל, שיקוף דיגיטלי, אשליה אופטית, מידע מוצפן או הפרעה אדריכלית. מכאן עולה גם שאלה בדבר גבולותיו האמנותיים של הרישום. במה מותר תיעוד רישומי של מסלולי תעופה של ציפורים (בעבודתה של מירב סבירסקי), על פני תיעוד פרטי קנייה המודפסים על קבלה שמונפקת על ידי כל קופה רושמת, לדוגמה? תשובתה של התערוכה נעוצה באופן השימוש בדימוי הרשום ובפעולה שמכוננת אותו. כך בעבודתו של אהרון עוזרי למשל מכונת הרישום הממונעת שבנה חשובה מהדימוי שהיא יוצרת, ובמיצב הקיר של רוני קרני השימוש העדין במשטחי טפט נועד למקד את עצם ההתבוננות ועצם ההבחנה בניואנסים יותר מאשר להצביע על דימוי ספציפי. הניתוק מן הנייר יוצר אם כן עיקרון שלילה פורמליסטי הנעזר בסילוקו של מצע הרישום השגרתי כדי לבדוק כיצד הרישום מתפקד כפעולה, כרעיון וכאמצעי ולא רק כדימוי בפני עצמו.

התערוכה המרכזית של הביאנלה קטנה ביחס לקודמותיה. היא מעוצבת באלגנטיות מינימליסטית ומרווחת יחסית וכוללת עבודות יפות רבות ועבורה יצרה קרני מחווה רישומית לסדרת תצלומי הסוס הדוהר המפורסמת של החוקר בן המאה ה־19 אדוארד מייברידג', שגילה באמצעות תצלומים שברגע מסוים בשעת דהרת הסוס כל רגליו נמצאות באוויר. עבודתה של אלהם רוקני "עדר סוסים" מבוססת על הקרנת אור על גבי רישום דיו בטכניקה מיוחדת, באופן שהופך את הטכנולוגיה מאמצעי שמתעד את תנועת הסוס לאמצעי שיוצר אותה.

עינת אמיר הניחה פיסת ניילון שקוף על גבי מטול שקפים. על צל הניילון המוקרן על הקיר מופיעה אותה פיסה בהקרנת וידיאו, כשהיא נעה ונראית כניסיון של הדימוי להתנתק מצלו. דניאל קיצ'לס הפך תרשים אסטרונומי לרישום אור המופעל על ידי תיבת נגינה, ומעניק לרישום המדעי נופך חזותי כמעט מיסטי. יש עוד עבודות רבות, וכבעבר גם הפעם לצד התערוכה הראשית מציגה הביאנלה כמה תערוכות לוויין בגלריות ברבור, אגריפס 12, סדנת ההדפס, בית טיכו ומוסללה, וכן פרויקטים בשיתוף מרכז מעמותה ומגזין האמנות המקוון "הרמה".

שורה תחתונה: ניסיון לבחון את הרישום דווקא דרך היעדר המצע שלו