יש רק סיבה אחת להתחיל לצפות ב"תופסת". ביקורת

“תופסת״ היא כנראה הסדרה הרדודה ביותר שיצאה תחת ידיה של שונדה ריימס, אבל אם טלוויזיה גרועה יכולה לשנות את העולם - תנו לה להמשיך לעבוד

מיריאל אנוס (מתוך "תופסת")
מיריאל אנוס (מתוך "תופסת")
11 באפריל 2016

שונדה ריימס היא אישה חשובה. לא יהיה מופרך לומר שהיא גם אחת הנשים המשפיעות ביותר על סדר היום בארצות הברית, והיא עושה זאת באופן מתוחכם למדי. אישה מוסרית פחות עם אותו כישרון הייתה כבר סוללת לעצמה את הדרך לשלוט בעולם, אבל לשונדה ריימס יש תוכניות אחרות.

נכון, הסדרות שלה הן פופוליסטיות, העלילות מלודרמטיות וכל מוצר שלה – ״האנטומיה של גריי״, ״סקנדל״ ועוד – פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הסדרות שיוצאות תחת ידיה כה רבות עד שמוחו של קהל הצופים נשטף באג׳נדה הפוליטית שלה הכוללת ערכים חשובים: שוויון מגדרי, העצמת מיעוטים ונורמליזציה של נטיות מיניות. נראה לכם שזה צירוף מקרים שבארצות הברית הפכו נישואים חד מיניים לחוקיים בכל המדינות, במהלך כהונתה כמלכה הבלתי מעורערת של הפריים טיים? אל תהיו נאיביים. כולם יודעים שבפוליטיקה אין צירופי מקרים. אם העולם יודע מה טוב עבורו, ריימס תירשם בספרי ההיסטוריה כדמות מפתח בהתקדמות המוסרית של המערב.

אבל בשביל להגיע לאוזני ההמונים ולהשפיע על תפיסות העולם שלהם צריך לייצר תוכן רדוד, וריימס היא אשפית של טראש. ב״תופסת״ היא מציגה דמות ראשית נוספת של אישה חזקה ואינטליגנטית, החוקרת הפרטית אליס וון (מיריאל אנוס, “דה קילינג״), שנפלה בפח של נוכל מתוחכם שגרם לה להתאהב בו ואחר כך ניפץ את עולמה (פיטר קראוזה, “עמוק באדמה״). “תופסת״ היא ככל הנראה הסדרה הרדודה ביותר שנעשתה תחת שרביטה של שונדה ריימס. היא עמוסה בקלישאות, מהלכים תסריטאים צפויים ודיאלוגים רפי שכל, למעשה אין מילה אחת טובה לומר עליה ברמה הטלוויזיונית. אבל אם טלוויזיה גרועה היא מה שנדרש כדי לשנות את העולם, תנו לאישה להמשיך לעשות את מה שהיא עושה.

שורה תחתונה: עדיף להישאר עם “סקנדל״.

“תופסת״, שני HOT3 ,20:45 ו־HOT VOD