מסמך הבנות

העונה השלישית של "בנות" מוצאת את גיבוריה במקום טוב יותר בחיים. האם תהליך ההתברגנות המזויף של האנה ייקח את הסדרה צעד קדימה או יאכזב את המעריצים?

פעם שלישית גלידה? בנות
פעם שלישית גלידה? בנות
15 בינואר 2014

"בנות", yes Oh, רביעי 22:00

בסופו של יום, אף אחד ואחת מהצופים והצופות של "בנות" לא באמת רוצה להיות האנה הורבאת'. אף אחד ממתחזקי הבאזז הרבים של הסדרה ברשתות החברתיות גם לא מקנא במרני, בג'סה או בשוש, ובטח לא באדם או בריי. אף אחד לא מוכן להישכב על הגדר ולהיות קולו של דור אבוד. למרות זאת ואולי בגלל, שובה של הסדרה לעונה חדשה ב־HBO ואצלנו ב־yes היא לא פחות מאירוע טלוויזיוני מרגש.

העונה השלישית מוצאת את הגיבורות והגיבורים של הסדרה במקום טוב יותר. האנה מטפלת בהפרעת ה־OCD שלה, מתחזקת זוגיות יציבה עם אדם וסוף סוף כותבת את הספר הדיגיטלי שלה. ג'סה, שנעלמה באמצע העונה הקודמת, חוזרת לסדרה כשהיא מטופלת במכון גמילה, מרני מתגברת על פרידה מפתיעה מבן זוגה צ'רלי (כריסטופר אבוט, שעזב את הסדרה במפתיע בין העונה השנייה לשלישית). שושנה, הדמות האהובה מכולן שלא מקבלת מספיק זמן מסך, גילתה את המתירנות המינית והיא דוהרת על ברוקלין בעוד ריי מתגבר על הפרידה ממנה ועל פניו מצבו נראה טוב יותר.

הפתיחה של העונה, לפיכך, נראית מבטיחה יותר מפתיחתה של העונה הקודמת, או לפחות הרבה פחות אפלה ממנה. מצפייה בפרקים הראשונים של העונה נראה שנעשה כאן תרגיל מעניין – ככל שהדמויות של לינה דנהאם וחברותיה מתפתחות, כך הן הופכות נסבלות פחות. הכנות של ג'סה הופכת אלימה ממש, שוש הופכת עוד יותר תלושה מהמציאות, מרני עדיין גועלית והאנה, הו האנה – כרגע האדם האגוצנטרי והנרקיסיסטי ביותר על המסך. היא מציגה אנוכיות ללא שום פילטר: לא בראיונות עבודה, לא במערכות יחסים ולא בצל מיני טרגדיות כאלה ואחרות. הכל בסופו של דבר – וגם בתחילתו – יעסוק בה. או כמו שהיא אומרת לאדם בפרק הראשון: "גם אני לא מתעניינת במה שיש לחברות שלי להגיד". אבל – וכאן מגיע אבל גדול – נדמה שהסיפור של העונה הזאת בכל זאת עובד. בלתי נסבלות ככל שיהיו, הדמויות גם מצליחות לעורר חמלה, כי ברור שמאחורי הגועל הזה מסתתר חורבן רגשי גדול. זה מה שהופך את "בנות", גם בעונתה השלישית, לסדרה מרעננת שעדיין יש לה מה לתת.

דיון שכבר מתיש לקיים ובכל זאת אי אפשר בלעדיו בכל הנוגע ל"בנות" הוא העירום של דנהאם/הורבאת' – שבעונה הראשונה נתפס אצל רבים כפורץ דרך ובעונה השנייה גרם להם להרים את ראשם הפוריטני. גם בפרק הראשון של העונה, דנהאם מסתובבת עירומה על המסך לא מעט וסצנות הסקס עדיין בוטות, לפחות ביחס למיינסטרים הטלוויזיוני בארצות הברית. לטעמי יש כאן משהו יפה, דנהאם חושפת את דמותה של הורבאת' על פגמיה הרבים – בגוף ובנפש, מבלי לעדן את המציאות, גם אם היא מטונפת, מצחיקה, מטרידה ולא מחמיאה.

מי שתאתגר את הצפייה בעונה השלישית של "בנות" היא פרנסס, דמותה של גרטה גרוויג בסרט המתוק של נואה באומבך, "פרנסס הא". כמו האנה, גם פרנסס היא צעירה עם חלומות מעמד הביניים של צעירי ברוקלין. אבל בזמן שפרנסס "קמה על החיים שלה", לוקחת אחריות ועושה את הפשרות הדרושות כדי לשרוד את העיר ואת הגיל, האנה הורבאת', לפחות בינתיים, מעדיפה בעיקר להתבכיין על זה.

שורה תחתונה: עדיין קול של דור, מעניין אם לדור יהיה כוח להקשיב