אינדי להמונים: אלבום בכורה ל-1,2Many

אלבום הבכורה של 1,2Many אמנם שמרני יחסית, אבל גם מספק קונטרה משמחת לגל הגזענות והשנאה שפוקד אותנו

1,2Many. צילום: גוני ריסקין
1,2Many. צילום: גוני ריסקין
17 ביולי 2014

כמעט כל היגד, פעולה או מופע במציאות, ובוודאי יצירת אמנות, הם גם משפט שהתווסף לסיפור חיינו. נשאלת השאלה: מה טיבו של המשפט הזה? כיצד הוא משפיע על העלילה ועל תודעתו של הקורא, שהוא כמובן גם אחת הדמויות בסיפור? האם הוא תורם מידע חדש? את מי הוא משרת? האם יש בו משמעות חדשה שמרחיבה את הדעת? סטייה מקו העלילה המרכזי? האם הוא בעצם בורא את הסיפור מחדש?

אז ממעוף הציפור, הדבר הדחוף ביותר שצריך כנראה לכתוב על האלבום של Manyכ1,2 (להלן: 1,2) הוא שהוא אינו אלטרנטיבי. יש בו מוזיקה מערבית פופולרית, עדכנית וצייתנית לתו התקן של התקופה, שנושאת את התווית “אינדי" הרומזת לעתים על גישה חלופית לתפיסת המציאות הרווחת, אף שלא פעם, כמו במקרה הזה, מדובר ביצירה שמרנית יחסית. המוזיקה של 1,2 היא שלוחה נאמנה של תרבות המערב ההגמונית: היא דוברת את שפת הריבון שלה ונשענת על המבנה המוזיקלי, האקורדים וכלי הנגינה המקובלים באזורי החסות שלה. לא לחינם נבחרו שני סינגלים מתוך האלבום ללוות את מסע הפרסום של חברת אופנה מובילה.

ברזולוציה גבוהה יותר, האלבום יוצא בישראל – מדינה שתחת התקפת רקטות ובחסות מבצע צבאי ברוטלי נשטפת בגל לאומנות, גזענות ואלימות מילולית ופיזית. בהיבט הזה, 1,2 הם דווקא חלופה לגל העכור הזה. הם אמנם לא מייצרים דיאלוג עם הציבור המוסת, לא פונים אליו ואפילו לא שרים בשפתו – עברית – ולטעמי מעקרים כך במובנים רבים את יעילות המהלך האופוזיציוני שלהם, אבל ההרכב מבדל את עצמו משטף הלאומנות ומציב מולו הוויה אחרת, אוניברסלית, הומנית ונכונה, לדבר עם הצד שמנגד. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא “Beer in Beirut", שיר מצוין שחלקו בערבית

ולעצם העניין, לרוקנ'רול השורשי של 1,2, תוצר ברור מבית מדרשו של ג'ק ווייט, יש צליל בשל ומגובש והוא מבוצע היטב, בייחוד ביחס לאלבום בכורה. יש באלבום כמה שירים מהנים מאוד ומספיק נפח ועוצמה כדי להזיז את הראש לפי הקצב, אם הראש רוצה בכך ואם לא. הנגינה המהודקת היא יתרון בולט של 1,2, ויתרון בולט עוד יותר הוא הסולנית והתמלילנית טליס קליין, שנאמנה אמנם לחוקי הז'אנר, אבל בניגוד ללא מעט זמרות וזמרים אחרים, הצרידות שלה לא נשמעת כמו מניירה. משהו בגוון הקול של קליין (אחותה של המוזיקאית הנפלאה חן קליין) משתלב באופן מדויק כל כך עם הגיטרה, עד שנדמה שהם חולקים את אותו פדל דיסטורשן. ברגעים המוצלחים במיוחד של החיבור הזה, Manyכ1,2 נשמעים כמו משהו שיכול להתרומם אל מעבר לצפוי.

השורה התחתונה: ברוח המונדיאל, עליו השלום, פריצה מרשימה מהאגף