אמריקנה

"דבר מצחיק קרה" היא עוד הפקה גדולה ומושקעת למחזמר אמריקאי מצליח, מהסוג שמוביל בשנים האחרונות את הרפרטואר של התיאטרון הקאמרי. אחרי ההצלחות הביקורתיות והקופתיות של "המפיקים", של "כנר על הגג" ושל "קברט", שהוכיחו כי התיאטרון הישראלי מסוגל לעמוד בסטנדרטים הפקתיים של ברודוויי, העלאתו של מחזמר מושקע מדי כמה שנים כבר הפך למסורת. במקרה הזה, מדובר במחזמר הראשון שעבורו סטיבן סונדהיים, אולי היוצר האמריקאי החשוב של מחזות הזמר ב־50 השנים האחרונות, כתב גם את המוזיקה וגם את המילים. ברט שבלוב ולארי גילברט חיברו עבורו מחזה קליל ונטול יומרות על בסיס שלוש קומדיות רומיות קלאסיות מאת פלאוטוס, ששולבו בתוך עלילה אחת. פסאודולוס הוא עבד בביתו של סנקס החרמן ואשתו האימתנית דומינה. כשסנקס ודומינה יוצאים לחופשה, פסאודולוס מתכנן לעזור לבנם הבתולי הרו לזכות בלבה של הקורטיזנה היפה פיליה, בתמורה להבטחה לשחרר אותו לחופשי. מכאן העניינים הולכים ומסתבכים לקראת אנדרלמוסיה מוחלטת.

הסימן הכי מובהק לחשיבותם של מחזות הזמר ברפרטואר של הקאמרי בשנים האחרונות הוא העובדה שעמרי ניצן, המנהל האמנותי הוותיק של התיאטרון, בוחר לביים אותם ולא למסור את המושכות לידיים של במאים מתארחים. כפי שעשה ב"עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני", ב"קברט" וב"מקבת" – עבודותיו מהשנים האחרונות – ניצן מייצר על הבמה עולם בדיוני דקדנטי, רקוב ומטריד, עם קריצה קלה לפוסטמודרניזם. התאורה הסגולה־אדומה של קרן גרנק, וכן התפאורה והתלבושות המגובבות באופן מכוון של אורנה סמורגונסקי מחדירות לתוך הקרנבל עתיר המשתתפים תחושה מוזרה של מוות וחידלון, שלאו דווקא הולמת את החומר הקליל. בתוך האווירה המטרידה הזאת, ניצן מייצר שואו גדול ומושקע, סביב מוטיב לא לחלוטין שייך של אקרובטיקה, עם דמויות שמעופפות מדי פעם מעל לבמה. כרגיל בעבודות של ניצן, יש בהצגה לא מעט רגעים של מחשבת בימוי רבת השראה, אך ככלל היא מרגישה מעט כבדה ומתאמצת מדי.

היתרון הגדול של ההפקה הנוכחית הוא צוות שחקנים זוהר ומזהיר של מיטב כישרונות הקאמרי. שלמה בראבא נושא בגאון את משא ההצגה על כתפיו בתפקיד פסאודולוס העבד. איתי טיראן מפתיע בתפקיד משנה פיזי שואף לשלמות של היסטריום, כולל התחפשות מצחיקה מאוד לאישה. גדי יגיל נהנה מכל רגע בתפקיד הסרסור הרומני ואסף פריינטא מביא לבמה אנרגיות חורכות בתפקיד הגנרל הפסיכופט גלוריוסוס. כל אלה, עם כעשרה משתתפים נוספים, הופכים את "דבר מצחיק קרה" להצגה פגומה, אך ראויה.