הבנאליות של הרוע

למרות הפוטנציאל הגלום בו, העיבוד הגרמני לספרו של אורי אורלב "רוץ ילד רוץ", מצטמצם לעוד סרט על ילד מתוק ששרד את השואה בעזרתם של פולנים טובים

רוץ, ילד, רוץ. צילום: יח"צ
רוץ, ילד, רוץ. צילום: יח"צ
8 במאי 2014

בסרטים בהשתתפות בעלי חיים, דמויות החתולים (והכלבים) לרוב מגולמות בידי כמה כפילים. יוליסס הג'ינג'י ב"בתוך לואין דיוויס", למשל, מגולם על ידי שלושה חתולים, שכל אחד מהם יודע לעשות משהו אחר. מתברר שילדים זה אותו דבר. את דמותו של שרוליק בן השמונה, שבורח מגטו ורשה ב"רוץ ילד רוץ", מגלמים התאומים אנדרה וקאמיל טקאץ'. לא הייתי מודעת לכך במהלך הצפייה, והשניים אכן נדמו לאחד. בדיעבד אפשר להעניק לליהוק הזה משמעות סמלית – רובד נוסף של התחזות בסיפור על שרוליק היהודי המתחזה ליורק הפולני כדי לשרוד. אבל האמת היא שזה מוזר.

מזל שיש רק איתי טיראן אחד, והוא מופיע לקראת סוף הסרט בתפקיד משה, שליחו של בית יתומים יהודי שנקרה על דרכו של שרוליק/יורק. אחרי שלוש שנים שבהן העמיד פנים שהוא קתולי מאמין, למד לברך את ישו ואף המציא לעצמו אוטוביוגרפיה פולנית למהדרין, שרוליק נדרש פתאום לשחזר את זהותו היהודית. הילד מסרב לעשות זאת וכדי להוכיח לו שהוא לנצח יהיה יהודי, גם אם אינו רוצה בכך, משה דורש ממנו להוריד את מכנסיו, בדיוק כשם שעשו קודם לכן נער אנטישמי וקצין נאצי. יש בסצנה הזאת משהו מצמרר – קשיחותו של הגבר שמציג את עצמו כשליחו של העתיד היהודי, והזהות בין האופן שבו יהדותו של הילד מוגדרת על ידי שונאיו ועל ידי בני עמו מעוררות שאלות מעניינות.

אבל הפוטנציאל הזה מושלך לפח בסצנה הבאה, שבה שרוליק נזכר במסר האחרון שהותיר לו אביו, ובסופו של דבר העיבוד הגרמני הזה לספרו של אורי אורלב מצטמצם לעוד סרט על ילד מתוק ששרד את השואה בעזרתם של פולנים טובים (זה לא ספוילר – המסר על הפוסטר שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי מבטיח את הישרדותו של שרוליק).

לתאומים טקאץ' יש פרצוף נורא מתוק שמאיים להפוך את הסרט לקיטש. הסרט מתייחס לכך במחווה אפולוגטית – מגדה, הפולנייה הראשונה שמכניסה את שרוליק לביתה ומכינה אותו להמשך הדרך, אומרת לו שהיותו מתוק תחבב אותו על אנשים ותעזור לו לשרוד. כך גם הסרט שורד, ואינו נופל למלכודות דבש עמוקות מדי. כשהנאצים מתחילים לרחרח, שרוליק נאלץ לעזוב את מגדה ויוצא לנדוד בין הכפרים. בדרכו הוא נתקל באנטישמים תאבי בצע, וגם בהרבה אנשים טובים שמסכנים את חייהם בעבורו.

הצורך להמשיך הלאה, לכפר הבא ולמשפחה הבאה, כשחיילים גרמנים הולכים וסוגרים עליו, מניע את הסיפור קדימה, והוא אף פעם אינו משעמם. וכשכותרות הסיום – כמו ב"אירופה אירופה" וב"רשימת שינדלר" – מפגישות אותנו עם שרוליק האמיתי, קשה שלא להתרגש.

השורה התחתונה: סיפור הישרדות בשואה, אפקטיבי גם אם לא נורא מעניין