פול גז בניוטרל: "זינוק בעלייה" לא מתניע

"זינוק בעלייה" בכיכובו של איתי טיראן מכוון די נמוך וקולע קצת מתחת

מתוך הסרט "זינוק בעלייה"
מתוך הסרט "זינוק בעלייה"
14 באוגוסט 2014

לפני כמה שנים כתבתי כאן טור על שימוש היתר במכונית כדימוי מרכזי בקולנוע הישראלי החדש. ב"כנפיים שבורות", "איים אבודים" ו"מדורת השבט" מכוניות (תקועות בדרך כלל) שימשו דימוי למצב המשפחה, ולאלה מצטרפת עכשיו קומדיה משפחתית עם בורקס שהדימוי המוטורי נמצא כבר בשמה: "זינוק בעלייה". בירושלים של זהב מתגוררת משפחת גבע. אבא מיכה (שלמה בראבא עובד על אוטומט) הוא מנתח פלסטי שנוהג להמעיט בערך בנו ארי (איתי טיראן) שמנתח לצדו. גם האם אורה (עידית טפרסון) והבת שלומית (מלי לוי) עובדות ביחד: אורה היא מורה לספורט, ושלומית מלמדת ערבית באותו בית ספר.

המשפחה הבורגנית, כלומר אשכנזית, מתכוננת לקבל אל תוכה את הבלשית הפלפלית רלי (רותם זיסמן כהן) חברתו של ארי, אף שמיכה רומז בגסות שהיא לא מתאימה לו. הסרט נפתח בשיא: אורה מנצחת בתחרות חצי מרתון, המשפחה מתאחדת סביבה ואלברט אילוז תורם עוד הופעה קומית קצרה וקולעת (תנו לו סרט משלו). אבל כשהמכונית של ארי ורלי לא מתניעה בדרך לחתונה, זה סימן שהזוג עדיין אינו מוכן להקים משפחה. הם מזעיקים את ההורים (של ארי, לרלי אין קרובי משפחה נראים לעין) ובדרך מיכה סוטה מהמסלול ומתנגש בעץ.

המכונית מוכרזת כטוטאל לוס, וכך גם המשפחה. אורה נכנסת לתרדמת, מיכה מאבד את רישיון הנהיגה (ואינו יכול לנהוג בוולוו החדשה שמחכה לו בחניה), והחתונה נדחית עד שארי יפתח עמוד שדרה. בהמשך יצטרפו לסיפור מורה על כיסא גלגלים (יוסי מרשק), מורה לנהיגה (רומי אבולעפיה) וזמר ערבי ששלומית מעריצה (יוסף סוויד). האם אורה תתעורר? האם מלי תמצא אהבה? והאם מיכה יזכה סוף סוף לנהוג בוולוו החדשה (הבנתם שמדובר בוולוו, ולא סתם באיזו יפנית, כן)? התשובות תמיד ידועות מראש, אבל לא זאת הבעיה.

"זינוק בעלייה" מכוון די נמוך וקולע קצת מתחת. התבנית הקומית־דרמטית המשומשת דורשת שימלאו אותה במהלכים עלילתיים מפתיעים, בדמויות מעוצבות היטב ובהומור רענן כדי שלא תיראה משומשת מדי. הסרט עומד במשימות אלה בהצלחה חלקית בלבד. מלי לוי מקסימה ומצחיקה בתפקיד המורה הנאיבית שנוטה לאבד את עצמה, והחיבור הרומנטי בינה לבין המורה לספורט שהחליף את אמה (מעין גילוי עריות סמלי) עובד יפה.

טיראן לעומת זאת לא מצא את עצמו בתפקיד הבן הרך, והזוגיות בינו ובין רלי הקשוחית שיודעת את ערך עצמה (אף שלא באה ממשפחה אינטלקטואלית, כמו שהיא שבה ואומרת ושוב אומרת) אינה משכנעת – קשה להבין מה היא מוצאת בו. עוד אני תוהה לגבי המסר השמרני שטמון במטרות ההפוכות שהוצבו בפני האח והאחות: בעוד הוא נדרש למרוד באביו, היא מגשימה את עצמה בכך שהיא ממשיכה את אמה.

השורה התחתונה: לא מועיל, לא מזיק