כן, מוות

(ואלאס מורגוליס, בוואליריאנית גבוהה: "כולם מתים")

להב קטן וחביב (עונה 4, פרק 1)

המנוח: פוליבר. זה בסדר אם אתם לא זוכרים את השם שלו, הוא לא היה חשוב במיוחד

סיבת המוות: מחט

מדד ההלם: 1 מתוך 10, עם טעם לוואי

פוליבר היה סתם שכיר חרב אקראי שביצע מעשי טבח אקראיים בזמן מלחמת סטארק־לאניסטר, אבל הוא עשה טעות אחת: הוא הרג את אחד מחבריה של ארִיה, כשהוא משתמש בחרבה שלה, "מחט". רצה הגורל ואריה פגשה את פוליבר שוב, ואז היא הסירה את שמו מרשימת האנשים שהיא מתכננת לרצוח בעזרת תקיעה אטית ומכוונת של חרב בגרון. זה היה אמור להיות רגע שיא כמעט סטנדרטי של נקמה מספקת, רק שבכל זאת, יש משהו מטריד במראה של ילדה התוקעת בדם קר חרב בצוואר של אדם, ולא מגלה שום סימן של קושי או חרטה.

כל כלב בא יומו (עונה 4, פרק 10)

המנוח: סנדור קלגיין, "כלב השמירה"

סיבת המוות: הפסד בדו קרב חרבות שלאחריו נפילה ארוכה וגסיסה אטית

מדד ההלם: 2 מתוך 10

היה אפשר לצפות מראש איך זה הולך להיגמר: אחרי שהתחברו במשך עונה שלמה, הכלב נפצע פצעי מוות, ועכשיו אריה תיישם את מה שלמדה ממנו בכך שתתקע לו מחט בלב. בניגוד למצופה אריה עשתה את הדבר האחד היותר גרוע מלהרוג את הכלב: לא להרוג אותו. לצלילי תחנונים, איומים והתגרויות, היא נשארה קפואת פנים, ופשוט הניחה לו לגסוס לבדו. קר.

הליידי עפה מהקן (עונה 4, פרק 7)

המנוחה: ליידי ליסה ארין.

סיבת המוות: נפילה

מדד ההלם: 4 מתוך 10

אסור לסמוך על פיטר באיליש. בפרט, לא כדאי לעמוד לצדו של פיטר באיליש במקומות גבוהים ללא מעקה. אפילו אשתו הטרייה וההו־כה־אהובה, ליסה ארין, לא פטורה מהחוק הזה. היא עמדה קרוב מדי, ואופסי, נפלה. כמה עצוב. אבל המעשה האכזרי באמת מצד באיליש לא היה הדחיפה מטה, אלא זה שהספיק לומר לה לפני הדחיפה שבעצם הוא תמיד העדיף את אחותה. לא הייתה לוידוי הזה סיבה של ממש, באיליש סתם רצה לתת לליידי קצת חומר למחשבה בדרך למטה.

משהו נועז (עונה 3, פרק 6)‏

המנוחה: רוז

המקצוע: זונה

סיבת המוות: פגיעות מרובות של חצים מרובה קשת

מדד ההלם: 7 מתוך 10

הזונה רוז היא דמות שלא הופיעה בספרים בכלל, ובסדרה הופיעה בהתחלה בעיקר כמישהי שתפקידה להיות עירומה בזמן שאנשים מסבירים לנו את העלילה. ובכל זאת נדמה היה שהתפקיד נבנה למשהו – עד לרגע שבו התברר שבגחמה של רגע, באיליש העניק אותה לג'ופרי כדי שיהרוג אותה להנאתו. המזעזע במוות של רוז היה האגביות המוחלטת שלו – היא אפילו לא קיבלה סצנת מוות. רק בדיעבד סיפרו לנו – אה, כן, זאתי. תלו אותה מהתקרה ותקעו בה כמה חצים.

החתונה הסגולה (עונה 4, פרק 2)

המנוח: המלך ג'ופרי ברתיאון

סיבת המוות: חנק, כתוצאה משתיית יין מורעל

מדד ההלם: 5 מתוך 10

הילד המניאק, המושתן, המתועב, המחליא והמגעיל ביותר בכל שבעת הממלכות היה שנוא כל כך שרבים ראו את הסדרה רק כדי להגיע לרגע שבו הוא ימות כבר. במהלך חתונתו, ג'ופרי היה עסוק בלהיות שמוק מגעיל כרגיל, כשהוא שתה יין מהול באחד מאותם רעלים שמנפחים לך את הגרון והופכים אותך לסגול ומורידים לך דם מהעיניים. מיליוני צופים אמרו כאיש אחד: פאק יה. היה שווה לחיות כדי לראות אותו מת. אם יש תלונה אחת, היא שג'ופרי מת מהר מדי.

דרקאריס (עונה 3 פרק 4)‏

המנוח: קראזניס, סוחר עבדים

סיבת המוות: אש דרקונים

מדד ההלם: 2 מתוך 10

קראזניס היה סתם סוחר עבדים שחשב שהוא הולך להחליף 8,000 לא־טמאים בדרקון אחד. הוא גם חשב שהוא יכול לדבר מאחורי גבה של דאינריז טארגריין בואליריאנית, ושהיא לא תבין. הוא חשב שהוא הולך לראות את יום המחר. מה שהפך את הרגע הזה לדבש לא היתה ההבערה עצמה, אלא הרגעים הבודדים שעברו מהרגע שבו דאינריז פנתה אל הקהל בואליריאנית שוטפת ועד שפנתה לדרקון שלה ואמרה לו "דרקאריס" – מילה שפירושה בואליריאנית גבוהה "תעשה לי את זה וול-דאן".

כתר זהב (עונה 1, פרק 6)

המנוח: וייסריז טארגריין, היורש (בעיני עצמו) לכס הברז, אחיה של דאינריז

סיבת המוות: הכתרה בכתר של זהב מותך

מדד ההלם: 5 מתוך 10

וייסריז טארגריין היה שמוק, הוא ניצל את אחותו ולא כיבד את מנהגי הדותראקים שסביבו ורק דיבר כל הזמן על כתר הזהב שהוא הולך לקבל יום אחד. אבל הוא היה דמות משמעותית, אז חשבנו שנצטרך לסבול אותו לפחות עד סוף העונה. חאל דרוגו חשב אחרת. כשנמאס לו מוייסריז, הוא נתן לו כתר זהב בראש. זהב מותך ונוזלי, שגרם לעורו של וייסריז להעלות עשן.

החורף בא (עונה 1, פרק 9)

המנוח: נד סטארק

סיבת המוות: עריפת ראש

מדד ההלם: 10 מתוך 10

במובנים מסוימים הסצנה הזאת צריכה להיות במקום הראשון: זה היה הרגע המכונן האמיתי של "משחקי הכס", זה שהבהיר אחת ולתמיד שהסדרה הזאת לא משחקת לפי החוקים המקובלים. יש לך גיבור, צודק ואבירי. רגע לפני סוף העונה הוא נראה בצרות. מה הולך לקרות עכשיו? כל אחד יודע: הוא יינצל ברגע האחרון ממש, בנס, פיו, כדי להמשיך אל העונה הבאה. ואז בא סר אלין פיין והוריד לנד סטארק את הראש. בציבור. גרפית. בלי צל של ספק או אפשרות לחשוב שאולי זה בעצם לא היה הוא אלא אחיו התאום. זה המצב, חברים. אתם לא בקנזס, לא בארץ הפלאות ולא בארץ התיכונה. אתם בווסטרוז, וכאן לפעמים האנשים הלא נכונים מתים.

ההר בא אל הצפע (עונה 4, פרק 8)

המנוח: אוברין מארטל

סיבת המוות: מכה מרסקת שיניים בלסת מכפפת ברזל, מעיכת העיניים פנימה באצבעות פלדה, ואחריה ריסוק הראש כאבטיח בשל. השילוב הזה בדרך כלל פטאלי

מדד ההלם: WTF מתוך 10

איך לעזאזל הם הצליחו לעשות לנו את זה שוב? אנחנו אמורים לדעת לא להתחבר לאף אחד, ושהמוסכמות הסיפוריות הרגילות לא עובדות כאן, וזה שמישהו גיבור וצודק ומגניב לא מבטיח את שלומו. אז איך זה שלמרות הכל, מותו של אוברין היה כל כך מזעזע? כי אנחנו פתאים. כשמציגים בפנינו איניגו מונטויה צ'יליאני, דמות מגניבה בתכלית עם בטחון עצמי בשמים וגינונים של רובין הוד, אנחנו מצפים שהוא ישרוד. ואז, בתוך חצי דקה, אוברין הפך מאיש אהוב ומגניב לכתם אדום על הרצפה, כשבדרך הספיק לצרוח את נשמתו בפה חסר שיניים. לא למדנו כלום?

החתונה האדומה (עונה 2, פרק 9)

המנוחים: רוב סטארק, קייטלין סטארק, טאליסה סטארק, זאב סטארק, המון המון סטארקים אחרים

מדד ההלם: חנק פתאומי, שבץ מוחי וכניסה למצב קטטוני מתוך 10

את הקטע הזה, של חיסול ה"טובים" במפתיע ובברוטליות, הסדרה עשתה, כאמור, כמה פעמים. אבל החתונה האדומה הייתה כנראה המזוויעה מכולן. לא מדובר פה במעשה אכזריות אחד או במוות של דמות אחת, אלא בקטל שיטתי ומתוכנן, בזה אחר זה, של אחד הגיבורים הראשיים, אימא שלו, אשתו, בנו שטרם נולד, כל בני ביתו והזאב שלו. הם נרצחו בזה אחר זה. סכין בבטן. חרב בחזה. שיסוף צוואר. אין רחמים. אין צדק. הסטארקים מתו. הרעים ניצחו. ראיתם ולא האמנתם. זה היה אולי מקרה האלימות הבוטה ביותר אי פעם של טלוויזיה בצופיה.

ועוד אחת כבונוס: יום האב (עונה 4, פרק 10)

המנוח: טייווין לאניסטר.

סיבת המוות: שני חצי רובה־קשת בחזה.

הסצנה שבה טיריון השיב סוף סוף לאביו את כל האהבה שקיבל ממנו לאורך השנים הייתה אחת המשמעותיות בסדרה – בזכות המהפך שעבר טיריון ובזכות העובדה שהאיש החזק ביותר בווסטרוז אינו עוד. אז למה היא לא בעשירייה? בגלל שטייווין לא אמר לאן הולכות הזונות. זה אמנם הדבר הכי סנובי־מתנשא־שאפשר לומר, אבל "בספר זה היה יותר טוב": הסצנה המקבילה בספר כללה דיאלוג שונה ו־לטעמנו – טוב הרבה יותר, וגרסת הסדרה החמיצה הזדמנות להיות אחת מהגדולות ביותר בסדרה.