מה ישראלי בעיניך: אין חדש תחת השמש במהדורת החדשות של "כאן"

מהדורת "חדשות הערב" הראשונה, מהדורת החדשות המרכזית של "כאן", נפתחה ברטרוספקטיבה. לא ברור אם הכוונה הייתה מבט אחורה על מדינת ישראל, או מבט אחורה על "מבט". זו כנראה הכוונה של התאגיד, שממשיך את דרכה של רשות השידור: ישראל זה אנחנו ואנחנו זה ישראל. רק שסיקוונס הפתיחה הזה כלל בעיקר רגעים שאפשר להגדירם באמת כ"מה ישראלי בעיניך" – השידור הראשון בצבע, התפטרות רבין, המהפך וכו'. כשזו הצהרת הכוונות – ישראל בלי הדברים הלא נוחים שהתקשורת בישראל נוטה לטאטא מתחת לשטיח – אפשר להבין כבר עכשיו שלא צפוי הרבה חדש תחת השמש.

כמהדורה ראשונה השידור עבר בסך הכל יפה. בחדר הקונטרול של חברות החדשות כל טעות קטנה נתפסת כהרת גורל, אבל יש הבדל של שמים וארץ בין הטעויות שאנשי המקצוע שמים לב אליהן למה שהצופים בבית רואים. והצופים בבית יכלו להתרשם שיש כאן תכנית מקצועית למדי, כבר מהערב הראשון. אמנם היו כמה טעויות מרגיזות וחובבניות למראה בגרפיקה, הפתיחים לכתבות לא היו תמיד ברורים וגם חלק מהכתבות עצמן היו מבולגנות, אבל ניתן לצוות המהדורה כמה ימי חסד, בכל זאת.

התפאורה של האולפן מינימלית ונקייה, השפה העיצובית מובחנת ויפה והלוק הכללי של המהדורה מהווה שדרוג משמעותי מ"מבט" ז"ל. לעתים יש התנגשויות לא הכי נעימות לעין בין העיצוב החדשותי לעיצוב המגזיני, אבל מדובר בדברים זניחים יחסית שיש לקוות שישתנו עם הזמן.

מה קרה לפלטת הצבעים? חדשות הערב של "כאן"

על גאולה אבן אין צורך להכביר במילים. מדובר במגישה ותיקה ומקצועית, עם ניסיון של שנים, וזה היה ניכר גם ברגעים שבהם היה ניתן להבין שיש שינוי בסדר הכתבות או דברים אחרים שעשוים ליצור בלבול. היא תמיד קול. חוץ מהבדיחה סרת הטעם על רשימת הדרישות של האסירים הפלסטיניים בבתי הכלא הישראלים, "שלא כוללת טורטית", היא הייתה טובה למדי.

מבחינת הטון החדשותי, לא ניכר שיש חדש. האייטם על שביתת הרעב של האסירים הפלסטיניים לא ירד לדקויות – מדוע הם שובתים, מה המצב בבתי הכלא, מיהם השובתים ומה הן באמת הדרישות שלהם – את זה לא באמת שמענו באייטם שזו כותרתו.

החידושים הבולטים במהדורה הזו לעומת אלה של חדשות 2 ו-10 הם הפן הכלכלי והחברתי שמקבל נפח משמעותי. במהדורה אמש נכללה כתבה ראשונה בסדרת כתבות של מו"ל דה מרקר גיא רולניק – על בנק הפועלים. מעין "מגש הכסף" בקטן. זה דבר יוצא דופן לשדר תחקיר כזה במהדורת חדשות מרכזית, וזה אכן היתרון של תאגיד שידור ציבורי והסיבה העיקרית שתאגיד כזה נחוץ, למעשה. חברות מסחריות לא מעזות באמת להתעסק עם נושאים כאלה. הבעיה הייתה הניסיון להכניס תוכן של פרק שלם ב"מגש הכסף" לדקות ספורות במהדורה. וזה סתם מבלבל. גם הקונספט של "דוח רולניק" הזה, שבו הוא ספק מרצה ספק דן בסוגיות של הכתבה עם עיתונאי התאגיד באולפני התאגיד, מעט מעצבנת. שוב העיתונאים שמים את עצמם בחזית במקום מאחורי הקלעים. דווקא בתאגיד כדאי שיירדו מהאופנה הזו, עכשיו שהם גם בטלוויזיה ולא רק בפייסבוק.

בסדר, הבנו, יש לכם מערכת. חדשות הערב של "כאן"

צריך לשבח את המהדורה גם על המוסף החברתי והכלכלי שמשודרים בה, אם כי הם היו די מבולגנים ולא ברורים – למשל, שאול אמסטרדמסקי, העורך הכלכלי, עוד לא התרגל לטלוויזיה שמחייבת אותו להוריד את מהירות הדיבור מ-100 קמ"ש ל-10. אבל כאמור, כל אלה דברים שוודאי ישתפרו עם הזמן.

צפייה במהדורה נותנת את ההרגשה שאכן קם סוף סוף מתחרה שלישי בתחום, השאלה היא רק אם הצופים אכן ילחצו בשלט "11", הערוץ שאליו מזפזפים רק כשאין ברירה; והאם הטון החדשותי יחדש משהו, או שכרגיל כל המהדורה תענה על השאלה "מה ישראלי בעיניך?"

[interaction id="591ac1bb31e7fd4071762a21"]