צנועה, חדשנית ומצחיקה: "טלוויזיה מהעתיד" מצליחה להצדיק את שמה

"הכל הולך", "מחר שבת" וכמובן – "זה המצב" הידועה לשמצה, הן כולם דוגמאות לקושי של הזכיינית רשת לייצר בשנים האחרונות תוכנית בידור מצחיקה וחדשנית באמת, שאינה מסתפקת רק בחיקוי מודלים קודמים ("זה המצב" את "ארץ נהדרת", "מחר שבת" את תוכניות האירוח של תחילת המילניום). נדמה שעד לאחרונה מחלקת הבידור של הזכיינית סבלה מחוסר ביטחון עצמי משווע, וכלכלה הפקות שנועדו להיות "גדולות" אך בפועל התגלו כחיקויים חיוורים של הדבר האמיתי.

אפשר ששרשרת הכישלונות בתחום הבידור הובילה את קברניטי הערוץ למהלך פרוע, משוגע, כמעט הזוי, שרק מתוכו הייתה יכולה להיוולד "טלוויזיה מהעתיד": סאטירה שבה נציגי הדור הצעיר של הקומיקאים עושים כשלהם, מבלי להתחנף לצופה כלל-ישראלי מדומיין (מחלה ש"זה המצב" סבלה ממנה באופן כרוני). רק כך מצליחה "טלוויזיה מהעתיד" בכל המקומות שבהם נכשלו האחרות: היא צנועה, חדשנית, ולרוב אפילו מצחיקה.

התוכנית מורכבת ממערכונים הנעים מנונסנס מוחלט לסאטירה גסה, ומקטעי אולפן בהנחיית אריאל ויסמן, יואב רבינוביץ' וניב מג'ר. לא תמצאו כאן חיקויים של נפתלי בנט ובנימין נתניהו; לא כדמויות המגיחות לאולפן לקול תרועת הקהל ולא כחרצופים, בובות גרב או קריקטורות. "טלוויזיה מהעתיד" מנערת את הסאטירה הישראלית מהעיסוק האקססיבי בפוליטיקה אקטואלית, וזו, למעשה, נקודה משמעותית לזכותה. ממילא הבמות שבהן הקומיקאים והקומיקאיות מן הדור החדש עוסקים במישרין באקטואליה ("היום שהיה", "עד כאן") מידמות לזירות של משא ומתן מלאכותי, במסגרתו מצופה מהם להיות "ארץ נהדרת", בעוד הם, בסופו של דבר, פשוט רוצים לעשות את "טלוויזיה מהעתיד".

זה לא אומר שהתוכנית מועלת בתפקידה ונמנעת מלעסוק בישראליות. הדוגמה המנצחת היא "שלימייזל", סדרת מערכונים המתחקה אחר סיפור אהבתם של מנויחם וקניידלה, המתחמשת בכל הקלישאות הממוחזרות בתרבות הישראלית על אודות החברה החרדית ומרוקנת את המחסנית בעיניים עצומות. כך גם במערכון הפארודי שהפגיש ארבעה נוסעים מקו 61 והגחיך את הקתרזיס המאולץ הנפוץ ברשתות החברתיות, או בסדרת המערכונים המצוירת "החרדונים" – גרסה אולטרה ציונית ל"צבי הנינג'ה" שמפרקת את האריות של הצל לחתיכות, מבלי ללהק שחקן שמן שיידרש לאמץ קאצ' פרייז וללבוש בנדנה שחורה.

במובן הזה "טלוויזיה מהעתיד" מצליחה אפילו להצדיק את שמה. הסאטירה הישראלית נסוגה בהדרגה מקדחת החיקויים והאקטואליה, שראשיתה בטוביה צפיר ואחריתה באביגדור ליברמן של אסי כהן, בשעה ש"ארץ נהדרת" עצמה הולכת ונשענת יותר על מערכונים ופחות על כותרות האולפן. אין טעם, אם כך, לצייד קומיקאים כמו גיתית פישר, מג'ר או ויסמן במתכונים נוקשים שנכתבו בדמות נוירוזת האקטואליה הלאומית. החוכמה היא לתת להם להתפרע לבדם במטבח, ולהמתין שיגמלו לנו בקניידלים.