"משחקי הכס": סיכום פרק 4, עונה 4

ברוכים הבאים לבלוג "משחקי הכס", שכרגיל יכיל ספוילרים לכל פרקי הסדרה ששודרו עד כה (עונה 4, פרק 4) אבל לא להמשך הסדרה או לאירועים שקרו בספרים – והאמת, גם אם הייתי מאוד רוצה לא הייתי יכול לספיילר לכם, כי גם לי אין מושג מה קורה כאן. אחרי שלוש וחצי עונות שבהן צופי הסדרה התחלקו לשני סוגים – אלה שיודעים מה הולך לקרות כי הם קראו כבר את הספר, ואלה ששמים ידיים על האוזניים וצועקים "אל תספיילר לי, אל תספיילר לי!" – הסדרה הגיעה לשלב שבו היא סטתה כל כך מהספרים עד שהקוראים והלא-קוראים חסרי מושג באותה המידה. יותר מחצי מהפרק הנוכחי כלל פרטי עלילה, ואפילו דמויות, שבספר לא היה להם זכר. עם או בלי קשר, זה היה פרק חלש למדי, והדי האיכסה מהפרק הקודם עדיין מסרבים להרפות.

נתחיל עם היומיום השגרתי: השמש זרחה הבוקר, איילון דרום עמוס ממחלף קיבוץ גלויות ועד לגווארדיה, ודאינריז כבשה עוד עיר. בלי לנקוף אצבע. רק בשביל הפרופורציה: כיבוש עיר העבדים הראשונה שלה, אסטאפור, היה אחד מרגעי השיא הדגולים של הסדרה כולה (דרקאריס!). העיר השניה, יונקאי, הוכנעה מבפנים, באופן פחות מרהיב, אבל עדיין היתה סצינת קרב נחמדה של תולע אפור, ג'ורה ודאריו נהאריס בגרסת הבלונד. ובסופו של דבר, זה נחשב למשמעותי מספיק בשביל שמצעד העבדים המעריצים את "מיסה" יקבל את השוט הסוגר של העונה. ועכשיו, עם מירין – העיר, נראה, נכנעה ללא קרב. צוות של חאליסי שכנע את העבדים להצטרף, ראינו כתובת גרפיטי אחת, אדון עבדים אחד נשחט – וזה הכל, העיר כבר בידיה של דאינריז, עם כל הפירמידות שלה והקישוט האינטראקטיבי בדמות 163 בעלי עבדים ממוסמרים לעמודים וזועקים. סצינת סיום של עונה? עכשיו זה כבר לא נחשב אפילו לאירוע דרמטי מספיק בשביל לקבל את סצינת הסיום של הפרק. סתם, שיגרה. אמרתי את זה בעבר ואומר זאת שוב: דברים הולכים לדאינריז הרבה יותר מדי בקלות, וזה בדרך כלל סימן לכך שדברים רעים מאוד עומדים עוד לקרות.

אחיי העבדים! (כל הצילומים מתוך "משחקי הכס", באדיבות HBO/yes)

בינתיים במעלה מלך, אנחנו הולכים להעביר את הפרק כולו במשחק המשעשע "אמנזיה סלקטיבית", ובו כולנו ביחד נעמיד פנים שנרדמנו בפרק שעבר לשתי דקות ופשוט לא שמנו לב שג'יימי אנס. אוקיי? אחרת יהיה קשה לשרוד את יתר הסדרה. כצפוי, נדמה שיוצרי הסדרה פשוט לא שמו לב למה שקרה בפרק הקודם. אופס, התבלבלנו, ברחה לנו סצינת אונס בטעות. קורה לכל אחד, לא? הפשע האלים של ג'יימי לא זוכה לשום איזכור, אפילו במילה אחת, מצד אף אחד. אפילו סרסיי עצמה לא אומרת שום דבר בעניין, ובמקום זה נזכרת לזעוף על ג'יימי על כך שהוא לא עשה מספיק כדי להציל את ג'ופרי, או משהו (מה הוא היה אמור לעשות, לזנק אל תוך גרונו של החלאה ולדקור את הרעל בחרב?). מבחינת הסדרה, ג'יימי הוא עדיין אותו בחור שפעם-היה-רע-אבל-הוא-הולך-ומשתפר. הוא מבקר את טיריון הכלוא ומנסה לעודד אותו, והוא מנסה עדיין לקיים את השבועה שלו לקייטלין סטארק ז"ל: להחזיר בשלום את סאנסה. לצורך זה הוא שולח למשימה את בריאן, ואפילו מפקיד בידיה את חרב הפלדה הולריאנית הנדירה שקיבל מאביו. וואו, איזה בחור טוב ג'יימי, נכון? פעם לא כל כך אהבתי אותו, אבל עכשיו הוא ממש סבבה. כמה טוב שהוא לא עשה לאחרונה שום דבר מתועב שהטיל כתם בלתי מחיק על הדמות שלו. היה יכול להיות מבאס נורא אם דבר כזה היה קורה.

אנס + מאמי לאומי = ג'יימי לאניסטר

אז כן, בריאן יוצאת למסע חיפוש, עם חרב חדשה עם שם חדש. זה אולי נכון שלכל החרבות הכי טובות יש שמות, אבל איזה מין שמות מעפנים נותנים להן כאן? "זעקת האלמנה", "מקיימת שבועות" – שככה יקראו לאחותכם. איך בדיוק אמורים להתייחס אליה בשיחות יומיומיות, "מקיימתל'ה"? "מקי-מקי"? יודעים מה, אני הולך להתעלם לגמרי מהשם המגוחך של שמה של החרב של בריאן, ומכריז שמהיום והלאה מבחינתי שמה הוא אורטל. ובכן, בריאן, פוד ואורטל יוצאים להם למסע חיפוש בעקבות סאנסה, וזה נחמד (הייתי משתפך פה על כמה חבל שבריאן וג'יימי נפרדים וכמה שהם היו זוג מושלם ותתחתנו כבר והכל, אבל האמת, הם כבר לא נראים לי כל כך מתאימים מסיבה כלשהי שאני לא מצליח לזכור) – אם כי החיפוש נראה קצת חסר תוחלת. הם יוצאים בלי שמץ של רמז או קצה חוט למיקומה של סאנסה או אפילו כיוון כללי לחפש בו. איך בדיוק הם מתכוונים למצוא ילדה אחת בווסטרוז כולה? להתחיל לשאול את כל תושבי ווסטרוז אחד אחד האם הם במקרה ראו ילדה בלונדינית שלא אוהבת חתונות?

אנחנו, כמובן, יודעים בדיוק איפה סאנסה. היא נמצאת בספינה, ועכשיו אנחנו יודעים גם לאן היא שטה – היא בדרך לטירתה של הדודה ליסה ארין, איתה אצבעון אמור להתחתן. מעניין לציין שזה אותו המקום שאליו מועדות פניהם של אריה וסנדורקלגאן (שאותם לא ראינו בפרק הזה). אז, כל אחת מבנות סטארק נמצאת בדרך אל קן הנשרים עם בן לוויה מתועב למדי. בעיקרון אלה חדשות טובות – יש סיכוי למפגש חוזר של שתי האחיות, סוף סוף – אבל מוקדם לשמוח: עד היום כל הניסיונות של אריה להגיע למפגשים משפחתיים לא הסתיימו בטוב.

בדרך לעוד חתונה שבטח תסתיים רע

עוד על הספינה: בעוד סאנסה ממשיכה את השיחה מהפרק שעבר עם אצבעון (שהופך להיות מרושע באופן קריקטורי יותר מפרק לפרק, ועוד רגע יתחיל למולל את שפמו וללטף חתולים פרסיים) מתברר לנו עוד משהו שכבר ידענו: מי הרג את ג'ופרי. ושוב, אנטיקליימקס. השאלה "מי רצח את הילד שכולנו רצינו לרצוח?" נראתה כמו התעלומה הגדולה של העונה, והיה נראה שכמו בספר – התשובה לעולם לא תינתן במפורש, אלא רק במרומז. היחידים שבאמת יבינו יהיו צופים חדי הבחנה במיוחד ואלה שראו בפייסבוק את הלינק לעמוד עם כל התמונות האלה של השרשרת של סאנסה (אגב, הערה לקוראי הפרק הקודם של הבלוג שלקחו את ההערה על ה"פאק בקונטיניואיטי" יותר מדי ברצינות: רגע, חשבתם שאני האדם היחיד בעולם שבפיד שלו לא הופיע אוסף התמונות הזה?).

אז אם עד עכשיו הסתפקנו בהשערות ושמועות באינטרנט, עכשיו באיליש מסביר גם לאלה שאין להם פייסבוק את הקטע עם השרשרת, ומוסיף רמז לזהות ה"חברים" שלו שסייעו לו: בעוד אנחנו עוברים לסצינה הבאה, של אולנה ומארג'רי המטיילות בגן כהרגלן, הוא מדבר על החברות ש"תגדל ותצמח" – "Grow Strong" – מימרת בית טיירל. רמז עבה מאוד אמנם לזהות השותפים לפשע, אבל עדיין רמז. אבל משום שעדיין נשארו כמה צופים טמבלים שלא הבינו, דקה אחר כך אולנה קמה ופחות או יותר אומרת במפורש שהיא זאת זאת שהרגה את ג'ופרי. היה רק חסר שתשחזר את המעשה ותדגים איך בדיוק מזגה את הרעל לכוס היין שלו. במקומה גם אני הייתי מתגאה במעשה הצדקה הזה, אבל דחילק, אפשר היה להשאיר לצופים להבין משהו לבד.

אולנה שולטת, כמובן, והעובדה שהיא חיסלה את ג'ופרי רק מגדילה ומעצימה את שליטתה חסרת המצרים. אך למרבה הצער, נדמה שהיא נפרדת ועוזבת את מעלה מלך, וייתכן גם שאת הסדרה. כמה חבל! "אני הייתי טובה. אני הייתי טובה מאוד מאוד", כך היא מעריכה את עצמה, ואני מסכים איתה לגמרי. בבקשה אל תלכי, סבתא.

בהצלחה עם למצוא עוד חתן

מארג'רי – שבאופן מפתיע נראה שדווקא לא היתה מודעת למזימה נגד ג'ופרי – מתגייסת למשימה הבאה שלה: האח הקטן והמלך לעתיד טומן, שבמחי סצינת מוות אחת הפך מאלמוני לחלוטין לאחת הדמויות החשובות, פוטנציאלית לפחות, בסדרה. היא מתגנבת לחדר שלו בלילה (סרסיי צדקה, מתברר: השמירה על יורש העצר לוקה בחסר) כדי לעשות… דברים. מארג'רי היא מניפולטורית אמנית, ואנשים גדולים, חכמים ומסוכנים יותר כבר נפלו לרגליה. לתת לה להשתלט על ילד קטן – זה פשוט קל מדי. זאת היתה אחת הסצינות המותחות ביותר של העונה: לכמה רגעים היה נראה כאילו מארג'רי הולכת להתנפל עליו ולבצע בו את זממה. כי האמת, בשלב הזה, למה לא? לסדרה לא נשארו הרבה דרכים אחרות לזעזע. היה לנו כבר גילוי עריות וקניבליזם ואונס; בשלב הזה, אם נוסיף לקלחת קצת בעילת קטינים, מה זה כבר ישנה?

ועכשיו – לצפון, ולמקום שבו אנחנו יורדים לגמרי ממפת הדרכים של הספר. לא שאני מתלונן. עלילת הסדרה היתה שונה מהספרים גם בעבר, ובמקרים רבים השינוי היה לטובה. במקרה הזה, המטרה ברורה – להעניק קצת פעילות לשניים מקווי העלילה הכי לא קשורים וחסרי מעש, שמידלדלים כבר עונות שלמות מאחורי הסדרה. חי האלים הישנים והחדשים, בראן וחברתו עשו בפרק הזה משהו שניתן לסכם ביותר מ"ללכת צפונה"! והמהלכים הלבנים, שמתחילת הסדרה ועד היום היו איום לא ממומש – עליהם למדנו בפרק הזה יותר מאשר בכל העונות וכל הספרים. זה אולי לא הרבה, אבל זה הרבה יותר מכפי שהיה לנו קודם.

אז, אחרי שהטיול הקודם אל מעבר לחומה כמעט וחיסל את משמר הלילה כולו, עכשיו עומדת לצאת משלחת נוספת אל מעבר לחומה, כדי לחסל את המורדים שהתנחלו במצודתו של קראסטר. בראשות חיל החלוץ עומד ג'ון שלג, כמובן, ואיתו כמה חברים נאמנים, שאחד מהם – לוק – הוא למעשה שליחם של הבולטונים שמטרתו לתפוס ולחסל את כל ילדי סטארק. וג'ון שלג מודע – אחרי שסאם סיפר לו – לכך שבראן נמצא מעבר לחומה, ועשוי להגיע גם הוא למקום של קראסטר. אני אפילו לא אתחיל לדבר על כמה שזה לא דומה למה שקרה בספר.

יוצא לעוד טיול. ג'ון סנואו

בינתיים בקראסטר'ס פלייס נמצאים אותם חברי משמר הלילה לשעבר, בראשות אחד שמציג את עצמו במילים אלה: "יאררר ארר אני רשע מרושע" או משהו בדומה לזה (זה וגם באיליש, בסדרה שהתגאתה בדמויות נבלים מורכבות ורבות רבדים. לא מהרגעים הגדולים של הסדרה, אמרתי כבר). כדי להדגיש את הנקודה, אם לא הבנתם עדיין שהוא רשע, הוא גם שותה מתוך גולגולת, בעוד ברקע מתרחש – לא, אתם צוחקים עלינו. לא יכול להיות שיוצרי הסדרה עד כדי כך אטומים לקהל. אחרי הפרק הקודם, הרשת שאגה על האונס הכמעט אגבי של סרסיי, וגם חובבי הסדרה התקשו להגן עליה. אז המענה ההולם שנותן הפרק הזה הוא – עוד אונס? לא אונס של דמות ראשית, חלילה. סתם, אונס רקע כזה, של איזו ניצבת או שתיים, בלוויית ההוראה "לזיין אותן עד שימותו". היינו באמת חייבים לראות את זה? היינו חייבים לראות את זה בפרק הזה, כשצחנת ג'יימי עדיין באוויר? ברור שהעולם של משחקי הכס מלא באלימות ואכזריות מכל סוג ומין, את זה כבר הבנו מזמן. אבל לאור הפרק הקודם, באמת לא עלה בדעתו של אף אחד להנמיך, ככה, לפחות זמנית, את מינון האונס בסדרה? אילו הסצינה הזאת לא היתה שם, או היתה יותר מרומזת, היא היתה חסרה למישהו? מה הם חשבו לעזאזל, ואיך קורה שבאופן עקבי דווקא בנושא הספציפי הזה הם לא חושבים?

ממלא את החלל שהותיר ג'ופרי בתור האיש הכי מתועב בסדרה

ואז מגיעים המהלכים הלבנים. שהם בעצם ערפדים כחולי עיניים שמשתלטים על תינוקות, מתברר, ומה שלא ידוע אם מדובר בעוד פילר כדי למלא את החלל עד שג'ורג' מרטין יואיל כבר לכתוב את הספר הבא, או שהסדרה כבר עברה את הספרים וממשיכה הלאה. ופתאום אנחנו קוראי הספרים נמצאים על קרח דק. האם זה אומר שמעכשיו כבר לעולם לא נדע מראש מה עומד לקרות? האם דמויות מוכרות ואהובות עלולות למות בלי אזהרה?

אז ככה זה מרגיש.

נעדרים: תיאון ומעניו, סטאניס ופמלייתו, אריה והכלב. אני גם תוהה האם אי פעם נראה שוב את גנדרי, או שהוא חתר לבלי שוב.

דמויות מתות: אין, אבל אולי צריך להתחיל לנהל רשימה של דמויות נאנסות במקום זה.

עירום לא רלוונטי: ברצינות, די עם זה.

הסצינה: ברון מביס את ג'יימי בעזרת ידו שלו. טוב, היה פרק חלש.